השותפות המוזרה בין ארגונים חרד"לים והפורום החילוני

ההתנגדות החרד"לית למבחני הסמיכה לנשים מזכירה את התנגדות הארגונים החילוניים ללימודי היהדות בישראל - בשני המקרים הרצון הוא לצמצם את הקשר ליהדות ולהלכה | דעה

אלעד קפלן 06/07/20 12:39 יד בתמוז התשפ

השותפות המוזרה בין ארגונים חרד"לים והפורום החילוני
עו"ד אלעד קפלן, צילום: ארגון עתים

בשבוע האחרון שאלה גורלית עמדה למבחן ציבורי: האם מדינת ישראל תומכת או מתנגדת ללימוד תורה. אולם, הפעם לא היה מדובר בתקציב לישיבות או תכנית הלימודים במוסדות חינוך, אלא בהכרה בלימודיהן של נשות הלכה, שהשלימו בשנים האחרונות מסלולי הכשרה להנהגה והוראה תורנית.

לראשונה: נשים יוכלו להיבחן בבחינות הרבנות הראשית

הרבנות הראשית דוחה את האפשרות לקיום בחינות רבנות לנשים

הדיון הציבורי התעורר בעקבות תגובת היועץ המשפטי לממשלה לעתירה שהגשנו, בשמן של תלמידות חכמים מן השורה הראשונה, בדרישה לאפשר להן לגשת לבחינות ההלכה שעורכת הרבנות. האפשרות לגשת לבחינות אלו יכולה לסלול את הדרך למאות תלמידות במדרשות ברחבי הארץ, שעתידן בבית המדרש תלוי ביכולתן לקבל הכרה רשמית על לימודיהן.

לפי היועץ המשפטי לממשלה, המצב הקיים, בו מבחני הרבנות סגורים לגברים בלבד, כרוך בקשיים משפטיים. לכן, הוצע להקים מערך בחינות חלופי, מחוץ לרבנות הראשית, תוך שהעוברים והעוברות בחינות אלה בהצלחה יוכלו גם הם לזכות בהטבות כלכליות-תעסוקתיות זהות לאלה הניתנות על עמידה מבחני הרבנות הראשית. תגובת היועמ"ש נועדה לייצר פתרון מחוץ לשערי הרבנות, בכדי לאפשר את המשך ההכרה בלימודי תורה במגזר הציבורי.

התגובות לא איחרו לבוא, כשרובן מברכות על שינוי הכיוון ההיסטורי לקראת הכרה בלימודי תורה של נשים. עם זאת, היו גם תגובות שליליות, שהופצו על ידי ארגונים חרד"לים, שתקפו את תגובת היועץ המשפטי. כך, למשל, פרסם מרכז ליב"ה כי: "הסמכות לרבנות הם לא תואר אקדמי ולא אתגר פמינסטי, זו דרך העברת התורה המסורה מדור לדור, ומי שקובע אותה, מאז ומעולם, הם רבני ישראל ולא בית המשפט", וכן, "תחזקנה ידיהם של הרבנים הראשיים לישראל, העומדים בפרץ מול כל הניסיונות לפגוע בקודשי ישראל ובמסורת ישראל".

תגובה זו מוזרה במיוחד, משתי סיבות. הראשונה, מפני שהעותרות לא ביקשו חלילה "לפגוע בקודשי ישראל ובמסורת ישראל", אלא דווקא להתעמק במסורת ישראל ולהשקיע בתורה את מרצן וכישוריהן. נשות ההלכה למדו שנים רבות אצל רבנים ופוסקים גדולים, מבלי שלימודים אלו קיבלו כל הכרה רשמית. לשם כך, הן דורשות לאפשר להן לגשת לבחינות הרשמיות שעורכת הרבנות, כפי שניגשים אליהן אלפי תלמידי ישיבות מדי שנה, שרק חלקם הקטן ממשיך הלאה בבקשה לקבל "כושר" לתפקידים רבניים במסגרת הרבנות.

הסיבה השנייה היא מפני שאנו רגילים שהניסיון לצמצם את הגישה ללימודים תורניים מגיע בדרך כלל מהפורום החילוני וארגונים אחרים, שמבקשים להפריד את הזהות היהודית ממדינת ישראל. ארגונים אלו מצרים על כל השקעה והכרה של מדינת ישראל בלימוד תורה, ורואים בכך "הדתה" של החברה הישראלית על ידי המדינה. ההבדל בין התנגדותם של ארגונים חרד"לים ללימודי התורה של נשים, חצי מעם ישראל, לבין התנגדות ללימודי התורה של כלל עם ישראל, הוא כמותי בלבד.

נראה שמישהו בארגונים החרד"לים התבלבל. במדינת ישראל לא תתאפשר הכרה בלימודי תורה רק של יקירי הארגונים חרד"לים ונציגיהם ברבנות. או שתהיה הכרה בלימוד תורה של כלל עם ישראל, גברים ונשים כאחד, או שנמצא את עצמנו, חלילה, במצב בו מדינת ישראל אינה תומכת בלימוד תורה כלל. זה אינו רק ציווי מעצם היותנו מדינה דמוקרטית, אלא יסוד יהודי בסיסי. כדברי התלמוד (קידושין סו, א) על תורתנו הקדושה: "הרי כרוכה ומונחת בקרן זווית, כל הרוצה ללמוד יבוא וילמד". 

עו"ד אלעד קפלן הוא מנהל ארגון 'עתים'

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר