בעתירה שהוגשה בסוף השבוע שעבר לבג"צ, מתוארת פגיעה הולכת ומתמשכת בעקרון הייצוג של הציבור במוקדי קבלת החלטות בענייני הדת, בבחירות למועצת הרבנות הראשית, הצפויות להתקיים בספטמבר הקרוב. הארגונים העותרים מבקשים לשלול השתתפות של מי שאינם מייצגי ציבור באסיפה – ראשי המועצות הדתיות אשר לא נבחרו בהליך דמוקרטי, אלא על ידי מינוי פוליטי של השר לשירותי דת ובכך אינן מייצגים את הציבור המקומי
שופטי בית המשפט העליוןצילום: פלאש 90. יונתן זינדל
מדי 5 שנים נבחרים 10 חברים במועצת הרבנות הראשית, הגוף הרשמי של הרבנות הראשית לישראל לקביעת מדיניותה. חברים אלו מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים, והם מתווספים ל-7 רבנים נוספים במועצה שמתמנים מכוח תפקידים. לפי חוק הרבנות הראשית, את חברים אלו במועצת הרבנות הראשית בוחרת אסיפה של 150 אנשים, 80 מתוכם רבנים ו-70 מתוכם נציגי ציבור.
מבין נציגי הציבור, ישנם 18 ראשי המועצות הדתיות. אולם, מסיבות פוליטיות רק בראשותן של 43% מהמועצות הדתיות עומד הרכב שנבחר באופן שייצג את הציבור המקומי. ביתר המועצות, 75 במספר, עומדים ממונים שמינה השר לשירותי דת. כתוצאה מכך, 10 מתוך "נציגי הציבור" באסיפה הבוחרת למעשה אינם נציגים של הציבור אלא מינויים פוליטיים.
מינוי "ממונים" מטעם השר נועד במקור להיות בפתרון זמני, לתקופה מוגבלת, בכדי לסגור פרצה עד לבחירת הרכב נבחר. דו"ח מבקר המדינה האחרון הצביע אף הוא על הבעיה שעולה מקיום מתמשך של ממונים העומדים בראש מועצות דתיות, ללא הרכב שנבחר על ידי הציבור. העתירה, אשר הוגשה על ידי עו"ד שירה לב ציון ועו"ד אלעד קפלן מארגון 'עתים', יחד עם תנועת 'נאמני תורה ועבודה', מבקשת למנוע מצב שבו ממונים של השר לשירותי דת יבחרו את חברי מועצת הרבנות הראשית במקום נציגים של הציבור המקומי, ובכך להגדיל את הייצוג של הציבור באסיפה הבוחרת את הגוף שמתווה את מדיניות הרבנות הראשית לישראל.
בעתירה נטען, בין היתר, כי למעשה, מועצות שבראשן עומדים ממונים פועלות בלי פיקוח הדדי שוטף של חברי מועצה על ניהול התקציבים וההחלטות, וללא מעקב אחר טיב הפעולות של הממונים. שיטת הממונים פוגעת בפיקוח על מתן שירותי הדת במועצות הדתיות, שכן בשונה ממשרד הפנים, אשר הינו רגולטור נפרד מהרשויות המקומיות, המשרד לשירותי דת הופך להיות הן הרגולטור והן המפעיל של המועצות הדתיות. במציאות זו, נטען בעתירה, לא ניתן לכנות את הממונים "נבחרי ציבור".
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים' אומר כי במצב של היום, בו 80% מהציבור הביע אי אמון בממסד הדתי, המחשבה להוסיף עוד כוח למינויים פוליטיים שאינם נציגי ציבור היא אבסורד ואסור שתתממש. "במקום לפעול להגברת עקרון הייצוג בממסד הדתי, הנתק בין הרבנות לבין הציבור הולך וגדל. כל מי שהזהות היהודית הישראלית חשובה לו צריך לזעוק כנגד, ולהיאבק יחד איתנו בכדי להביא לשירותי דת אשר מייצגים את כלל הציבור היהודי, וניתנים מתוך גישה מקרבת ומכילה, שפונה לכלל גווני האוכלוסייה".
תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה אומר כי המועצות הדתיות הן הגוף היחיד במדינה שלא כפוף לפיקוח הציבור באמצעות הכנסת או הרשות המקומית. "נציגי הציבור המעטים שמנסים לפקח על הנעשה כלל לא מתמנים ברוב הרשויות ובמקומם ממונים נציגים מטעם, שלעתים לא מתגוררים בעיר בה נמצאת המועצה הדתית שבשליטתם. חייבים לשים סוף לחוסר הייצוג הבוטה של הציבור בגוף הבוחר את מועצת הרבנות הראשית ולוודא שלפחות בגוף הנוכחי מתמנים נציגי ציבור אמתיים ולא ממונים מטעם".