היום, כשהמלחמה מאתגרת את כולנו, האקדמית חמדת בשדות נגב, מפתחת משנת "פדגוגיה של חוסן" משמשת כמקור ידע ארצי מוביל לחיזוק החוסן האישי עבור מנהלי חינוך, אנשי אקדמיה, מורים וגננות בשדה ובראש ובראשונה עבור תלמידות ותלמידי ישראל.
סטודנטיות במכללה. צילום: המכללה האקדמית חמדת
האקדמית חמדת בראשות פרופ' חיים שקד, מאמינה כי ניתן לפתח ולרכוש כלים אקדמיים ומקצועיים משמעותיים לחיזוק החוסן כנכס פסיכולוגי חיובי בקרב מנהלים בכירים, אנשי הוראה ותלמידים במערכת החינוך. בעוד שנתונים אישיים רבים שמשפיעים על היכולת שלנו להצליח ולהתקדם בחיים אינם תלויים בנו, הרי שאת החוסן האישי שלנו ניתן לטפח ולהרחיב. בשיח הרווח, חוסן אינו נפוץ דיו בהקשרים חינוכיים של לימוד והוראה. אך האקדמית חמדת החליטה להציב את פיתוח החוסן של התלמידים במרכז העשייה החינוכית של עובדי ההוראה.
פדגוגיה של חוסן היא האמונה שחלק מתפקידו של איש חינוך הוא להגביר את החוסן של תלמידיו. מעבר לתפקידים הידועים של עובדות ועובדי הוראה, כמו הקניית ידע, מיומנויות דיסציפלינריות וערכים, מורות ומורים נדרשים לפתח ולהעצים בקרב תלמידיהם את היכולת להתמודד בהצלחה עם קשת האתגרים רחבה שהחיים מזמנים לכל אחת ואחד מאיתנו.
משנת "פדגוגיה של חוסן" של האקדמית חמדת התעצבה ונבנתה מתוך זיקה למיקומה של המכללה במועצת שדות נגב שמתמודדת עם מתיחות ביטחונית מתמשכת בשל קרבתה לרצועת עזה. המצב הביטחוני מקרין על המצב הרגשי והנפשי של התלמידות והתלמידים באזור, וכדי להתמודד עם התחושות הללו נדרשים משאבים של חוסן. פדגוגיה של חוסן רואה בגננות, במורות ובמורים גורם המגביר את חוסנם של התלמידות והתלמידים ומאפשר להם למצות את יכולותיהם הלימודיות והרגשיות בתוך שגרת חירום.
לאחר שהאקדמית חמדת יצאה לדרך עם משנת החוסן, הקורונה הפכה את הפדגוגיה של חוסן לנחוצה במיוחד. כאשר התלמידות והתלמידים לומדים מהבית, ללא המורה לידם, כפי שקורה כעת שוב בחלק ממדינת ישראל, הם נדרשים לחוסן כדי לפתח הנעה פנימית ללמידה ולנהל בעצמם את הלמידה שלהם. חוסן הוא הבסיס לפיתוח לומד עצמאי, שהפך למרכיב מרכזי במערכת החינוך.
פרופ' חיים שקד: "חוסן חשוב לכל אדם"
"מנקודת מבטה של האקדמית חמדת, חוסן חשוב לכל אדם, בכל מקום ובכל זמן", מציין נשיא האקדמית חמדת, פרופ' חיים שקד, שעומד בנוסף בראש רמ"א, פורום נשיאות ונשיאי 18 המכללות האקדמיות לחינוך בישראל. "אין מי שחייו נטולי אתגרים", הוא קובע. "לכל אחד ואחת יש את המכשולים שעליהם לעבור, והחוסן הוא המשאב הנפשי שמאפשר לנו לרצות לעבור את כל המכשולים ומעניק לנו את הנחישות הנדרשת לכך".
פרופ' שקד ממשיך ומדגיש כי בימים אלה וביתר שאת משנת החוסן מהווה כלי משמעותי עבור הסטודנטיות והסטודנטים כמו גם לסגל המכללה, המתמודדים עם אתגרי המלחמה. "עשרה סטודנטים זרים, שבאו מנפאל ללמוד אצלנו במכללה חקלאות, נרצחו בקיבוץ עלומים. המורה טובה גורן, שהכשירה את הסטודנטיות לספרות של המכללה, נרצחה בביתה בכפר עזה. עשרות מהסטודנטיות והסטודנטים של המכללה איבדו בני זוג, ילדים, אחים, וקרובי משפחה אחרים. חברות וחברי סגל רבים נמצאים כעת בבתי מלון, לאחר שפונו מבתיהם. משנת החוסן, שהמכללה העמיקה בה בשנים האחרונות, משרתת אותה כעת הלכה למעשה".
פרופ' חיים שקד, נשיא האקדמית חמדת . צילום: המכללה האקדמית חמדת
פרופ' חיים שקד, נשיא האקדמית חמדת . צילום: המכללה האקדמית חמדת
בה בעת, חולקת האקדמית חמדת בתקופה זו את רעיונות החוסן שפיתחה עם מתעניינים רבים מחוץ למכללה. משרד החינוך, רשויות, רשתות חינוכיות וגופים נוספים פונים אל האקדמית חמדת ומקבלים הדרכה וידע על עקרונות החוסן והכלים להרחבתו. הבחירה של האקדמית חמדת להציב את פדגוגיה של חוסן כציר מרכזי בהכשרת נשות ואנשי חינוך היא גישה ייחודית, הנושאת עמה בשורה למערכת החינוך כולה.