חוקרת החוסן לוסי הונה לא חשבה שתצטרך ליישם את השיטות והעצות שהעניקה לאחרים, עד שיום אחד ביתה, בת ה12, נהרגה בתאונת דרכים. בשיחה בפני הקהל ניסתה להסביר על שלושה העקרונות שעזרו לה בהתמודדות עם המשבר.
בעידן שבו רשתות החברתיות מציגות חיים מושלמים ומושקעים, נדמה שאף אחד לא סובל מקשיים והתמודדויות. אך חשוב להבין - אתגרים וסבל הם חלק מהקיום האנושי. בהרצאה חושפת לוסי הונה, כי מבוגרים המצליחים בהתמודדות עם משברי חיים חושבים בצורה ייחודית, צורה שכולנו יכולים לנסות לאמץ.
ראשית, הם משתמשים במנגנונים פנימיים שלהם כדי להבין שהסבל הוא חלק מהחיים, ושהתמודדות היא חלק מהחיים. ההבנה הזו מונעת תחושות של אפליה ותחושה של "למה אני?" ומאפשרת ניהול עצמי בעת תקופות קשות.
שנית, הם בוחרים להתמקד בדברים שהם יכולים לשנות ומקבלים את הדברים שאים ביכולתם לשנות. זהו סגנון חיים שמסתמך על הערכה מציאותית של מצבים ומצליח למצוא פתרונות יעילים לאתגרים.
ולבסוף, הם שואלים את עצמם האם הפעולות שלהם עוזרות או פוגעות בהם. האם מה שאני עושה עוזר לי או פוגע בי?" - זו שאלה שדורשת בחירה זהירה ומבוססת על ההכרה שלכם את עצמכם, ולדעת מה יעשה לכם טוב ומה פוגע בכם. אם משהו לא עושה לכם טוב - פשוט אל תעשו אותו.
"אם אי פעם תמצאו את עצמכם במצב שבו אתם חושבים "אין סיכוי שאני אצא מזה," אני מפצירה בכם להישען על האסטרטגיות האלה ולחשוב שוב. אני לא אעמיד פנים שחשיבה כזו היא קלה. והיא לא מסירה את כל הכאב. אבל אם למדתי משהו בחמש השנים האחרונות, זה שחשיבה כזאת באמת עוזרת. יותר מהכול, זה הראה לי שזה אפשרי לחיות ולהתאבל באותו זמן. ועל כך, אני תמיד אהיה אסירת תודה" מסכמת הונה.