בלעדי | מניין הרחוב ביישוב בבנימין שמונע מנשים לטבול במקווה

בכל שבוע מאז תחילת הקורונה מתקיים מניין קבלת שבת בחצר סמוך למקווה נשים בחשמונאים, המתפללים טוענים שהם דואגים לשמור על פרטיותן של הטובלות, אבל נשות היישוב מרגישות אחרת

חדשות כיפה חדשות כיפה, יצחק גולדברג 09/06/21 19:59 כט בסיון התשפא

בלעדי | מניין הרחוב ביישוב בבנימין שמונע מנשים לטבול במקווה
מקווה שולמית בחשמונאים, צילום: יצחק גולדברג

הקורונה הביאה לעולם הדתי הנהגות ושינויים בהתנהלות הדתית, אחד מהם הוא מנייני הרחוב, אשר צברו תאוצה לאורך כל תקופת הקורונה, ונראה כי אין בניין אשר תחתיו לא מתקיים מניין. רבים היו בטוחים כי מנייני הרחוב יחלפו מן העולם ברגע שתחלוף המגיפה, אך לא כך הוא הדבר, המתפללים ראו כי טוב והחליטו להמשיך במנייני התפילות גם בימי שגרה רגילה. אך למרבה הצער יש כאלה אשר נפגעות מקיום מנייני הרחוב אשר מונעים מהן לקיים מצווה חשובה לא פחות ואף יותר.   

כידוע על פי ההלכה אישה אשר מסיימת את ימי נידתה חייבת לטבול במקווה, מצווה גדולה להקדים את הטבילה ככל שניתן ולא לדחות אותה. אך ב-14 החודשים האחרונים תושבות היישוב חשמונאים שבבנימין, שמועד הטבילה שלהן יוצא בליל שבת, מוכרחות לעבור מול מניין קבלת שבת שמתקיים בחצר קדמית של בית ששוכן בתחילת רחוב בסמיכות למקווה של היישוב , דבר שגורם למבוכה ואי נעימות לנשים המעוניינות לטבול עד כדי ויתור על הטבילה.

הכניסה לרחוב הדקל

הכניסה לרחוב הדקל צילום: יצחק גולדברג

כידוע, כל עניין טהרת המשפחה כרוך בצניעות ודיסקרטיות רבה, ונעשית השתדלות רבה לדאוג שהטבילה במקווה תישאר אינטימית ותיעשה בסודיות מוחלטת. לשם הדיסקרטיות הזאת המקווה בחשמונאים נבנה במקום מוסתר ביותר: סמוך לגדר הישוב, ברחוב שיש עליו רק בית אחד, ומרוחק מהרחוב.

באפריל של שנה שעברה הממשלה אישרה הקלות בהגבלות הקורונה שאפשרו קיום של מניינים מצומצמים של עד 19 איש. עם האישור, כמו בישובים דתיים אחרים, בחשמונאים החלו להתארגן על  מנייני רחוב, בפארקים ובחצרות פרטיים. אחד המניינים התמקם בחצר קדמי של בית בפינת הרחובות היצהר והדקל, כ-70 מטר הליכה מהמקווה, ועל הציר היחיד שמוביל אליו מהחלק הצפוני של הישוב. גם כיום לאחר שהוסרו רוב מגבלות הקורונה (כולל זאת שמנע מילדים קטנים מלהיכנס לבית כנסת שפועל על פי התו הירוק) המניין עדיין מתקיים.

החצר בה מתקיים המניין

החצר בה מתקיים המנייןצילום: יצחק גולדברג

מיקום המניין מהווה אתגר גדול עבור הנשים שצריכות לטבול בליל שבת, נוסף על האתגרים שכבר כרוכים בדבר. "בכל ערב שבת נשים מביעות את הכאב והקושי הרב", מספרת  אחת הבלניות במקווה, "גם ככה לא פשוט להגיע בלחץ של הכנות לשבת ועוד לפגוש גברים בכניסה לרחוב זאת הלבנת פנים ובושה".

א' אחד מוותיקי הישוב, מספר שהוא משתדל בדרך כלל לא לעבור באזור בליל שבת מהסיבה הזאת, אך פעם אחת הוא עבר שם ולצערו ראה אישה (שלא זיהה) עוברת בבושת פנים מול המתפללים; "מי שרואה אישה הולכת במקום הזה בשעה הזאת יודע בוודאות לאן היא הולכת או מאיפה היא באה, הרחוב לא מוביל לשום מקום אחר – ברור שהיא הולכת למקווה או באה ממנה". א' הוסיף שוועד היישוב ביקש ממארגני המניין להעביר אותו, אך נכון להיום המניין עדיין מתקיים באותו מקום.

א' ציין כי ידוע לו אישית על שתי נשים שדחו את מועד הטבילה בגלל שהתביישו לעבור מול המתפללים. גם הבלנית אומרת שהמניין גרם לנשים לא לטבול בזמן: "לא פעם היו נשים שאמרו לי במפורש שיידחו את יום הטבילה בגלל זה! אישה אחת הביעה את הכאב, בכתה ורצתה לחזור הביתה בלי לטבול, היא אמרה לי בקול חנוק: 'איזה בושה זאת בשבילי'. היות וזה יישוב קטן אפשר להגיד שרובם מכירים את רובם.

המסלול אל המקווה שעובר דרך מניין הרחוב

המסלול אל המקווה שעובר דרך מניין הרחובצילום: כיפה

מתפללי המניין אינם רואים את הדברים כמו שא' והבלנית רואים אותם: לדעתם הכול נעשה לשם שמים וכדין, ולאחר בקשות של נשים להזיז את המניין – התפילה עברה אל מעבר לחומה על מנת שהגברים יעמדו מאחוריה ולא ברחוב עצמו. מבחינתם אישה שבכל זאת לא מרגישה בנוח לעבור מול המניין בדרכה למקווה או ממנה יכולה ללכת בדרך עקיפה.

מנגד מתנגדי המניין מרגישים שלא נעשה מספיק כדי להבטיח את צניעותן ונוחותן של הטובלות בליל שבת. תושבים דיווחו, שאפילו אם החומה מספיק גבוהה כדי להסתיר את העוברות ברחוב, יש מתפללים שעומדים בפתח ואף ברחוב, ועזרת הנשים נמצאת בחניה ללא שום דבר שחוצץ בין המתפללות לרחוב. מתנגדי המניין מוסיפים שהבושה היא סובייקטיבית וכל עוד שיש נשים שלא מרגישות בנוח יש למצוא פתרון לבעיה.