סדר יומו של הרב יעקב אריאל עמוס, עמוס מאוד, בימים לפני פסח. הרצאות, חתימה על תעודות כשרות לפסח והתעסקות בנושאי שמיטה הם רק חלק ממה שנמצא על שולחנו של הרב הראשי של רמת גן, ואחד הרבנים הבכירים ביותר של הציונות הדתית, שגם בגיל 78 לא עוצר לרגע ועוסק בלא מעט נושאים שעל סדר היום.

"יש אנשים שמחפשים כל הזמן איך לנגח את ההלכה", הוא תוקף בתגובה לשאלה מה הוא חושב על התופעה בה אשכנזים אוכלים קטניות בפסח, או מחפשים כל מני קולות בנושא. "אנשים מחפשים מתחת לבלטות איך לנגח את הרב. הנושא של קטניות לא מגיע מתוך קושי. מגזימים לגמרי ומציגים את זה כאילו אי אפשר להתארח אצל אנשים וכל מני חומרות אחרות. יש מה לאכול. אז לא נאכל אורז, נאכל שבוע תפוח אדמה, מה יקרה? לוקחים את כל החומרות ואומרים שקשה אבל אני כרב לא מוכן לרדת לרמה הזו. זו גרגרנות נטו ורצון לנגח את בית המדרש".

צפו: ברכת הרב אריאל לגולשי כיפה לכבוד החג:

[embed]https://www.youtube.com/watch?v=z4z3lZyvCts[/embed]

"לפני 67 שנים הייתי נער כשירושלים הייתה במצור", מביא הרב אריאל קוריוז משנות ילדותו. "זה היה מצור אמיתי, לא מצור דה-לוקס כמו בעזה. לא היה לחם וקיבלנו מצות ספורות. לא היו חלב, בשר וירקות, אלא דברים יבשים כמו שעועית ואפונה בקופסאות שימורים וכמובן אורז. הרב פרנק, רב העיר העתיקה, התיר לנו לאכול אורז בפסח ולאחר שבאו לאימי ואמרו לך שהוא מתיר לאכול אורז היא אמרה בתגובה "שהוא יאכל אורז". היא שלחה אותי עם שקית מכובסת לקטוף חובזה וזה מה שאכלנו בליל הסדר. היום אנשים בוכים אם הם לא אוכלים אורז במשך שבוע. אני לא אוכל אורז כבר שנה שלמה מטעמי בריאות ויש לי מה לאכול בכל מקום".

מבחינת הרב אריאל, לא מעט מהשערוריות שקמות ויורדות על בסיס קבוע בציונות הדתית ובכלל בישראל הינם פרובוקציות זולות ללא תועלת ממשית. כך, הוא מתייחס לנושא טבילת הגרות במקוואות, ולעובדה שלפני מספר חודשים התעוררה דרישה לפיה הטובלות יטבלו בנוכחות שליחות הדיינים ולא הדיינים עצמם. מבחינתו, הוא אומר, מדובר בפרובוקציה שעושה יותר נזק מאשר תועלת.

"אין לגיורות שום טענות. זה פשוט שקר. המחאה מגיעה מגברת אחת, יהודיה כשרה שלא עברה מעולם תהליך גיור. היא מצאה בהלכה אפשרות דחויה שאפשר לעשות את הטבילה כשהדיינים בחוץ ורק נציגות עומדות בפנים והחליטה לעשות רעש. זה חוסר אחריות. היא החליטה לעשות רעש בגלל שיקולים פמיניסטיים ולא בגלל שום דאגה לגיורות".

"הגיורת לבושה בחלוק רחצה עבה מכף רגל ועד ראש ורק כשהיא בתוך המים הדיינים נכנסים, רואים שהראש בתוך המים, ויוצאים. אני מאחל לכל חופי הים ולבריכות צניעות שכזו. אם נשים היו לבושות כך בים היה מותר לאפשר חוף מעורב", הוא אומר.

ומה לגבי טבילה ללא בלנית במקוואות הרגילים? שם לא מדובר באישה אחת בודדת אלא בלא מעט טענות.

"ההלכה דורשת שתהיה מישהי אחראית שתבדוק שכל גופה של האישה בתוך המים. יש פתרונות דחוקים אם האישה נמצאת לבד, אבל זה לא פתרון לכולם. אף אחד לא מתווכח בנוגע לשאלה האם הבלנית צריכה לראות את הראש בתוך המים, אלא שהוויכוח מתעורר באשר לשאלות ולהצקות של הבלנית שמטרידות את הטובלות ובהחלט יש על מה לדבר. יש לבלניות הרבה מוטיבציה, ולעיתים מעודף מוטיבציה הן חודרות לטובלות לפרטיות. צריך להסביר לבלניות שהן צריכות לזרום יותר עם הטובלות. מי שרוצה עזרה שתקבל ומי שלא צריך לכד את זה. תנו לטובלות את הפרטיות שלהן".

(צילום: פלאש 90)

אתה חושב שבאופן כללי יש ניסיון למתוח את הקווים? ללכת למה שמכונה תרבות המערב?

"לא כל תרבות המערב היא רעה. יש תרבות מערב מאוד טובה - בטהובן, מוצרט, שייקספיר ועוד. גדולי הציירים והאמנים ייצרו תרבות יפהפייה. כמובן, לא כל ציור ולא כל פסל, אבל בסך הכל התרבות המערבית חיובית ביסודה".

"הבעיה היא בתרבות הפנאי המערבית, תרבות ההמונים. התרבות הוויזואלית היא לא תרבות איכותית אלא תרבות קלוקלת. יש סרטים טובים ואיכותיים ויש סרטים המוניים שמדרדרים את הציבור. כשאתה שואף אוויר אתה צריך אוויר נקי ולא מלוכלך. כשאתה שואף אוויר מלוכלך אתה שואף זיהום וצריך מסכות גז. בצריכת התרבות המערבית צריכים פילטרים טובים. לא כל דבר צריך לקבל. כל זבל מהעולם צריך לקלוט אצלנו? אנחנו צריכים ללמד את המערב מהי תרבות טובה ואם ישראל תהיה תרבותית נוכל אנחנו ללמד את העולם מהי תרבות טובה וגדולי היוצרים יבואו אלינו".

הבחירות: הציבור עושה את אותן טעויות שוב ושוב

אחד מכובעיו הרבים של הרב אריאל הוא חבר הוועדה המייעצת של הבית היהודי. אותם אגודת רבנים בכירים אשר עוסקים בנושאי דת ומדינה ומייעצים לבית היהודי בנוגע לחוקים שונים. רגע לאחר הבחירות, נדרש הרב אריאל לשאלה האם אכן מקומם של הרבנים בפוליטיקה, ומה דעתו בנוגע לתוצאות הבחירות, כשבמרכז ההפסד של מפלגת יחד.

"הציונות הדתית נמצאת בבעיות כבר שנים", הוא מפזר את הטענות בנוגע לפילוג בציונות הדתית במערכת הבחירות הנוכחית, אך מנגד מבהיר כי הוא לא מאמין שיש מקום לשתי מפלגות או יותר בציונות הדתית. "אנשים חייבים להבין שאידיאולוגיה לחוד ופוליטיקה לחוד. באידיאולוגיה יש מקום לכל מני גוונים וכל גוון כבודו במקומו מונח. מנגד, כשמגיעים לפוליטיקה צריך להבין שהכוח הוא הדבר המשמעותי. הציבור לא תופס - פוליטיקה היא לא אידיאולוגיה, אני לא צריך להסכים עם כל חבר כנסת. מה שמפלגה אחת גדולה עושה לא יכולות לעשות גם שתיים או שלוש מפלגות קטנות לבד".

"אנחנו כל פעם עושים את אותה הטעות מחדש. כל אחד חושב שהוא צודק, שהוא החכם, ושהוא יביא מנדטים, וכל פעם המנדטים הולכים לאיבוד. פעם זו הייתה מימד ופעם אחרת זו הייתה כך. תמיד מישהו חשב שהוא יכול להצליח והציבור דוחף את זה. אמר לי פעם ידיד חכם שאם לוקחים עפרון ומחדדים אותו בסוף השפיץ נשבר. זה מה שקורה לנו שוב ושוב ואנחנו לא לומדים".

"לכן רבנים לא צריכים להתערב בפוליטיקה", מוסיף הרב אריאל. "יש לי כרב עמדה אידיאולוגית אבל פוליטיקה אינה אידיאולוגיה או תורה. אני נגד התערבות של רבנים בצורה ממשית בפוליטיקה. הרבנים צריכים להיות אידיאולוגיים. צריכים לומר שצריך כוח גדול ולעצור את אלו בעלי הכוח הקטן, אבל לא להתערב במפלגה ספציפית".

אתה חושב שיש דתיים שהולכים על גבול החרדיות? שהם כבר יותר חרדים מציוניים דתיים?

מה זה אומר חרדיות? יש קשת גוונים בציבור הדתי. אני לא מקבל אגב שהחרד"לים הלכו ליחד. היו הרבה חרד"לים שהלכו לבית היהודי או לליכוד. בכלל, לא הייתי עושה חתך ברור בין החרדים והציונות הדתית. לא כל החרדים הם לא ציונים ולא כל הדתיים הם ציונים. יש חרדים שהמקום של ארץ ישראל תופס אצלם יותר מקום מהדתיים הלאומיים. יש חרדים שלא יצאו מגבולות הארץ לעולם ויש ציונים דתיים שהפכו את חוץ לארץ לבית שני. יחד עם זאת, ראיתי בעייתיות בכך שכינו חלק מהדתיים 'דתיים סוג ב''. זה חמור מאוד. אין דבר כזה דתיים סוג ב'".

עכשיו שהבחירות הסתיימו, מה לדעתך הדבר החשוב והדחוף ביותר שצריך לקיים?

"לכל תחום יש את התרומות שלו. אמרתי לפני הבחירות שיש לי אצבע אחת להצביע ואני רוצה חמש - תורה, חברה, ארץ ישראל, אנושיות ומוסר. בנושא החברתי יש את הפערים החמורים שיש בחברה הישראלית, ונושא הדיור הוא אקוטי וחשוב מעין כמותו. המשבר בדיור הוא אחד הסיבות הנוראיות ביותר לבעיות בחברה, לנישואין בגיל מאוחר. לא יכול להיות שכל תכנית לדיור לוקחת שבע שנים עד שהיא יוצאת לפועל. אפשר לגמור את הסיפור בפחות זמן אם רק רוצים. עובדים לפי הספר ולא מבינים שבכל חודש שלא בונים יש עוד זוג שלא יכול להתחתן. הבירוקרטיה היא בעוכרנו. חייבים לעשות משהו".

"מנגד, צריך להבין שאסור להיות גרגרן ונהנתן. מה שקרה לאחרונה עם ראש הממשלה אולמרט זה דוגמא. תאוות הבצע היא מחלה שחייבים לטפל בה, והיא סימפטום לפערים בחברה. הקנאה, הנהנתנות. הרצון בדירת שישה חדרים עם בריכה בצפון תל אביב למרות שמדובר בזוג מבוגר שלא צריך דירה כזו. אפשר לקנות גם דירה בטווח נסיעה סביר ולא בצפון תל אביב".

(צילום: mikhail / Shutterstock.com)

"צריך לעודד גם תחבורה ציבורית, פרנסה טובה ונוחה ולתקן את בעיית יוקר המחיה. אומנם, לא כצעקתה, וישנם דברים זולים בארץ, אך מנגד יש בהחלט את הבעיה של פערי התיווך. חקלאי מקבל שביעית של מה שאנחנו אוכלים. נוכל לראות את ההבדל ביין של שמיטה מכיוון שבאוצר בית דין יהיה שיווק ישיר בין היצרן לצרכן וזה יהיה הרבה יותר זול".

אתה אומר תחבורה ציבורית, ואני לא יכול שלא לחשוב על כך שישנם לא מעט אנשים חילוניים שמאמינים שצריך תחבורה ציבורית בשבת ומקומות מסחר שפתוחים בשבת. אולי הגיע הזמן לשנות את הסטטוס קוו?

"בוודאי שצריך לשנות, להידור. שגם הספורט לא יהיה בשבת למשל. המסחר בשבת היום הוא דבר חמור ביותר. זו תופעה נוראית. מחדרה עד גדרה השבת מתחללת בקניונים ויש 300 אלף איש שנמצאים היום בתנאי עבדות, עובדים בשבת בעל כורחם. גם הדתיים לא מתביישים ללכת לקנות בקניונים הללו ביום חול במקום לחזק את שומרי השבת. הסוחרים שומרי השבת סובלים פעמיים - בפעם הראשונה כשהם מפסידים עבודה בשבת ובפעם השנייה ביום חול כשהדתיים מעדיפים את מחללי השבת. האידיאל הוא ששבת תהיה כמו יום כיפור. גם מבחינה אקולוגית יום בשבוע ללא בנזין זה דבר אידיאלי מאוד. אבל הכל חייב לבוא מרצון. לא מכפיה".

מה אתה חושב על הניסיון לאפשר למסעדות פתוחות בשבת תעודת כשרות?

"קשה להאמין שזה מעשי. עושים את זה היום במקומות בודדים בצפון והתירו את זה בשעת דחק, אבל זה לא מעשי באופן נרחב. אי אפשר להבטיח שבשבת, כשהמשגיח לא נמצא, שלא יהיו החלפות בין הכלים. גם מבחינה אידיאולוגית יש בעייתיות בנושא. אנחנו לא יכולים להסכים אידיאולוגית שתינתן תעודת כשרות למקום שמחלל שבת. יש בזה סתירה".

מה העמדה שלך בנוגע לחוק הגיור?

"צריך להבין שבעיית הגיור מורכבת. הבעיה היא איך לעודד קהלים לבוא ולהתגייר, והיא לא תיפתר אם יפתחו עוד מוטבים לרבני ערים. ברמת גן אין בית דין לגיור ואני לא מתכוון לפתוח כזה".

"הבעיה הרצינית היא חוסר של משפחות מלוות לגרים. זה כמו בלימודי נהיגה - אפשר ללמוד תיאוריה אבל בסוף צריך ללמוד גם את הפרקטיקה. צריך לראות בעיניים את ליל הסדר, את הניקיונות. ללא הפרקטיקה הלימודים התיאורטיים של קורס הגיור חסרות תועלת. אין מספיק משפחות מלוות, הרבה בתים לא מספיק פתוחים. לצעוק למה רבנים לא עושים מספיק ולפנות לפוליטיקאים זו לא חוכמה. צריך להראות דוגמא אישית. כמה בתים מוכנים לפתוח את דלתותיהם לגרים? אנחנו תקועים באידיאולוגיה במקום בפרקטיקה".

הרב אריאל יוצא נגד הרעיון שכל שלושה רבנים יוכלו לגייר, זאת מכיוון שלדעתו יערער את המערכת, ולטעמו כל הגיורים חייבים לבוא דרך הרבנות הראשית. "הגיורים חייבים לבוא אלי לפני שהם רוצים להתחתן. לפני שעה ישבה כאן גיורת שאמרה שהיא רוצה להתחתן והביא המלצה מהרבנות הראשית. כך אני יודע שהיא באמת רוצה להתגייר. אם כל שלושה יוכלו לגייר אני לא אוכל לקבל את הגיור כי אצטרך לראות מיהם אותם שלושה אנשים. לכן חייבים שרק הרבנות הראשית תהיה הכתובת".

אם אנחנו מסתכלים קדימה 20 שנה, אפשרי בהחלט דמוגרפית שהחילונים יהיו מיעוט. מה יקרה אז מבחינתך? מדינת הלכה?

"באופן תאורטי בהחלט אפשרי שהחילונים יהיו מיעוט עוד 20 שנה. אם החינוך הדתי יצליח לשמור את כל תלמידיו תוך עשרים שנה נהיה הרוב", אומר הרב אריאל. "כשזה יקרה צריך יהיה להתייחס למדינה ברמה האידיאלית - כשההלכה מובילה את המדינה".

"יש חשש כלשהו שמדינה יהודית תהיה כמו דאעש. זה לא נכון. מדינת הלכה פירושה שעקרונות ההלכה יהיו פרוסים בפני המדינה. זה לא נכון לומר שלא יהיה מקום לאנשים להתבטא ושיהיו רק רבנים בכנסת. יהיו אנשי מעשה, חילוניים. יש ליהודים חילוניים אפשרות לחיות בארץ. הייתי מצפה שהם יעשו תשובה מרצון, לא בכפיה, אבל לא תהיה מדינה שתכפה משהו. כפיה לא תהיה. כל אדם ימצא את מקומו במדינה יהודית, ההבדל יהיה רק שאת הכדורגל יעבירו מרצון טוב ליום שישי או שהמשחקים יתקיימו לאחר השבת".

המסתננים: צריך לעזור להם לעזוב

בשבוע האחרון שב ועלה נושא המסתננים על השולחן, לאחר שתינוק ששהה ב'מחסן ילדים' נהרג בשל הצפיפות וחוסר תשומת הלב. על רקע חג פסח ביקשתי מהרב אריאל להתייחס לדיסוננס שבין מדינה שאינה רוצה מסתננים בארצה לבין מדינה הדוגלת בעקרונות החירות, ושמאמינה בעזרה לאדם הנמצא בצרה.

"אין ספק שצריך לטפל באלו שנמצאים כאן באנושיות, אך זה צריך להיעשות בצורה זמנית. צריך לעזור למסתננים לצאת מכאן. המצב היום בדרום תל אביב הוא בושה וחרפה. אנשים מפחדים לצאת מהבתים בלילות וגם בימים. השופטים יושבים על כורסאותיהם בבית המשפט העליון, התרבותי והנאור. שירדו קצת לרחוב ויראו מה קורה בפועל".

(צילום: פלאש 90)

"צריך להתייחס להם בצורה אנושית", מוסיף הרב אריאל. "צריך לדאוג להם לתנאים נאותים, אבל בתנאי שהם נמצאים בצורה זמנית בישראל. לא לתת להם אפשרות לחיות כאן באופן קבוע. ברור שצריך לעזור להם אבל לא נסיים עם הסאגה הזו אם לא נעביר אותם למקומות אחרים. צריך להשקיע את אותה כמות של כסף שמשקיעים בעליה לארץ גם בירידה שלהם לארצות אחרות. עם זאת, כל עוד הם כאן צריך לחיות בכבוד. זה בעייתי שאין לילדים גן או שהגנים עמוסים ומסוכנים".

ואם כבר בנושא חירות ופסח, מהי עמדתך באשר לנושא העגונות. גם כן רוצות לצאת מעבדות לחירות.

"זו בהחלט בעיה, אבל מוציאים אותה מפרופורציה. יש רק עשרות בודדות של עגונות ממש שהבעל שלהן נעלם ולא נמצא ועושים הכל כדי למצוא את אותם בעלים. במלחמת העולם השנייה הרבנות הראשית החתימה כל חייל על טופס של מסירת גט. לצערי בצה"ל הפסיקו את העניין בטענה שזה מוריד את המורל".

"הגענו למצב קשה של עשרות אחוזי גירושין והבעיה היא שאנשים לא יודעים לריב בלי לצאת מפרופורציה. בגלל שהאב צריך להישאר בתמונה צריך למצוא את הדרך החכמה כדי שגם אם המשפחה תתפרק היא לא תגיע למצב בתי נסבל", הוא אומר. "חלק מהבעיה היא גם כמות הדיינים. יש היום בסך הכל 30 הרכבים של דיינים, ובשנים האחרונות פרשו הרבה מאוד מהדיינים. לכן בתי הדין לא מצליחים לתפקד".

"צריך להטיל סנקציות קשות על המעגנים. שהכנסת תחוקק חוק שמעגן לא יקבל מים וחשמל. שיתקיים על בטריות ומים במכולת. אנחנו לא חייבים לספק לו את זה. יש עוד פתרונות, אבל הבעיה היא שעד שמגיעים לתיק יש זמן. זו בעיה אמיתית, אבל לא מספיקים 90 דיינים כדי לטפל בבעיה. צריך 180 דיינים ויותר, שיהיו להם כלים אפקטיביים. צריך גם למנוע את המצב מלכתחילה. כל זוג שמתחתן חייב לדעתי לעבור קורס של תקשורת בין-זוגית כי היא תמנע מראש את הבעיות".

בסיכום הריאיון, מברך הרב אריאל את עם ישראל לרגל חג הפסח, ואומר: "אני רוצה לאחל לעם ישראל שיחגגו את חג החירות בחירות אמיתית. בני חורין מכל הבחינות - במצב הביטחוני, מבחינה מדינית, כלכלית, תרבותית. שלא יהיו מנצלים ומנוצלים, מעבידים ועובדים בפערים. שנהיה אור ומופת לגויים".