ההשפעות הרגשיות והנפשיות של אירועים אלו פגעו בכל קבוצה בחברה הישראלית, החל מהמעגל הראשון – תושבי עוטף עזה, משתתפי המסיבה ברעים, לוחמי כוחות הביטחון, כוחות ההצלה ואזרחים שיצאו בהתנדבות וביוזמתם להציל חיים ופגשו את הזוועות, וכן המעגלים נוספים – בני המשפחה של המעגל הראשון, חברים והסביבה הקרובה וכמובן הציבור הרחב.
מערכת בריאות הנפש בישראל סובלת כבר שנים רבות מהזנחה, היעדר משאבים, מחסור בכוח אדם ותקצוב בחסר. התחום בכללותו סובל מדעות קדומות, סטיגמות וסייניזם, וכעת אין מנוס. על מדינת ישראל להתכנס במהירות ובכל כוחה לחיזוק החוסן הקהילתי והאישי, לשיקום מערכת בריאות הנפש. עליה להתאים את המענים לצרכים הרבים, להגדיל באופן משמעותי את המשאבים והתקציב שניתנו לתחומים אלו עד היום ולפתח אסטרטגיות חדשות שיענו על הצרכים השונים והמתפתחים של האוכלוסייה.
בעת הזו יש לקדם תוכניות חדשות, לשפר את השירותים הקיימים, לחזק את חוסנה של הקהילה, לעלות את המודעות לחוסן נפשי ולדאוג לכך שאם יזדקק האדם לעזרה נפשית הוא יוכל לקבל אותה בזמן ובאיכות מעולה. זו העת לבחון מחדש את תפיסת הטיפול בבריאות הנפש בישראל, וליישם תוכניות פורצות דרך שיחזקו את המערכת לאורך זמן.
מהו אותו חוסן נפשי, שעוד לפני המלחמה, אבל בוודאי במהלכה, כולנו שומעים עליו וכל אחד מאיתנו לא יכול בלעדיו?
חוסן נפשי הוא הערכה עצמית, הכרתו ואמונתו של אדם ביכולתו לצמוח, להוות פרט חיוני ומשמעותי בחברה ולהתמודד בהצלחה עם קשיים. החוסן הוא תכונה מולדת, שיש ונכון לפתחו באמצעות כלים מכלים שונים. בראש וראשונה הקשר החיוני והראשוני עם ההורים והמשפחה הגרעינית מבסס ומפתח חוסן. אולם, לא די בקשר הפנים-משפחתי, אלא יש צורך במשמעות, שהאדם ירגיש משמעותי, תורם וחלק מחברה. הקהילה מספקת, או אמורה לפחות לספק, לפרטים המרכיבים אותה תמיכה אנושית, תחושת שייכות, אמון, בטחון, יכולת לעזור ולהיעזר ולהישען האחד על השני, המחזקות את חוסנו של האדם.
בעולם המודרני, הטשטש הצורך בקהילה והחוסן הנפשי נפגע, דבר המשפיע על כל אורחות חיינו, בפרטי ובכללי, באישי ובציבורי.
-
עוד באותו נושאהרצאת טד עם חובת צפיה "אם אתם חיים, אתם תצטרכו להתמודד עם זמנים קשים"
29/11/23 11:22
מדינה חפצת חיים, המעוניינת להביא לפריחה ולשגשוג, תדאג לשלום תושביה, לביטחונם הפיזי, הכלכלי, הבריאותי והחברתי. על מנת להצליח במשימות חשובות אלה, עליה להניח תשתית יציבה לחיזוק הקהילות, לספק בתוכן מענים מגוונים לצורכי הציבור, בין היתר בתחום פיתוח החוסן הנפשי.
לא מדובר בתוכנית פעולה בלבד, אלא בשינוי תפיסתי עמוק של הגישה כלפי החוסן והבריאות הנפשית.
לא עוד לדבר על מניעה, לא עוד להתייחס לחוסן ולבריאות הנפש כאל דבר מובן מאליו, כתכונות מולדות שאין לפתחן ולהעצימן, ורק ואך ורק כשנוצרת בעיה, נזכרים בדבר ומנסים לטפל ולמנוע החמרה.
כשאדם נולד, הוריו מספקים לו מזון, חום ואהבה, מלמדים אותו ללכת, מלמדים אותו שפה ומעניקים לו כישורי חיים. בעשותם כל זאת, אין הם חושבים רק על מניעה והישרדות, הם לא עושים זאת רק מהחשש שיפול או שלא יתבטא כהלכה. מטרתם שילדם יהיה מאושר, שיגדל, יצמח, יתפתח וישגשג. כך גם הלימודים בבתי הספר, באקדמיה ובכל מקום אחר, מטרתם אינה הישרדות, מניעת נפילות ופגיעות אלא ליתן כלים להצלחה בחיים, להתקדמות.
כך בדיוק יש להתייחס לחוסנו הנפשי של האדם ולבריאות נפשו. תפקידם אינו למנוע הידרדרות בלבד, טיפוחם אינו נחוץ רק לאלה שקשה להם, לאלה שהחברה שלנו מדירה בקלות כל כך, למתמודדי הנפש. חוסן ובריאות הנפש רלוונטיים לכולם, בלי יוצא מן הכלל, ויש לחזקם ולפתחם כל הזמן. הם חיוניים ומהווים את הבסיס לצמיחה של קהילה חזקה, המורכבת מפרטים המכירים ביכולותיהם ובאמון השורר ביניהם.
-
עוד באותו נושאפרופ' שקד: "אנחנו נעזרים בימים אלה ב'פדגוגיה של חוסן' ביתר שאת"
15/11/23 09:56
גישה פוזיטיבית כלפי החוסן הנפשי ובריאות הנפש, המבליטה את חשיבותם לכל פרט בקהילה, את היותם אבן בניין חשובה באדם, תסייע לנו בהנחלתם בקרב החברה כולה וכפועל יוצא במיגור הסטיגמה כלפי מתמודדי הנפש.
במחקר שערך בועז סופר, סגן ראש רשות המיסים לשעבר, עולה כי על פי הערכות שמרניות גובה הנטל הנובע מבעיות בבריאות הנפש על כלכלת ישראל נאמד בין 51 ל- 61 מיליארד ₪. השקעה בחינוך לחוסן וכישורי חיים, ראייה בקהילה כמערכת לחיזוק החוסן של הפרטים המרכיבים אותה, השקעה בהסברה ושיקום מערכת בריאות הנפש הציבורית, כל אלה יחד הם גם בעלי תועלת כלכלית ממדרגה ראשונה ויתרמו באופן ישיר לעליה בפריון ובצמצום הוצאות על שירותי בריאות, בקהילה ובבתי החולים.
כאחת שנקלעה לעולם 'בריאות הנפש' כשאחד מבני משפחתה האהובים חלה, כמעט לפני עשרים שנה, ובכתה על כך רבות, כאחת ש'העולם' הזה נפל עליה כרעם ביום בהיר ואט אט הבינה מה זה אומר וכבר שנים נמצאת שם מבחירה, הן כבת משפחה, הן כפעילה חברתית במגזר השלישי והן כיום כחברת כנסת העוסקת בתחום יום וליל, כתבתי את החזון שלי לחיזוק החוסן הנפשי והקהילתי במקביל לשיקום מערכת בריאות הנפש, באמצעות מספר צעדים אופרטיביים. חזון שיוצא מתוך נקודת מבט דלעיל - הצורך בקיומן של שתי מערכות איכותיות, חזקות ומקבילות, הצועדות יחד יד ביד: המערכת הקהילתית שאמורה באפן טבעי ליתן לפרטים שבה כלים, חוזקות ועזרה במידת הצורך ומערכת בריאות הנפש, שאמורה להיכנס לתמונה כאשר נדרש צורך מקצועי ואינטנסיבי יותר, כשלמערכת הקהילתית אין את היכולת, הידע והמקצועיות ליתן אותה.