בתשובת המדינה לעתירה שהגישו נשות הלכה, בדרישה לאפשר להן לגשת לבחינות ההלכה של הרבנות הראשית, הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי במצב הקיים ישנם קשיים משפטיים הנוגעים לאופן התנהלות הרבנות, וכי המדינה תפעל להקמת מערך בחינות תורניות חלופי שיהיה פתוח באופן שווה לנשים.
העתירה שהוגשה לפני למעלה משנה: "הרבנות הראשית עושה כל שביכולתה בכדי להדיר נשים מעולם התורה וההלכה"
העתירה, שהוגשה ע"י עורכי הדין אלעד קפלן, אלה סקעת ושרה וינברג מארגון 'עתים', שמייצג את העותרות, בשיתוף עם מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן וארגון 'קולך', מצביעה על אפליה שנגרמת לנשות הלכה, שאינן יכולות לגשת לבחינות שעורכת הרבנות הראשית מטעמה של מדינת ישראל. מציאות זו יוצרת חסם מקצועי במסגרת תפקידים תורניים שונים, ואף במגזר הציבורי שבו הצלחה במבחנים אלו עונה על תבחינים למשרות שונות.
בעתירה כתבו עורכי הדין: "ברוח דבורה הנביאה, מספר הולך וגדל של תלמידות חכמים "עושות מעשה", שוקדות השכם והערב על תלמודן וצוברות חכמת נשים עמוקה מני ים. ביכולתן של נשים אלו לתרום תרומה עצומה לבניית ביתו הרוחני ותורני של עם ישראל, והן מהוות, כפי שפתחנו בראשית העתירה, חלק מהנס של התחדשות עם ישראל בארצו. אין זה כי אם צו השעה שיינתן לכך מקום במסגרת בחינותיה ההלכתיות הממלכתיות של מדינת ישראל".
בחינות ההסמכה של הרבנות הראשיתצילום: יונתן זינדל, פלאש 90
כפי שפורסם ב-ynet, לקראת דיון בבג"ץ, שתוכנן להתקיים בעוד כשבועיים, הודיעה פרקליטות המדינה כי בחודשים האחרונים יזמה סדרת פגישות עם הגופים הרלוונטיים – הרבנות, המשרד לשירותי דת, משרדי החינוך וההשכלה הגבוהה וכן נציבות שירות המדינה – על מנת לייצר מסלול שבו יתאפשר לנשים לקבל את ההסמכה המבוקשת.
מערך בחינות - מחוץ לרבנות הראשית
לשם כך הודיעו כי יוקם מערך בחינות תורני נוסף, חלופי, מחוץ לרבנות הראשית, אשר ינוהל ויופעל על ידי גורם אחר ויהיה מיועד לנשים וגברים שאינם מבקשים לכהן בתפקיד רבני מטעם הרבנות הראשית. אלו שיעברו את הבחינות בהצלחה, יוכלו גם הם לזכות בהטבות כלכליות-תעסוקתיות זהות לאלה שמקנה הצלחה במבחני הרבנות הראשית.
פתרון זה נועד להבטיח הכרה בלימודים תורניים של נשים, והוא צפוי להיות מופעל על ידי משרדי החינוך וההשכלה הגבוהה, בתיאום עם המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית ובתמיכת נציבות שירות המדינה.
במדרשות תורניות ברחבי הארץ לומדות מאות נשים, שאינן זכאיות כיום לכל הכרה רשמית על לימודיהן. בשנים האחרונות הלכו והתרבו מסלולי לימוד תורניים שמעניקים הכשרה הלכתית לנשים, שזהה להכשרה אותה עוברים גברים לקראת בחינות הרבנות, בין השאר במדרשת עין הנצי"ב ובמדרשת אור-תורה לינדנבאום. אולם, בעוד שלימודי הגברים מאפשרים גישה לבחינות והכרה לתפקידים מגוונים, אפשרות זו חסומה בפני נשים.
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים' מסר: "המציאות מדברת בעד עצמה. עוד ועוד נשים למדניות נוטלות על עצמן תפקידי הנהגה הלכתיים. יש בכך ברכה גדולה לעולם התורה שנעשה עשיר יותר עבור הציבור המאמין.
תשובת המדינה נותנת פתח לשינוי המצב האבסורדי, שבו דווקא הרבנות הראשית לישראל היא זו שבולמת פריחה של העולם התורני. אנו מקווים שהרבנות תיקח אחריות ותסייע בקידום הנושא, ונבחן לגופו של עניין כל פתרון שיוצע במסגרת העתירה, על פי היכולת לחזק את ידן של נשים שעוסקות בלימודי הלכה, על מנת שנוכל להגדיל תורה ולאדירה".
גם בתנועת נאמני תורה ועבודה הצטרפו לברכות ואמרו כי "אנו מברכים על ההתפתחות החשובה בכל הקשור בהכרה בנשים כגורם משמעותי, חשוב, מעמיק ומשפיע בעולם ההלכה היהודי.
העובדה כי נשות הלכה המקדישות את חייהן ללימוד תורה והלכה יוכלו להיבחן במבחנים המקבילים למבחני הרבנות אותם עוברים גברים היא בשורה של ממש והולמת את ההתפתחות התורנית הגדולה שעובר עולם ההלכה היהודי בשנים האחרונות, עם ריבוי הנשים העוסקות בתחום. אנו מקווים ומצפים ליישום מהיר של ההחלטה, שתהווה צעד ראשון בדרך להכרה מלאה בעולם התורה הנשי במדינת ישראל".
ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן), בירכה גם היא על המהלך: "בג"צ אישר לנשים להבחן בבחינות לרבנות (למה לא, בעצם?) בעקבות מאבק חשוב של עתים ומדרשת לינדנבאום.
נשים יוכלו להבחן בבחינות בהלכה ויוכרו כמוסמכות לרבנות. תודה לנשים למדניות, תודה לעתים ולינדנבאום שלא ויתרו, ותודה לקב"ה שזכינו לחיות בדור הזה ממש. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
במרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, שהיה שותף להגשת העתירה, בירכו על תשובת המדינה אך גם מתחו ביקורת: "שמחנו לגלות שהמדינה מכירה בעיוות ובקושי המשפטי של המצב הקיים, אך אנו מצרות על סירובה לשקול את פתיחת מערך הבחינות הקיים היום תחת הרבנות בפני נשים.
הקמת מערך בחינות חלופי מחוץ לרבנות, לא רק שתהווה בזבוז משווע של משאבים וזמן, אלא יש בה כדי לשדר מסר קשה של הדרה, לפיה המדינה מוכנה לתת מקום להשכלה תורנית של נשים, אך חלילה לא בבית ספרו של מוסד הרבנות."