מכון "כתר לכלכלה על פי ההלכה" גיבש בתקופה האחרונה מסמך המלצות הלכתיות-מקצועיות לצוות טרכטנברג שמינה ראש הממשלה להגשת המלצות כמענה למחאה החברתית בישראל. על פי ההמלצות, המבוססות על המקורות ההגותיים וההלכתיים ביהדות, מציג המכון שורה של הצעות הלכתיות לפתרון הבעיות החברתיות בישראל.
במסמך שנשלח היום (א') לחברי הוועדה, נכתב כי "התורה וההלכה מתייחסות לעולם בו כללי המשחק הבסיסיים הם כללי השוק החופשי. לכן באופן עקרוני ההלכה אינה מטילה פיקוח עקבי ורצוף על רמת המחירים בשוק. יחד עם זאת ההלכה קובעת כי על השלטון לעמוד על המשמר ולמנוע עליות קיצוניות ביוקר המחיה במוצרים אשר מוגדרים כמוצרי יסוד. בהלכה מופיע שימוש בשני כלים העומדים בידי השלטון, ההתערבות העקיפה וההתערבות הישירה"
מומחי המכון הדגישו בהמלצתם כי, על פי ההלכה, "על המדינה אפוא בראש ובראשונה לאכוף את חוק ההגבלים העסקיים באופן בלתי מתפשר תוך הטלת סנקציות משמעותיות. בנוסף, עליה לאפשר הגדלת התחרות בשוק, אם על ידי עידוד כניסתם של יצרנים נוספים, ואם על ידי פתיחה גדולה יותר של השוק ליבוא. עם זאת חשוב לוודא שהתחרות לא תגרום לקריסת הייצור המקומי מה שעלול להביא לאבטלה ו"יצא שכרו בהפסדו".
להגדיר מוצרים לתינוקות כמוצרי בסיס למשפחות בישראל
עוד מציינים מומחי מכון "כתר" כי "ההתערבות הישירה היא ע"י הצבת פיקוח על מחיריהם של מוצרים בסיסיים, דוגמת פיקוח שיקבע באמצעות קביעת מחיר ריאלי למוצרים אלו והגבלת אחוז הרווח שמותר להרוויח במסחר בהם". עוד ממליצים במון לכלול ברשימת המוצרים הבסיסיים גם מוצרי תינוקות ואפילו הוצאות חינוך - כחלק מהמרכיבים עליהם תפקח המדינה.
"בתקופת חז"ל כללו המוצרים הבסיסיים גם יינות ושמנים. בימינו, יין אינו בגדר מוצר בסיסי, אך מאידך מסתבר שהמוצרים הבסיסיים כוללים גם מוצרי חלב יסודיים, פירות וירקות העונה, מוצרי תינוקות כגון תחליפי חלב וטיטולים ועוד. כמו"כ יש לכלול בכלל המוצרים הבסיסיים גם חינוך הילדים, מעונות, בתי ספר וכדומה", מסבירים במכון.
בהמלצתם מתייחסים מומחי "כתר" גם לסוגיית הדיור, ליבת המחאה החברתית, באומרם כי דיור מינימאלי, המתאים לגודל המשפחה, נחשב גם הוא למצרך בסיסי ולכן גם בשוק זה צריכה המדינה לדאוג לאיזון במחירים. "ההתערבות העקיפה יכולה להיעשות באמצעות הגדלת ההיצע אשר תיעשה קודם כל ע"י הפשרת קרקעות לבניה והוזלה משמעותית של עלות קרקעות אלו וזאת באמצעות מכירת אדמות המדינה במחיר מוזל ליזם אשר יתחייב למחיר הנמוך ביותר למשתכן", נכתב בהמלצה לטרכטנברג.
במכון טוענים כי אם לא יהיה די בכך, צריכה המדינה לפקח גם על מחירי הדיור הבסיסי ולהגביל למעשה את מתח הרווחים של הקבלנים ושל שאר בעלי המקצוע שרווחיהם משפיעים על המחיר הסופי של הדירה. "בכך אפשר להביא לכך שמחיר הדירה ישקף את העלות הריאלית בצרוף רווח סביר ולא מעבר לכך", מסבירים ב"כתר".
לא רק "קו העוני" - גם "סל העוני"
בהמלצתם טוענים מומחי "כתר" כי על המדינה להגדיר לא רק את "קו העוני", כפי שנעשה עד כה, אלא גם את "סל העוני", כלומר - סל המוצרים המינימאלי הדרוש למשפחה בעלת מספר נפשות, בגילאים ממוצעים "ולדאוג כי לכל משפחה בה בני הזוג עובדים כפי יכולתם יסופק סל זה".
"סל זה אינו חייב להיות מסופק בהכרח באמצעות תשלומי ביטוח לאומי למשפחה. יכול הוא להיות מסופק ע"י הנחה במעונות יום, ע"י מענקי משכנתא, באמצעות הנחה במשרד החינוך או באמצעות כל שירות אחר אותו המדינה מספקת לאזרחיה אשר יינתן למשפחה זו ללא תשלום. שירותי הרווחה יגדירו את סל העוני למשפחה הנתונה וידאגו כי סל זה יסופק למשפחה בדרכים השונות. בסופו של דבר צריכה כל משפחה עובדת לגמור את החודש במינימום ההכרחי", נכתב.
הרבנים שלמה אישון ויצחק בזק טוענים ביחס להמלצתם כי "במקורות ההלכה ניתן למצוא התייחסות למגוון עצום של סוגיות אקטואליות העומדות על הפרק בחיי הכלכלה". לדבריהם, "כך למשל ניתן למצוא מענה לדילמות מוסריות הנוגעות להגינות במסחר וכדומה, סוגיות הלכתיות הנוגעות לריבית או לשמירת שבת בכלכלה המודרנית, דיני חוזים ועוד".