הרבנות אינה משטרת יהדות חוקרת

בעקבות הליך משפטי תוקנו נהלי הרבנות ופסק דין מוסכם שם סוף לחקירות היהדות היזומות. כעת, בתי הדין יוכלו להציע לקרובי משפחה של בעלי הדין להצטרף להליך, ולהחליט בעצמם אם לברר את יהדותם, אך לא לכפות זאת עליהם

חדשות כיפה אלעד קפלן 25/07/21 15:13 טז באב התשפא

הרבנות אינה משטרת יהדות חוקרת
הרבנות הראשית, צילום: Flash90

על המדיניות המחמירה והחשדנית כלפי עולים מברית המועצות נכתב לא מעט. מדיניות זו הביאה רבים להדיר את רגליהם מהרבנות ולבחור להתחתן במקומות אחרים, תוך ויתור על חתונה כדת משה וישראל. אולם, לא הרבה יודעים שהליך בירור היהדות התנהל לא רק בעניינם של בני זוג שהגיעו להירשם ברבנות, אלא במקרים רבים נפתחה חקירה כפויה גם נגד קרובי משפחתם. כך מצאו את עצמם מאות אנשים מזומנים לערכאה משפטית רשמית של מדינת ישראל, לחקירה משפילה על עצם זהותם ושייכותם היהודית, רק כי מישהו מקרובי משפחתם ביקש חופה וקידושין כדת וכדין.

בעקבות הליך משפטי שהוביל ארגון עתים, בשיתוף עם מרכז צדק לנשים ומרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן, תוקנו נהלי הרבנות ופסק דין מוסכם שם סוף לחקירות היהדות היזומות.

כעת, בתי הדין יוכלו להציע לקרובי משפחה של בעלי הדין להצטרף להליך, ולהחליט בעצמם אם לברר את יהדותם, אך לא לכפות זאת עליהם. כמו כן, תיאסר אגירה וחיפוש של מידע אודות קרובי משפחה במסגרת החלטות בית הדין. בכך נקבע עיקרון ברור: הרבנות אינה משטרת יהדות חוקרת.

זו הזדמנות עבור הרבנות לבחון מחדש את תפקידה בחברה הישראלית. ההליך המשפטי התנהל בערכאות משפטיות במשך שבע שנים. הכול בגלל התעקשותה של הרבנות לקחת על עצמה תפקיד שאף אחד לא נתן לה: פיקוח על כשרות כלל הציבור הישראלי. לשם כך, יזמה הרבנות הקמת מאגרי מידע של פסולי חיתון, ספרי היוחסין הגדולים בתולדות העם היהודי, שהלכו ותפחו מעבר לכל פרופורציה. גם לאחר פסק הדין, הרבנות ממשיכה לנקוט בעמדה מחמירה ביותר בנוגע לחקירת יהדותם של הבאים להירשם לנישואים.

משפחות שעלו לישראל על פי הסעיף בחוק השבות ששמור ליהודים על פי ההלכה, שמהווים חלק בלתי נפרד מהקהילה היהודית, מוצאים את עצמם מתמודדים עם ערעור על עצם שייכותם, רק כי ביקשו חתונה יהודית. אף על פי שרוב הנחקרים מצליחים לאשר את יהדותם, הם מעידים על תחושת ההשפלה והניכור שהתהליך גורם כלפי היהדות.

"כל הפוסל – במומו פוסל"

גישתה של הרבנות מנוגדת לכל מה שהיה מקובל במסורת היהודית. ביסוד ההלכה ישנה תשתית של אמון והכלה, שמבקשת למנוע מאנשים להטיל פסול זה בזה. "כל הפוסל – במומו פוסל" נכתב בשולחן ערוך. מתוך עמדה זו כתב הרב עובדיה יוסף זצ"ל על יהדותם של יוצאי ברית המועצות כי "אין מדקדקים אחר שום משפחה".

ככל שהרבנות אימצה מדיניות חשדנית, כך היא התרחקה מעם ישראל. פסק הדין הוא שעון מעורר, הזדמנות לשנות לכיוון ולבחון את המדיניות מחדש. במקום המדיניות הקיימת, שמפוררת את החברה וחותרת תחת נס קיבוץ הגלויות והמסורת ההלכתית, נדרשת גישה אחרת. גישה המקרבת ומלכדת את העם היהודי.

האתגר הגדול אינו משפטי ואינו נוגע ליוצאי ברית המועצות בלבד, אלא נוגע לדמותה של מדינת ישראל. האתגר הזה דורש מכל אחת ואחד מאיתנו לחשוב מחדש על תפקידה של הרבנות ולדרוש ממנה לא לפקח על עם ישראל – אלא לעבוד למענו.

עו"ד אלעד קפלן הוא מנהל מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן וממגישי העתירה נגד חקירות היהדות היזומות במסגרת ארגון עתים