"הציונות הדתית צריכה לצאת מהנישה"

יולי אדלשטיין מקווה להמשיך לכהן כיו"ר הכנסת, מוטרד מהפיצולים בימין, מספר על מה שקידם כיו"ר הכנסת בתחום המדיני, ומה בעצם יש בתפקיד הזה שכל כך מושך אותו, ועוקץ את הציונות הדתית: "מי שרוצה להישאר בנישה, יכול לחלום שיגיע לתפקידים ממלכתיים, אבל זה יישאר רק חלום". ראיון

חדשות כיפה יהונתן קליין, חדשות כיפה 13/03/19 17:05 ו באדר ב'

"הציונות הדתית צריכה לצאת מהנישה"
רוצה להמשיך בתפקידו. יו"ר הכנסת, אדלשטיין, צילום: חדשות כיפה

כבר שש שנים מכהן יואל (יולי) אדלשטיין כיו"ר כנסת ישראל, בעבר כיהן כשר הקליטה וכשר ההסברה והתפוצות, ובפריימריז האחרונים בליכוד נבחר במקום הראשון. למרות תדמיתו השקטה, שיש שיקראו לה אפורה, הוא אחד האישים המרכזיים והמשפיעים בליכוד ובמדינת ישראל.
בראיון באולפן כיפה הוא מדבר על ההתחזקות של גנץ ולפיד, מאוכזב מהפיצולים בימין ומחזק את פעולותיו של נתניהו לאיחוד מפלגות הימין, מספר מדוע הוא לא מרגיש כמייצג של ציבור מסוים, ומספר מה כל כך מושך אותו בתפקיד יו"ר הכנסת. והאם הוא רוצה להיות נשיא המדינה? 

אתה חושש מהסקרים שמנבאים ניצחון לכחול לבן?

"אשרי איש דואג תמיד, אני חושב שצריך לקחת מאוד ברצינות את הבחירות האלה. אמנם אחרי הסחף הראשוני של הקמת מפלגת לפיד-גנץ אני רואה שיפור. אנשים כנראה מתחילים להבין שהסיבה שהם לא חושפים את הדעות שלהם ידועה - הם לא רוצים לחשוף את העמדות האמיתיות שלהם, שהן עמדות שמאל. אין בזה שום בושה, הכל בסדר. הייתי יו"ר הכנסת של כולם כולל של מפלגות השמאל, זה מצוין, זה לגיטימי, טוב שיש ויכוח ציבורי. אבל אני אוהב ששמים את הדברים על השולחן,וכשכותבים דברים עמומים במצע, או מדברים בראיונות בצורה עגלגלה זה פחות מקובל. אני חושב שאת העמדות צריך להציג, ואני מקווה שהציבור מתחיל להבין את זה.
אבל לאחר שאמרנו את כל זה, צריך להבין שהמאבק הוא לא פשוט, והוא בין הגושים כידוע. בין היתר, אנחנו רוצים שהליכוד תהפוך למפלגה הגדולה ביותר, אבל הבחירות יוכרעו על השאלה כמה מהרשימות לא יעברו את אחוז החסימה. וכאן, כאשר עושים השוואה בין ימין לשמאל, המצב הוא לא בדיוק לטובת הימין. תראה את ההתנהלות של לפיד גנץ יעלון, כולם התחברו ביחד, תראה את ההתנהלות של ציפי לבני, אפילו של אלדד יניב. הם אמרו באחריות: "אנחנו מבינים שהסיכויים ככה-ככה, אנחנו פורשים על מנת לא לפגוע בגוש". אצלנו בימין המצב קצת שונה, כל מי שיש לו בסקר הכי אופטימי חמשת אלפים קולות, אומר: "אני הולך עד הסוף, יש לי סקר סודי עם עשרה מנדטים". חבל".

נתניהו דחף בכל הכוח לאיחוד הבית היהודי והאיחוד הלאומי עם עוצמה יהודית, וספג על כך הרבה ביקורת, אתה חושב שהוא פעל נכון במקרה של עוצמה יהודית?

"זה מאוד לגיטימי שראש הממשלה דואג לאבטח ולהבטיח את הגוש. זו גם תשובה, דרך אגב, לכל אלה שאומרים 'אתם לא מכירים את נתניהו, אנחנו עכשיו ניתן מנדטים לליכוד ואז הוא יכניס את לפיד-גנץ ואת העבודה ואת מרצ'. העובדה היא שהוא עשה הכל, על מנת להבטיח שיהיה לגוש הימין-דתיים רוב בכנסת הבאה, ובעזרת ה' כך גם יהיה. לגיטימי שהוא רצה בזה, זה לא סוד שללא האיחוד, המפלגות האלה היו מתקשות לעבור את אחוז החסימה.
אבל יחד עם זה אני רוצה לומר דבר, שהוא מאוד ברור לכל מי שהיה פעם בשיעור אזרחות: מי שמכניס מישהו לכנסת במדינת ישראל זה רק הציבור. ואם יהיו מספיק בוחרים שירצו את המפלגות האלה בכנסת - הן יהיו בכנסת. נתניהו לא הכניס את עוצמה יהודית לליכוד, אלא דחף לאיחוד של כל הפלגים בציונות הדתית. נקווה שתהיה לזה תוצאה חיובית".

אדלשטיין ונתניהו

לא יפנה יישובים. אדלשטיין עם נתניהוצילום: פלאש 90. יונתן זינדל

בנט טוען כי אחרי הבחירות נתניהו יקדם את תכנית הנשיא טראמפ, שתכלול פינוי יישובים. מה אתם עונים לזה?

"מתוקף תפקידי כיו"ר הכנסת, יש לי את הניסיון המדיני הכי עשיר במדינת ישראל אחרי ראש הממשלה, אבל לצערי אני מוכן להודות שאין לי יחסים אינטימיים עם הנשיא טראמפ כמו שיש לשר בנט, הוא כנראה מכיר את כל הפרטים של תכנית טראמפ. איתי משום מה אף אחד לא חלק את פרטי התכנית.
ובנימה יותר רצינית - אילו נתניהו היה רוצה לפנות יישובים, להחזיר חלקים מארץ ישראל ולקבל פרס נובל לשלום - היו לו שמונה שנים נהדרות לעשות את זה, כאשר אובמה היה נשיא ארה"ב. הייתי עם נתניהו כשנפגש עם הנשיא אובמה, עשו הכל כדי להשפיל אותו, הכניסו אותו לבית הלבן מהכניסה האחורית, מנעו ממנו להצטלם עם הנשיא, והכל בגלל עניין אחד ברור - שנתניהו לא היה מוכן ללכת עם הדרישות של הנשיא אובמה ולהיכנע להן. אז אם שם נתניהו ידע לעמוד על שלו, עכשיו, בעידן טראמפ, הוא יתחיל פתאום להיכנע ולהחזיר יישובים? נראה לי מאוד מאוד מוזר".

"הציונות הדתית כבר לא בטיטולים, ויכולה בהחלט להתחיל לחיות מעבר למפד"ל ההיסטורית"

אתה חובש כיפה סרוגה ומגיע מלב הציונות הדתית, אבל לא נתפס כמי שמייצג את המגזר. אמא שלא יקבלו את הילד שלה למוסד, או מנהל מוסד שזקוק לתקציב, יפנה למוטי יוגב או לאורית סטרוק, ולא ליולי אדלשטיין. למה זה?

"זו שאלה שצריך לשאול את מי שלא תופס אותנו כנציגים שלו, ויש רבים אחרים שכן תופסים אותנו ככה. ואני לא אתחיל עכשיו לספר את כל המקרים הפרטניים שהגיעו אלי, כמו שיבוץ הבת בשירות לאומי, או שיבוץ הילד במוסד זה או אחר, או למה לא פותחים תלמוד תורה - הכל הגיע אלי. בחלק מהמקרים הצלחנו לטפל ובחלק פחות, ובחלק גם לא רציתי לטפל, כי זה לא נראה לי נכון. אבל בהחלט רבים מאוד רואים בנו כתובת.
ואני אוסיף עוד פן; אני חושב שכאשר יש קשיים עם אישורי בנייה או אישורי תב"ע או צרות נוספות בהתיישבות ביהודה ושומרון, יש לי רושם שמגיעים קודם כל אלי ולחברים נוספים ורק אחר כך עוברים הלאה. אני לא אומר את זה כדי להקטין את חלקם של חברים, בני הציונות הדתית, במפלגות אחרות, הם חברים ושותפים לדרך ונמשיך לפעול יחד. אבל אני חושב שבני הציונות הדתית שמחים על כך שיש להם נציגות גם במפלגת השלטון".

אתה מרגיש שאתה מייצג את המגזר הדתי לאומי?

"אני לא יודע מה זה לייצג מגזר. אני חי מאוד בשלום עם הזהות שלי. כל פסיכולוג מתחיל יגיד לך שהזהות מורכבת מתת זהויות, כך גם אצלי; אני איש גוש עציון ואיש הציונות הדתית וגם עולה מברית המועצות, גם חבר ליכוד וגם מאוד פתוח וליברלי, ומוכן לשמוע דעות אחרות ולייצג אותן כשהן נראות לי, במסגרת מחנה הימין. אני חי עם זה מאוד בשלום. אני חושב שעברתי מזמן את השלב של לייצג - במובן הצר של המילה - איזשהו מגזר.
אני גם חושב שהציונות הדתית כבר לא בטיטולים, וכבר יכולה בהחלט לחיות מעבר למפד"ל ההיסטורית, שכל חלומה היה לקבל תפקיד של סגן שר החינוך שיהיה אחראי על הממ"ד, ושר הדואר כדי לסדר מקומות עבודה לחברי הפועל המזרחי. אנחנו מזמן לא שם, אנחנו עם אתגרים אחרים. ואני חושב שמי ששואף גבוה גם מגיע גבוה. מי שרוצה להישאר בנישה, יכול לחלום שיגיע לתפקידים ממלכתיים מתוך הנישה הזו, אבל זה יישאר רק חלום".

"יו"ר הכנסת זה תפקיד לא שוחק. תמיד אפשר לשנות את הדברים שאתה מקדם"

אתה מכהן כבר שש שנים כיו"ר הכנסת, והצהרת שתרצה להמשיך בתפקיד. מה יש בתפקיד הזה שכל כך מושך אותך? הרי יכולת להיות שר ואפילו שר בכיר, ולקדם את האג'נדות שאתה מעוניין.

"קודם כל, את התפקידים מחלקים אחרי הבחירות. אבל לעצם העניין, זה נושא שחשבתי עליו הרבה; תפקיד יו"ר הכנסת - שמוכר יותר בצד הטקסי שלו, של 'האיש והפטיש' במליאה וטקסי יום העצמאות - אבל השתמשת בביטוי 'לקדם אג'נדה', ובתפקיד יו"ר הכנסת אתה יכול לבחור באג'נדה שאתה רוצה לקדם. הזכרתי מקודם, כדרך אגב, את הנושא של יחסים בינלאומיים ומדיניות החוץ של מדינת ישראל. לא היה שר חוץ במשרה מלאה במשך תקופה, ראש הממשלה עשה עבודה נהדרת אבל חשתי מבחינת הכנסת שאנחנו יכולים לעשות יותר, והגענו להישגים במדיניות החוץ שאף כנסת בתולדות המדינה לא הגיעה. ואם מחר אני אחליט שהכי חשוב לקדם את הנושאים של מערכת הבריאות מתפקיד יו"ר הכנסת, אני יכול בהחלט ללחוץ ולדחוף ולעשות דיונים ולכוון, על מנת שיחפשו פתרונות בתחום הזה.
אז במשפט אחד, למה אפשר להישאר שנים בתפקיד הזה ולא להרגיש שמיצית - כי זה לא תפקיד שוחק. אתה תמיד יכול לשנות - באופן אמיתי - את הדברים שאתה מקדם. ואני מאוד מקווה שהמחנה שלנו ינצח בבחירות, ואני אוכל להמשיך ולקדם את הדברים החשובים לי, דרך התפקיד הזה".

אתה רוצה להיות נשיא המדינה?

"אלה שאלות ממש ממש מוקדמות. אני קודם כל רוצה שננצח בבחירות, ולהמשיך את העשייה בתחום הפוליטי, לגבי שאר התפקידים - כשיגיע הזמן אנחנו נחליט".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן