הרב רצון ערוסי קורא לשופטים הדתיים לראות עצמם כשליחים להטמעת משפט התורה ולפסוק על פי דיני התורה. את הדברים אמר הרב ערוסי, רבה של קרית אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית וראש תחום משפט עברי בארגון 'חותם', בכנס של מכון 'משפט לעם' שנערך בשבוע האחרון בשדרות.
הרב ערוסי סקר את הפסיקה ההלכתית הרואה בבתי המשפט של מדינת ישראל "ערכאות גויים" אשר אסור לדון בהם, מלבד היתרים מסוימים לכהן כשופטי תעבורה או פלילים, וציין כי לכאורה, לפי דעת רוב הפוסקים, "עבירה היא לשופט הדתי לכהן בבתי המשפט של מדינת ישראל".
לצד זאת הביא הרב ערוסי את פסיקתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהתיר לכהן כשופט משום שמדובר בשליחות להגברת השימוש בפסיקות על פי התורה במערכת המשפט. הרב ערוסי הביא היתר הנקרא "עבירה לשמה" - כלומר ביצוע עבירה לשם שמיים. כך לדוגמא מציין הרב היתר לאישי ציבור דתיים בפוליטיקה לנהל משרדים אשר בהכרח מבצעים גם עבירות על הלכות התורה.
לדבריו, גם שופטים דתיים המכהנים במערכת המשפטית, עליהם למעט ב"תיפלה" ועליהם להרבות מאוד בהטמעת משפט התורה, וביישומו הלכה למעשה.
הרב ערוסי, הפועל שנים רבות בתחום המשפט העברי וחיזוק בתי הדין לממונות, בין השאר במסגרת ארגון חותם והכנס השנתי של "הליכות עם ישראל", הסביר כי קשה עליו המלאכה לעסוק במתן הכשר לשופטים דתיים המכהנים בבתי משפט, כי לכאורה זה גם מנוגד לפעילותו העניפה למען יישום הלכה למעשה של משפט התורה בחיינו, אבל מאחר וקיומם של שופטים דתיים הוא עובדה קיימת, הוא מנסה בעקבות הרב מרדכי אליהו לתת להם שליחות בתפקידם זה. לכן עליהם לפסוק את פסה"ד לפי דין תורה, או להפנות כמה שיותר בעלי דין לגישור, לפישור ולבוררות בבי"ד לממונות.
"אם הם יושבים כשופטים יחידים, לעולם ישתדלו לכוון את הפסיקה לפי משפט התורה, בחכמה, באופן מושכל. היה ואין אפשרות כזו, כי גדר מזה וגדר מזה, לענ"ד עליהם לשפוט בצדק, כלומר כמשתקף במשפט התורה, אף שהכרעתם עלולה להתבטל בערכאת ערעור. השופט הדתי יפנה את הצדדים לבתי דין לממונות, לגישור, או לפישור או לבוררות, ובכך תרומתו ליישום משפט התורה תהיה גדולה".
הרב ערוסי סיפר על שופטת בית המשפט המחוזי שהובא אליה סכסוך מקרקעין הקשור עם סכסוך מתפללים בבית כנסת. "היא קבעה שענייני בית הכנסת אינם שפיטים בבית המשפט והפנתה אלי את כל הסכסוך, וב"ה הצלחנו לסיים את הסכסוך בבית הכנסת ואת הסכסוך בענייני מקרקעין", סיפר הרב.
הרב ערוסי אף קורא לשופטים דתיים כי במידה ובעלי הדין אינם מסכימים לדון בבית דין לממונות, יפסקו על פי החוק ובמידה ודין התורה שונה, יציין זאת השופט וימליץ לפעול על פיו.
כמו כן מציין הרב ערוסי כי במידה והשופט הדתי יושב בהרכב, הרי שעליו לומר לחבריו את משפט התורה, ולשכנעם שהפתרון שנמצא במשפט התורה עולה על הפתרון של המשפט בישראל.
"אם לא הצליח לשכנע, יכתוב נימוקים ויישאר בדעת מיעוט. באופן זה יהיו השופטים הדתיים כשליחי העם, בתוך המערכת, למען הטמעת משפט התורה במערכת המשפט, וכן יתרמו ליישומו ע"י הפניית סכסוכים לבתי דין לממונות", אמר הרב ערוסי.
הרב אריאל בראלי ראש מכון משפט לעם וחבר בארגון חותם אמר בכנס כי אינו ממליץ למשפטנים דתיים להיכנס למערכת השיפוטית. "השליחות של אנשי משפט הנמצאים במערכת המשפט היא לדחוף לכיוון פניה למשפט התורה. אבל האם ישנה שליחות לאנשים חדורי שליחות להיכנס למערכת המשפט? מבחינה פרקטית השאלה האם זה מצליח ויכול להשפיע", אמר הרב בראלי.
נעשתה בזמנו עבודה של הנגשת המשפט העברי ע"י פרופסור רקובר אך זה לא הצליח להשפיע. גם בזמנו בנוגע לחוק יסודות המשפט העברי היתה ציפיה גדולה אך רישומו לא ניכר כיון שפרופ' אהרון ברק הצליח לעקר את החוק. במבחן התוצאה במערכת זו אין כניסה לחופש הדעות ואין יכולת להשפיע כמו בצבא או בתקשורת", אמר הרב בראלי.