צריך לשבות

פרופ אליעזר שביד חתן פרס ישראל למחשבת ישראל בשנת 1994, וגילוי נאות, סבי. מודאג מעתידה של מערכת החינוך בישראל, "אני תומך בשביתות האלה מפני שאני חושב שמערכת החינוך שלנו על כל דרגותיה מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטאות והמכללות נמצאת בקריסה מסוכנת ובתהליך של הידרדרות מסוכנת."

.

לדעתו, הציבור לא מבין או לא נחשף למהותן של הבעיות האמיתיות של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל. הדגש התקשורתי מושם על בעיות השכר כאשר הבעיות האמיתיות נשארות בצל, מחוץ לתחום הדיון, ולכן, לדעתי, הגיע הזמן לשים אותן במרכז הבימה.

נו אז איך עבר עליך השבוע ?

"איך עבר עלי השבוע? במדינת ישראל תמיד יש בחדשות דברים שצריכים לתסכל את האזרח ולבלבל את מוחו ולהדאיג אותו בכל מיני דברים ועניינים. אז אני תוסכלתי ככל אחד. כדי להימלט מהתסכולים הללו אני מכניס את עצמי לעבודתי ומשתדל לשמוע מעט חדשות ככל האפשר וכך אני יכול שמור על שלוות הנפש."

אתה תמיד כותב. על מה אתה כותב עכשיו ?

"היום, ממש, יצא לאור ספר חדש שלי בהוצאת מאגנס, ביקורת התרבות החילונית. יש בו כמה מסות פילוסופיות שעוסקות גם בשאלת ההיסטוריה של התרבות חילונית וגם בשאלת מהות החילוניות והתהליכים שעברו עליה והתגבשותה. יש שם בעיקר ביקורת מאוד חריפה על מדעי החברה בישראל ועל התפקיד שהם ממלאים היום בכל התסכולים שדברתי עליהם קודם. ואני חושב שאמנם יש להם תרומה לתסכולינו."

אז איך זה להיות ב"חופש" כל כך הרבה זמן? (היית אמור להעביר קורס בנושא התפילה הסמסטר)

"זה נכון שקבלתי על עצמי להעביר קורס בסמסטר הראשון, אך מכיוון שהסמסטר הזה כבר כמעט נגמר יש להניח שאת הקורס הזה אני לא אתן בכלל."

"מעבר לכך, ההוראה כיום כבר לא תופסת מקום כל כך מרכזי בעבודתי במסגרת האוניברסיטה. ומאחר שאני מוזמן להופיע בכל מיני מקומות, בימי עיון וכנסים, אז יש לי מספיק תחליפים למלא את החסר בהוראה. מבחינה זו השביתה לא מדאיגה אותי, אבל כמובן שהשביתה לגופה מדאיגה אותי מאוד."

אתה תומך בשביתות של המורים והמרצים ?

"אני תומך במלוא מובן במילה בשביתות הללו. ואני תומך גם בשביתה שאני מניח שתצטרך לפרוץ אחרי שימצא איזשהו הסכם עם המרצים. דהיינו, אני מניח שתפרוץ אז שביתת הסטודנטים עקב התכניות להעלות את שכר הלימודים במידה נכרת."

לא יודע... כרגע הסטודנטים דווקא רוצים שיפסיקו את השביתה ?

"כן, הם רוצים שכרגע יפסיקו את השביתה. אבל מצד שני, בסוף חופשת הקיץ הקודמת נאמר בצורה די ברורה שהם מתכוונים לשבות. ושבתגובה להצעות המתגבשות בממשלה להעלאה במידה ניכרת של שכר הלימוד הם ישבתו."

"אני תומך בשביתות האלה מפני שאני חושב שמערכת החינוך שלנו על כל דרגותיה מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטאות והמכללות נמצאת בקריסה מסוכנת ובתהליך של הידרדרות מסוכנת. וצריך לבלום את ההידרדרות הזו, צריך לחולל רפורמה."

נראה לך שהשביתות הללו אפקטיביות ?

"זאת הבעיה. הבעיה שאנחנו עומדים בפניה במערכת החינוך, היא מקפת, היא לא ניתנת להגדרה מזוויות של משכורות של המורים. אלא היא נוגעת לתפיסה הכוללת של מערכת החינוך, הן ביחס לבתי הספר והן ביחס לאוניברסיטאות. תראה באשר לבתי הספר התיכוניים, המורים סוף סוף הבינו שהם צריכים להילחם פה על עניין החינוך בכללותו שזה עניין מערכתי כולל. אבל יש לי רושם שהמרצים באוניברסיטאות לא הבינו את זה ושהם מנהלים באיוולתם, (ואני חושב שזו איוולת גדולה מאוד) מאבק שהוא אך ורק על גובה שכרם."

אז מהי הבעיה האמיתית?

"תראה, לגבי מערכת החינוך הכללית הדברים סוף סוף מונחים על השולחן, כפי שאמרתי, המורים מבינים שיש פה בעיה של קריסת מערכת החינוך. אם אתה רוצה לרדת יותר לשורשי הדברים, הקריסה הזו היא תוצאה מהרפורמה הקודמת של שנות השמונים שבה התחילו ליישם במידות שונות של עקביות את העקרונות של ההפרטה והאקדמיזציה."

"אני חושב שהמדיניות הזאת היתה שגויה מיסודה, היא הרסה לחלוטין את עצם תפיסת התפקיד של המחנך. והיא נטלה מידי המחנך את הכלים החינוכיים שדרושים לו בכדי למלא את תפקידו. הן כמחנך והן כמורה. כיום ברוב בתי הספר מלבד בתי הספר שהם סלקטיביים לעילא ומסוגלים לגייס תקציבים מעבר לתקציבים שאותם משרד החינוך נותן לא מתנהל תהליך חיובי כלל. התהליך הוא שלילי, התלמידים לא לומדים מה שהם צריכים ללמוד, יש כשלון מוחשי."

האם הציבור הרחב מבין את גודל הבעיה ?

"גם בנושא ההפרטה וגם בנושא האקדמיזציה הציבור הרחב עדיין לא מבין במה מדובר. לציבור הרחב נדמה שההפרטה זו היא שאלה שנוגעת למקורות התקצוב וששאלת האקדמיזציה היא השאלה של הרמה האקדמית של המורים. אבל לא זהו העניין."

"התפיסה של ההפרטה היא זו שמדריכה את מערכת החינוך. ושמגדירה את תפקיד בית הספר כתפקיד של מתן מקדמות להכשרה מקצועית במובן הצר ביותר של המילה. כשהעיקרון החברתי שעומד שם הוא העקרון הקפיטליסטי. העיקרון של מתן הזדמנות שווה לכל התלמידים. מתן הזדמנות לכל פרט ופרט להתחרות על מעמדו החברתי כלכלי בתוך המערכת של שוק הייצור והצריכה. תפקידה של מערכת החינוך הוא הכשרה מקצועית ותו לא."

"בעוד שההגדרה של תפקיד מערכת החינוך על ידי חוק חינוך חובה בישראל היא דבר שונה לחלוטין. תפקיד מערכת החינוך במילה אחת הוא,- סוציאליזציה. דהיינו, השתלבות אותו פרט,- התלמיד, בחברה. השתלבות על ידי למידה,- הכרת התרבות היהודיתישראלית. השתלבות על ידי מעשה,- מעורבות ודאגה לאחר."

"זה כיום לא נעשה בשום בית ספר. מה שנעשה כיום זוהי הכשרה מקצועית לקראת הזדמנות שווה. האקדמיזציה היא הכלי שבאמצעותו רוצים להשיג את המטרה הזו. מאחר שההנחה היא שאתה צריך להעמיד כישורים אובייקטיביים בכדי להתחרות בשוק. אז האקדמיזציה פירושה שכל תלמיד צריך להוכיח שהוא בלע כמות ידע מספיקה כדי שהוא יוכל להתקבל לאוניברסיטה או למכללה ולרכוש מקצוע."

"וכל העניין הופך את החינוך לפארסה גמורה. מפני שבדרך כזאת אי אפשר גם להקנות מידע, אם ההוראה איננה תהליך חינוכי ואיננה תהליך סוציאליזציה התלמידים אינם לומדים כלום. גם לא את החומר שכביכול רוצים ללמד אותם בשביל תעודת הבגרות. ותעודת הבגרות לא מוכיחה כלום לגבי כישוריהם הלימודיים. כל העניין הוא פארסה לחלוטין, הוא שקר. כל אחד כבר יודע היום שזה שקר, אבל מאחר שזו האידיאולוגיה הכלכלית,- ממשיכים הלאה. והמחיר הוא לדעתי נורא, מפני שהמחיר הוא קריסת מערכת החינוך וגם קריסת האוניברסיטאות."

"האוניברסיטאות, בדומה לבתי הספר, הפכו למוסד שתפקידו להנפיק תעודות, תעודות בוגר ומוסמך לפי צרכי השוק. במקום להיות מוסד שמיועד למחקר ולהוראה שתפקידה להכשיר חוקרים. וכתוצאה מכך השתנתה המדיניות האקדמית, כתוצאה מכך השתנתה כל צורת הניהול האקדמי, האוניברסיטאות עברו תהליך של מסחור. הן צריכות להוכיח שהן רווחיות, הן לא צריכות להוכיח שמסופק בהן מדע ומחקר בעל ערך. מה שקורה היום באוניברסיטאות הוא תהליך מואץ של ירידה ברמה, של מסחור ושל שיווקיות. וזוהי הבעיה שצריך להתמודד איתה."

אין זה מקרה שאני מדבר על בעיות החינוך וההשכלה הגבוהה בנשימה אחת. מה דעתך על הקשר הכפוילא כפוי שבין שני הנושאים הללו ?

"הקשר בין שביתת המורים ובין שביתת המרצים הוא ברור מאוד אם המרצים היו מבינים את מה שהמורים מבינים. זאת אומרת שיש כאן מערכה על התפיסה החינוכית שאותה צריך ליישם ואז זהו עניין משותף, מפני שמדובר כאן במאבק שכנגד מדיניות הממשלה. מדיניות שמיישמים אותה גם בבתי הספר וגם באוניברסיטאות. וזוהי אותה מדיניות עצמה. אבל אם המערכה היא רק על גובה משכורות, אז אין קשר. והאמת היא שהמרצים באיוולתם מבודדים את עצמם."

כן, יש משהו שנתפס כאליטיסטי במאבק המרצים, בייחוד שהם בכירים ולא זוטרים. משהו שנדמה שפחות נוגע לכל אחד ואחד מאיתנו.

"נכון. הם בודדו את עצמם, הם בודדו את עצמם מן המרצים הזוטרים. דבר שהוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת, והוא עוול שאין כדוגמתו, עוול. זה לא ייתכן שהמרצים הבכירים יהיו מוכנים להשלים עם הניצול המביש שמנצלים את המרצים הזוטרים. הרי את המרצים הבכירים מפתחים מן המרצים הזוטרים, כל אחד מתחיל את דרכו מהדרגה הנמוכה ביותר וצריך לטפס הלאה. ואם אתה אינך נותן את התנאים המינימליים המתקבלים על הדעת למרצים הזוטרים, מה אתה גורם בכך? אתה גורם בכך שרק מרצים שאין להם סיכוי בשום מקום אחר ילכו להורות באוניברסיטה. המוצלחים יותר או שירדו לחוץ לארץ (ויש ירידה עצומה) או שיחפשו פרנסות אחרות."

מה שאתה אומר עכשיו מוביל אותי בדיוק לשאלה הבאה. אני עצמי רואה את עתידי כאיש מדעי הרוח. האם לדעתך אוכל להתפרנס בעתיד ממקצוע זה?

"כיום הסיכויים שואפים לאפס, מפני שכיום מספר התקנים הולך ונעשה מצומצם יותר ויותר. וההשקעה שהאוניברסיטאות מוכנות להשקיע בזה נעשית יותר ויותר קטנה. אני צופה את האפשרות שיישכרו חברות כוח אדם בשביל לספק מרצים."

נשמע מזעזע.

"כן, אבל ככל שזה נשמע מזעזע זה מה שעשוי להיות."

ולסיום, נחזור לנושא הקורס שהיית אמור להעביר. מה התפילה שלך?

"תראה, הנושא המדובר איננו רק עניין לתפילות, אלא בעיקר עניין למעשים."