אנחנו בטח לא אקטואליים
השבת יש לנו מקרה קלאסי של "העיתון של אתמול". בשבועות האחרונים התייחסו בעלונים בלי סוף לבחירות לרבנות הראשית ודווקא השבת, בשבת של אחרי התוצאות, אין התייחסות בכלל. התוצאות של הבחירות התפרסמו ביום רביעי בלילה, אחרי שהעלונים נסגרו, מה שנתן לנו שבוע אחד של שקט - אבל ברור שזה רק השקט שלפני הסערה.
אם נודה על האמת, ב"מעייני הישועה" פירסמו שאלה ותשובה של הרב אבינר על הנושא: "האם צריך לכבד את הרבנים הראשיים שנבחרו, למרות שאינם הרבנים הכי גדולים שבדור?". למרות שבוודאות השאלה התפרסמה עוד לפני שידעו את זהותם של הרבנים, התשובה נשארת אותה תשובה, על כל תרחיש אפשרי: "בוודאי. איזו שאלה?! צריך לכבד כל תלמיד חכם, וקל וחומר שצריך לכבד את הרב הראשי".
החרדים תמיד צודקים
בקומיקס שמתפרסם בשביל ילדים בעלון "בראש יהודי", פגשנו השבת יהודי חרדי דופק בדלת של דתי לאומי. הדתי שואל: "אתה צריך שנשאיל לך משהו? שקית חלב? כיכר לחם? כמה שקלים?", החרדי עונה: "לא... תודה. באתי בשם ה' שתשאיל משהו לאלוקיך!". הדתי מתפלא: "לה' אלוקינו? אבל הכל כבר יש לו! מה כבר אני יכול להשאיל למלך העולם?!". החרדי: "מה ה' אלוקיך שואל ממך? את הדבר היחידי שרק אתה יכול לתת לו... יראה! הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמיים! להשקיע בעבודתו, לשמוח בו, להכניס את כל הלב בעשיית רצונו... זה מה שהוא שואל מעמך!" הדתי מסכם: "בשמחה! תודה שהבהרת לי!".
הקומיקס אמנם מסתיים בסוג של בדיחה, אבל מבחינתי הפאנץ' נגמר בשלב הזה בדיוק. "בראש יהודי" (עלון -תנועת תשובה ציונית), מחדירים לילדים כבר בגיל קטן שמה שהחרדים אומרים הוא קדוש, ואנחנו צריכים לקבל בהכנעה. מוזר.
מכה קלה בגלגל
אבינועם הרש ב"צוהר לשבת", התייחס למבקרים שבינינו. אלה שמבינים בהכל, כדורגל, כלכלה, פוליטיקה או עלוני שבת. לאחר שהתוודה שגם הוא "מאוהב בתפקיד המבקר", הוא נתן דוגמא שבזמן נסיעה בכביש 6 ראה מכונית תקועה בצד הדרך והתחיל לדבר על כמה שהוא לא אחראי, ושצריך לבדוק את האוטו לפני נסיעה.
באותה נסיעה, כרבע שעה אח"כ, פיצוץ בצמיג הימני גרם לו לעשות 'צלחת' במקום ולהיעצר בשול הכביש. ”במידה שאדם מודד, מודדין אותו. לא בערך. לא בכאילו. אלא ממש בה. אז אם ברגעים אלו, אתה בתפקיד עטוי גלימת מבקרים שחורה ובדיוק בא לך להגיד משהו אצילי ושיפוטי על אחד מחבריך, ראה עצמך פטור מכל הנאמר לעיל, כי הרי ידוע ומובטח לך מבקר יקר, שלך בטח לא יקרה“, הוא מודה.
בתור מבקר בסתר עם פזם עשיר, ומבקר בתפקיד, יחסית חדש, אני חושב שהשאלה היא מאיזה מקום מגיע המבקר, לאיזו מטרה, והאם הוא מוכן לשמוע ביקורת דומה של אחרים עליו. אם המניעים "כשרים" וגם התנאי השני חל עליו, שימשיך לבקר בלי להסס! ועכשיו בגלימת המבקר, הדוגמא שנתן הרש, אולי נשמעת קצת מוגזמת וסיפורית, אך גם אם לא באמת קרתה, תמיד טוב להזכיר ולהזהיר על זהירות בדרכים.
ונעבור לפרסומות...
ב"גילוי דעת" מפרסמים במשך כמה שבועות את מכינת 'מכלול' (בד"כ בעמוד האחורי על עמוד שלם). השבת ב'גילוי חדש' ערכו ראיון עם מנהל המכינה, ועל הייחודיות שלה, והסתפקו בפרסומת קטנה יותר. תגידו שזה משעמם, שכבר כתבתי על זה - וזה נכון! אבל קשה לי הזלזול באינטלגנציה של הקוראים. לא מספיקות כמות הפרסומות על העלונים, מוסיפים לנו בכל שבת כמות נוספת של פרסומות במסווה של תוכן.
לקראת ישיבת הממשלה היום, שבסופו של דבר אישרה שחרור מחבלים, התנהל קמפיין נגד המהלך עליו חתומות מספר תנועות. אלו הביאו לנו פרסומת עם עיצוב מעולה שמזמין למשמרת מחאה מול ישיבת הממשלה בכותרת: "השתגענו? לא משחררים רוצחים". העיצוב של היד מה"לייק" בפייסבוק שמחזיקה סכין הפכה את הפרסומת לאחת הטובות שנתקלתי בהן בעלוני השבת, לפחות בזמן האחרון.