תושבי חאן אל אחמר בוחנים הצעה חדשה ומפתה

משפחות הבדואים המתגוררות בכפר הבלתי חוקי שבין ירושלים למעלה אדומים, בוחנות הצעה חדשה לפיה הן יפונו למתחם רחב יותר הממוקם כמה מאות מטרים ממקום מושבן הנוכחי. אם הבדואים יסכימו ההצעה תבחן על ידי הדרג המדיני

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 22/03/21 09:08 ט בניסן התשפא

תושבי חאן אל אחמר בוחנים הצעה חדשה ומפתה
יעברו אל מעבר לכביש? ח'אן אל אחמר, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

"ח'אן אל אחמר יפונה, זו החלטת בית משפט, זו המדיניות שלנו והיא גם תתבצע. אין לי כוונה לדחות את זה עד להודעה חדשה, בניגוד לפרסומים, אלא למועד קצוב וקצר. משך הזמן שנתן לנסות לפנות את זה בהסכמה יקבע על ידי הקבינט שאכנס היום. זה יהיה קצר", כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו באוקטובר 2018, וכך פסק עוד לפני כן בית המשפט העליון באותה שנה. 

במהלך השבועות האחרונים מגבשים גורמים מטעם המדינה הצעות פשרה מסוגים שונים לאנשי שבט הג'האלין, כאשר אחת מהן היא להשאיר את תושבי ח'אן אל אחמר באותו תא שטח שבין ירושלים למעלה אדומים, אך להעביר אותם אל מעבר לכביש למתחם רחב יותר. כך פורסם הבוקר בידיעות אחרונות. המתחם המדובר ממוקם במרחק של כ-200 מטרים ממקומם הנוכחי. על פי הפרסום, ההצעה כבר הועברה לתושבי הג'האלין שדנים בה, ובמידה שיסכימו לה, היא תיבחן על ידי הדרג המדיני. 

ח

ח'אן אל אחמרצילום: Yonatan Sindel/Flash90

ההצעה הונחה על מפות במנהל האזרחי שעליהן סומנו השטחים עבור אותן משפחות, ובתנועת רגבים קוראים לראש הממשלה נתניהו לבלום את המחטף שמתכנן המנהל, המהווה קיבוע מסוכן של מאחזי הרשות הפלשתינית בשטח האסטרטגי הזה. 

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "חאן אל אחמר, המהווה את מאחז הדגל של הרשות הפלשתינית בהשתלטות על שטחי יהודה ושומרון, ממוקם בתא שטח קריטי בו מנסה הרשות הפלשתינית ליצור רצף טריטוריאלי בין בית לחם, יריחו ורמאללה. קיבוע המתחם מעבר לכביש יהווה ניצחון דה פקטו לתכנית ההשתלטות של הרשות הפלשתינית, נתניהו, אתה חייב לבלום את זה". 

בשבוע שעבר פורסם בגלובס כי במהלך 2019 החליטו תושבי ח'אן אל אחמר להתעלם מהרשות הפלשתינית וניהלו משא ומתן חשאי עם ממשלת ישראל על פינוי אפשרי מרצון. במסגרת ההסדר אליו הגיעו, יונפקו תעודות זהות כחולות לכל תושבי הח'אן והם יקבלו מעמד של תושבי מזרח ירושלים. כמו כן, על פי הפרסום, בהסדר הקבע יקבלו התושבים קרקעות בנגב והתשתיות יוכשרו על ידי המדינה עבור בני הכפר.

ראש הממשלה נתן הוראה לבחון את הנושא ועוזר שר הביטחון דאז קובי אלירז ואנשי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, בחנו אותו. לשיטת אלירז, מהלך שכזה  היה שובר את ה"מונופול" של הרשות הפלשתינית. אולם, לאחר בחינה היקפית של הנושא, המליץ אלירז שלא לקדם את ההסדר. לטענתו, קבלת הצעה שכזו הייתה עלולה להביא לתקדים ולהוביל למצב בו יגיעו דרישות דומות של עוד כ-5,000 בני שבט הג'האלין המתגוררים באזור.