תקציר הפרקים הקודמים
לפני מספר שבועות געשה המערכת הפוליטית. ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) הציע הצעת חוק מרחיקת לכת לשינוי חוק הגיור, כך שבין השאר, יוכל כל רב עיר לגייר עפ"י פסיקתו, כמעט ללא סמכות מרכזית.
לא רבים יודעים אך הצעה החוק הזו נוסחה בידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, וכל מטרתה הייתה לאפשר במספר מוקדים בארץ גיור שאינו עומד בסטנדרטים ההלכתיים המקובלים, מתוך הבנה שאפילו פרצה אחת מספיקה כדי להביא אליה את כל מי שאינם עומדים בדרישות ההלכה.
גדולי ישראל, הרבנים הראשיים, וארגונים העוסקים בתחום - ביניהם גם פורום חותם - הביעו את התנגדותם העזה לחוק, חברי הכנסת של 'הבית היהודי' תקעו מקלות בגלגלי החוק ועצרו אותו.
אז איך מתקדמים?
הסרת הצעת החוק של ח"כ שטרן מסדר היום הביאה להצעת חלופה מהירה, על-ידי סגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן. תזכיר החוק החדש יוגש לוועדת שרים לענייני חקיקה.
עבודתנו במסדרונות הכנסת לימדה אותנו שבכל הנוגע להצעות חוק חשוב לקרוא את כל הסעיפים והאותיות הקטנות, בהן מתחבאות לעיתים הוראות חוק משמעותיות. בעיקר משך את תשומת ליבנו סעיף קטן, תמים מאד לכאורה. חשוב לציין כי ראש הממשלה אף התנה את המשך קידומו של התזכיר בהכנסת הסעיף הנ"ל. אז מה מסתתר בסעיף 23?
זהירות, רפורמים מתחבאים בסעיף 23!
תזכיר הצעת החוק כמעט מסתיים בסעיף הבא:
23. אין בחוק זה כדי לפגוע בהמשך קיומם של הליכי רישום שאושרו עובר לחקיקתו לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה - 1965.
בשביל להבין את המשמעות של הסעיף הזה יש להבין כמובן מהם "הליכי הרישום שאושרו" בעבר, ומה המשמעות של המשך קיומם. לשם כך יש צורך בשיעור היסטוריה קצר נוסף.
בשנת 2005 הכיר בג"צ ב''גיורי הקפיצה'' הרפורמים. בהרכב מורחב של 11 שופטים הורה בית המשפט העליון להכיר ביהדותם של מי שעברו גיור רפורמי שנערך בחלקו בחו"ל, לצורך חוק השבות. בפסק הדין תוהה השופט ברק: "מדוע ייגרע חלקם של גיורים על ידי זרמים אחרים ביהדות, שכלפיהם יש לנקוט, גם על-פי עמדת המדינה, ביחס של שוויון?", ובהמשך קובע כי: "הממשלה אינה מוסמכת לקבוע כי רק גיור הנערך במסגרת זו, יוכר על פי חוק השבות... סמכותה הכללית של הממשלה אינה יכולה לסתור את האמור בחוק השבות, או לפגוע בזכות אדם...".
הכרה בגיור לצורך חוק השבות הינה בעלת השלכות רבות, ובהן מתן אזרחות וכן מתן סל קליטה. עם זאת, בג"צ לא התערב בנושא רישום המתגיירים כיהודים בפנקסי הרבנות הראשית.
עד כה, גיורי הקפיצה הוכרו על ידי המדינה, כפסיקת בית המשפט, לעניין חוק השבות. אך הכנסת כמחוקקת מעולם לא נתנה גושפנקה להחלטת בית המשפט, ומבחינת החקיקה הרשמית לא חל שום שינוי בהתייחסות לגיור הרפורמי.
כעת, עם התעוררות הדיון על חוק הגיור קפצו הרפורמים על העגלה, ואחר שנכשלו בקידומו של חוק שטרן הצליחו להתגנב אל תוך סעיף 23, המאשר למעשה את ההכרה המשפטית בגיורי הקפיצה, גם ברמה החקיקתית. אם תעבור הצעת החוק כשסעיף 23 כלול בה, יראו בו הרפורמים, ובצדק, הכרה רשמית של המחוקק בגיוריהם. לא עוד פסיקת בג"ץ המכופפת את המחוקק הישראלי, אלא כניסה והכרה של ממש אל ספר החוקים, בחסות המשרד לשירותי דת.
הכותב הוא מנכ"ל פורום חותם