הרב עובדיה יוסף: תלמיד חכם מגיל צעיר, מהפכן הלכתי וחברתי

הרב עובדיה יוסף, פוסק הדור, נולד בשנת 1920 (תרפ“א) בבגדאד, עיראק. הוא עלה ארצה עם משפחתו בגיל 4 והתיישב בירושלים. למשפחתו הייתה מכולת ומצבה הכלכלי היה ירוד, כך שהרב עובדיה נאלץ לעבוד מגיל צעיר.

את דרכו התורנית החל בתלמוד תורה ”בני ציון“ שבשכונת הבוכרים והתבלט מצעירותו. את יצירתו התורנית הראשונית העלה בגיל 9 וכבר בגיל 12 עבר ללמוד בישיבת ”פורת יוסף“, שם כתב את ספרו הראשון - ”מחברת העתקת חידות“.

כבר בגיל 17 העביר שיעור הלכה קבוע, בו מתח ביקורת על ה"בן איש חי" וטען כנגדו כי הוא מחמיר וכי הוא מעדיף את פסקי האר"י על זה של השולחן ערוך. גישה זו של הרב עובדיה עיצבה את המשך חייו ההלכתיים כמי שמבקש ”להחזיר עטרה ליושנה“ - קרי, לחזור למסורת הפסיקה הספרדית הקלאסית של השולחן ערוך.

(צילום: מוסד הרב קוק)

בשנת 1940, כשהיה בן 20, הוסמך לרבנות ודיינות על ידי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. בין השנים 1945 - 1947 שימש כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים. בתקופה זו כבר התבססה תפיסתו ההלכתית, והוא נהג להשיב לשאלות שהופנו אליו מחוגי הרבנות והדיינות הספרדית בארץ ובפזורה, וכן מאשכנזים ירושלמים.

בשנת 1944 נשא לאישה את מרגלית. שלוש שנים מאוחר יותר ירד למצרים, לבקשתו של הרב עוזיאל, כדי לשמש שם אב בית דין.

כששב ארצה למד בבית המדרש ”בני ציון“ ושימש כדיין בביה"ד האזורי בפתח תקווה בהרכבו של הרב ראובן כץ והרב ישעיהו משורר. בהיותו בן 30 בלבד כבר כתב פסק דין שהתיר יבום במקום חליצה. ספרו ”חזון עובדיה“, על הלכות הפסח, פורסם לראשונה בשנת תשי“ב וזכה להסכמות מהרבנים הראשיים לישראל.

שנתיים מאוחר יותר ייסד הרב עובדיה את ישיבת ”אור התורה“ לאברכם ספרדים מצטיינים, זאת במטרה ”לייצר“ בני תורה ספרדים שיהוו שדרת המנהיגות של דור העתיד. את יצירתו המונומנטאלית - ”יביע אומר“ - החל להוציא לאור בשנים תשי“ד ותשט“ז - יצירה שזיכתה אותו בשנת 1970 בפרס ישראל לספרות תורנית.

בשנים 1958-1965 כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, וב-1965 היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. ב-1968 נבחר לכהן כרב הראשי לתל אביב, לצידו של הרב הראשי האשכנזי, הרב שלמה גורן. בשנת 1972 נבחר לרב הראשי לישראל, במקומו של הרב יצחק נסים ברוב של 81 לעומת 68 קולות.

בין השנים תשל"ז-תשנ"ד הוציא 6 כרכים של ”יחוה דעת“, המבוססים על שיעורי הלכה שנתן במסגרת "פינת הלכה" בקול ישראל, מראשית כהונתו כרבה של תל אביב ועד סוף כהונתו כרב הראשי לישראל. ספר זה נחשב לספר הלכה פופולרי, בניגוד ל“יביע אומר“ הלמדני.

(צילום: cc-by-Talsardar)

לקראת התמודדותה של מפלגת ש"ס בבחירות לכנסת האחת עשרה, בשנת 1984, הוקמה מועצת חכמי התורה בהנהגתו של הרב יוסף. חרף ביקורת ציבורית, הורה לש“ס להכנס לממשלת רבין לאחר הבחירות לכנסת ה-13 בשנת 1992 ומאז הפך למנהיגה הרוחני העוצמתי של התנועה.

מפעל חייו של הרב עובדיה יוסף היא השאיפה ליצירת קובץ תורני אחיד לכל העדות בישראל, הכפוף לפסיקה המסורתית של רבי יוסף קארו, מרן השולחן ערוך, זאת תוך צמצום המנהגים השונים ותוך נקיטת הכלל ההלכתי של ”כוח דהיתירא עדיף“ - כלומר, עדיפה היא הדרך להקל בפסיקה על פני החומרות. מבחינתו של הרב עובדיה יוסף לא מדובר רק בגישה הלכתית אלא בפרויקט חברתי, מתוך רצון לרומם את מעמדם של הספרדים אל מול מסורת הפסיקה האשכנזית.