"ברגע שאתה יודע שמבצע כל כך צודק והכרחי, אתה מקבל משמעות נוספת להריגה של הבנים. זה מקל על השכול. אתה יודע שיש ערכים, שילדים מוסרים את הנפש למדינה. אנחנו עומדים יחד עם המשפחות בכאבם ומעבירים את המסר שהמלחמה הזו צודקת והכרחית".
לפני חמש וחצי שנים נהרג יוני נתנאל, בן 26, מפגיעת פגז של חיל השריון ברצועת עזה בעיצומו של מבצע עופרת יצוקה. נתנאל, סמ"פ בגדוד 202 של הצנחנים נהרג רק שלושה חודשים אחרי שנולדה לו ולציונה, בת ראשונה. היום, בראיון ל'כיפה' מספר אביו, הרב עמוס נתנאל, על התחושות שעולות בעת שכוחות צה"ל נלחמים כמעט באותו מקום בו נהרג בנו, ועל הבן הצעיר, דוד, אשר נלחם במסגרת יחידת העילית 'עוקץ' באותו מקום בו נפל יוני.
"הרגשות מעורבים. מצד אחד מבצע כזה מציף את מה שהיה, את המציאות של השכול, הכאב והגעגועים, אך מצד שני יש תחושה של עם ישראל, מדינת ישראל והצבא של ישראל שעושים את הדבר הנכון", הוא מספר.
"אנחנו כמשפחה שכולה מבינים שיש מחיר כבד ללחימה, אבל מחזקים את הלוחמים שנמצאים בשטח ואת המשפחות השכולות", הוא אומר. "בכך שהלוחמים נלחמים בגבורה, בעוז ובאמונה הם ממשיכים את דרכם של הלוחמים שנפלו. ככל שהם יוסיפו עוז ואמונה, כך ארגיש שהבן שלי נלחם בעזה יחד איתם".
הרב נתנאל מספר על התחושות שעולות מכך שבנו, דוד, נמצא כמעט באותו מקום בו נהרג יוני, רק לפני חמש וחצי שנים. "זו הייתה בחירה שלנו ושלו להמשיך בערכים עליהם יוני נפל, למסור את הנפש, וזו זכות שהבן שלי מחזיק נשק ונלחם, לעומת אלפי קברים ברחבי אירופה של יהודים שהלכו כצאן לטבח. יש לנו זכות שהילדים שלנו נלחמים במלחמה מוצדקת. דוד לא שאל אותנו, הוא רצה להילחם ולהתמסר ואנחנו מגבים אותו. מצידנו אנחנו מתפללים עליו מכל הלב ושהשם ישמור עליו. אין אחד היום שלא מתפלל לשלום החיילים ואנחנו מצטרפים לתפילה הזו".
הרב נתנאל פונה למשפחות של הלוחמים שנהרגו בימים האחרונים. "אתם צריכים לזכור שיש תוכן ומשמעות למוות של הבן", הוא אומר. "אני מלא אמונה ומאמין שכשהגיע זמנו של יוני הוא הלך. הילדים הללו קדושים ונמצאים במקום מאוד גבוה. יש השגחה לכל נשמה שעוזבת את העולם".
לדבריו, "הילדים הללו בחרו להתנדב ליחידות קרביות וכל אחד שמתנדב מבין את המשמעות. שיש דבר יותר קדוש מהחיים עצמם. הם גדלו על ערכים של מסירת נפש ועל דברים שיותר גדולים מהם, וכשמגיע שעת מבחן הם נמצאים שם. החיילים שנמצאים עכשיו בשטח יודעים למה הם נכנסים ומוסרים את הנפש. אנחנו מלווים את הילדים מצידנו בתפילה רבה והמשפחות מבינות שהילדים שלהם נותנים חיים למדינה שלמה. אני מרגיש את הכאב של האנשים שנכנסים למעגל השכול ואני יודע מה המשמעות של כניסה למעגל כזה. אבל גם יחד עם השכול יש תחושה חזקה של משמעות ותוכן, מכיוון שהמלחמה הזו הכרחית לקיומנו".
"אין ספק שיש תחושה של דה ז'ה וו, והיינו מצפים שיחוסל הטרור, אבל כנראה שהמצב מורכב יותר", הוא אומר ונזכר בימי עופרת יצוקה, "אבל בסך הכל עם ישראל נתון בידיים טובות. ראשי המדינה והביטחון עושים את עבודתם בצורה טובה ונכונה, והתחושה של רוב העם היא שברוך השם התקבלו החלטות חשובות וצודקות. אנחנו מקווים שהם ילכו עד המקום שצריך ללכת ויעשו את העבודה עד הסוף".
כזכור, בנו של הרב עמוס נתנאל, יוני, נהרג מ'דו"צ', כשפגז של טנק פגע בבית בו שהה עם לוחמי גדוד 202 של הצנחנים. עם זאת, לרב נתנאל אין טרוניות כלפי המפקדים או הלוחמים. "הצבא עושה את כל המאמצים וכואב לו, לא פחות מאיתנו", הוא אומר. "הצבא מחבק אותנו עד היום ומתחקר כל אירוע כזה על מנת שדברים כאלו לא יקרו. יש לי אמון במערכת. לחימה היא חלק מהכרעת מלחמה ובקרב נופלים חיילים, בין מאש האויב, ובין מאש כוחותינו".
"השתדלנו ללוות את החיילים שפגעו ביוני. אומנם אנחנו משפחה שכולה ואיבדנו בן, אבל גם אלו שפגעו בילדים שלנו הם נפגעים וגם הם צריכים תמיכה וליווי. חיזקתי אותם וניסיתי לעודד אותם כבר בזמן הלחימה וגם לאחר מכן הם הגיעו אלינו הביתה. מדובר על לוחמים שהתנדבו ליחידות קרביות, שעשו מה שהם חשבו שצריך לעשות כדי למגר את האויב".