סגור

אחרי פרסום תמונות הדתיות בטלגרם: מה אפשר לעשות?

הפרסום המטלטל על התכנים הקיימים באפליקציית "טלגרם", העלו לדיון את סוגיית הפרטיות, אבל יותר מכך, את שאלת היחס למקרים כאלה, מה אפשר לעשות במידה וזה קורה, ואיזה צעדים יכולות לנקוט הנפגעות מול מפעילי הערוץ?

ישי אלמקייס, חדשות כיפה
א בשבט התשפא
,
14 בינואר, 2021 15:23
יש מה לעשות נגד טלגרם?

יש מה לעשות נגד טלגרם? צילום: Nopparat Khokthong / Shutterstock.com

אפליקציית "טלגרם", עלתה לאחרונה לכותרות "בזכות" הערוץ שנחשף בחדשות כיפה, בו משותפות תמונות של נשים רבות ללא ידיעתן. היכולת לפתוח קבוצות ולשלוח הודעות תחת מעטה של חשאיות וסודיות, הביאה אנשים וגופים רבים שעוסקים בדברים לא חוקיים כמו רשתות הטלגראס הרבות, ושירותי ליווי לתוכנה, כשהמפעילים עצמם מוגנים מפני מערכת אכיפת החוק.

עו"ד עידו גביש, עורך דין מסחרי, המתמחה בטכנולוגיה ואבטחת מידע, מסביר כי ישנה מדיניות ברורה מאחורי דרך הפעולה של טלגרם: "הם מכנים זאת 'ארכיטקטורת הפרטיות', והיא מוקפדת מאוד. המוטו שלהם זה לאפשר העברת מסרים באופן בטוח בין המשתמשים, ולהפחית את חשיפת תוכן ההודעות למפעיל האפליקציה עצמה. טלגרם מסירה כל אחריות לגבי התוכן, וכחלק מתנאי השימוש היא מחייבת את המשתמשים שלא לקרוא לאלימות ולא לפרסם תכני פורנוגרפיה".

"בטלגרם מצהירים כי הם לא מתחייבים לגבי התכנים ושלמעשה אין להם גישה אליהם", אומר עו"ד גביש, ומוסיף כי "דבר זה מונע את יכולת ההתערבות והמעקב של השלטונות, ושמהווה את אחת הסיבות העיקריות לכך שהאפליקציה חסומה ברוסיה, איראן והודו". 

הפגנות במוסקבה ב-2018 נגד חסימת טלגרם

הפגנות במוסקבה ב-2018 נגד חסימת טלגרםצילום: Mila Larson / Shutterstock.com

אז מה אפשר לעשות נגד טלגרם? החוק מקנה לבית המשפט סמכויות לפעול ישירות מול ספקי האינטרנט (במובחן ממפעיל האתר) ביחס לרשימה סגורה של עבירות שמתבצעות באמצעות האינטרנט וכשהגבלת הגישה חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה באמצעות האתר. המקרה הנדון אינו נכלל ברשימת העבירות, ואף אם היה נכלל, חסימה כזו כנראה אינה אפשרית מבחינה טכנולוגית, באופן שאינו גורם להשבתת כל פעילות טלגרם בישראל, ולפגיעה בכל יתר המשתמשים באפליקציה, הפועלים באופן לגיטימי.

עורך הדין גביש מתייחס למקרה של ערוץ "דתיות לאומאמיות", כפי שנחשף בחדשות כיפה, ואומר כי "הצגת התמונות, מהווה לדעתי הפרה של חוק הגנת הפרטיות, מאחר ומהווה פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו. חוק הגנת הפרטיות קובע כי הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, דינו - מאסר 5 שנים. לאור האמור, כדאי לפנות למשטרה ולהגיש תלונה, על מנת שהמשטרה תפעיל את סמכויות ויכולות החקירה המוקנות לה לאיתור מפעיל ערוץ הטלגרם ולהעמדתו לדין".

"יש לציין כי עד היום הוגשו כתבי אישום בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות רק במקרים מעטים וחמורים, אבל אין מה להפסיד, מאחר ולאור מבנה אפליקציית טלגרם, הבנות כנראה יתקשו לאתר בעצמן את הגורם המפר, מפעיל הערוץ, לצורך הגשת תביעה אזרחית בגין נזקיהן".

עו"ד עידו גביש

עו"ד עידו גבישצילום: באדיבות המצולים

"החוק קובע מה השיקולים של בית המשפט, שלא כל כך בקלות יחייב את טלגרם לחשוף פרטים אישיים או מידע על פרופיל כלשהו. טלגרם מעצמו לא יחשוף כלום. צריך לשכנע את השופטים שיש פגיעה בפרטיות וחשיפת מידע רגיש ונזקים שיכולים להיגרם, במידה שזה יגבור על ההגנה על הפרטיות של מפעיל הערוץ".

תהייה נוספת שמעלה עו"ד גביש, היא תנאי השימוש שלא מוגבלים בישראל לאף גיל: "באנגליה הגבילו את השימוש בטלגרם לאנשים מעל גיל 16, והשאלה היא למה לא החילו את זה גם על ישראל? אם זה חשוב למדינות שונות בעולם, שהכניסו את זה לתנאי השימוש של האפליקציה", אומר גביש, ועונה כי "כנראה שבישראל זה לא היה מספיק חשוב". 

14.01.2021

1. בקיצור אין מה לעשות, ומי שמצטלם/ת ומפרסם (בבר מבבר שבע)

בפייסבוק/ווטסאפ/כל מקום אחר, שידע שתמונות אלו יהיו חשופות לעין כל ויוכלו לעשות בהם כרצונם/ן.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
העברת
מתנות
לאביונים
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ישראל ליבמן, מנכ"ל ומייסד 'מקימי' בראיון לחדשות כיפה צילום: חדשות כיפה

מנכ"ל ומייסד עמותת 'מקימי': "הצלחה שלנו זאת הצלחה של המשפחה"

קרא עוד