בקטנותי הייתי "פריק", פריק של שחמט-הייתי משחק בהפסקות בביה"ס נגד חברים, בבית נגד אח שלי ובמחשב נגד המחשב, ולפעמים שהייתי מחפש יריב "על רמה" הייתי משחק נגד... עצמי.
באחת הפעמים, אחרי משחק סוער נגד עצמי (אגב אני ניצחתי), חשבתי לעצמי למה לסדר כל הזמן אותו דבר את השחורים במגירה אחת ואת הלבנים במגירה השנייה? החלטתי להיות מקורי- סידרתי את כל ה"רגליים" (החיילים הפשוטים) במגירה אחת ואת כל ה"כלים כבדים" במגירה השנייה, ועל כך אני רוצה לכתוב היום. על כך שחייבים להפסיק לחלק את הדברים לשחור ולבן.
שבוע שעבר נבחר רב עיר חדש לירוחם, רב צעיר בשם הרב יצחק שלו. אומר בגילוי נאות - איני מכירו ולא שמעתי על פעלו, יכול להיות שהוא טוב מאוד ויכול להיות שפחות, ימים יגידו. אלא שכמה כלי ואנשי תקשורת סרוגים מיהרו לחגוג את ניצחונו של הסרוג (הלבן) על החרדים (השחורים).
במקרה הפוך, בבחירות לרבנות הראשית הביעו אותם כלי תקשורת צער ומספד וחלוקת שקי אבלות על בחירתו של הרב ה"שחור" (הרב לאו) על פני הרב הלבן (הרב סתיו), בסרטים המצוירים הלבן הוא המלאך הטוב והשטן או המלאך הרע הוא שחור, יכול להיות שמישהו פעם מערבב מציאות ודמיון?!
אלא פה נכנס הצד הלמדני. אנו מעדיפים תלמיד חכם סרוג לא כ"סיבה" אלא כ"סימן". תלמיד חכם חשוב מהמגזר אמר לי פעם שתלמידי החכמים הסרוגים הינם יותר פתוחים, יותר מעורים בחברה ולכן אנו תומכים בהם.
זו טענה לגיטימית שהייתי ממלא פי מים לו היית נכונה, אך הבעיה היא הטענה איננה נכונה. שאלתי את אותו תלמיד חכם שאלה תיאורטית: האם, במידה והרב סתיו היה מוריד מועמדתו היה תומך ברב לאו או ברב שפירא? הוא גמגם משהו לגבי זכות האבות של הרב אברום, ושהוא לא אוהב להתעסק בתיאוריות לא מעשיות. אני לעומתו כן מתעסקת בתיאוריות הללו.
הרב יעקב שפירא "יותר חרדי ויותר שחור" מהמועמד "השחור והחרדי" הרב לאו מבחינת תפיסת עולם- אבל רב יעקב הוא "לבן" ואותו תלמיד חכם הוא "לבן" ומולו עומד הרב לאו, שהוא "שחור".
אפשר לראות את אותו הדבר במקרה של רבני קהילות. מדי פעם אני רואה פרסומים על קהילות שמחפשות רב קהילה, הדרישות: הסמכה או באמצע לימודי רבנות, נשוי, בוגר ישיבת הסדר ובוגר צבא.
בשביל הספורט (או יותר נכון בשביל המאמר) התקשרתי "להציע את עצמי". הצגתי את עצמי בתור בוגר ישיבת חברון (ישיבת הדגל החרדית ליטאית) שגילה את האמת (קרי הדרך הדת"ל) בגיל 30 ועכשיו הצבא איננו רוצה לגייס אותי עקב גילי, אבל אני באמת מאמין שאנחנו ב"אתחלתא דגאולתא" ושהרצל הינו ניצוץ של משיח בן יוסף ושאני אפילו ממנגל ביום העצמאות, גורנישט, לא עמדתי בקריטריונים.
הקשתי על הגבאי/המזכיר ושאלתי האם על הסמכה לרבנות אפשר להתפשר ועל כך שלא עשיתי צבא אי אפשר להתפשר? הוא ענה במלמול לא ברור בו חזרה מילת הגנאי "חרדי" כמה פעמים.
שלא יובן לא נכון - אני מבין ומסכים שלתפיסת עולם יש ערך וחשיבות מרובה אבל עדיין נשארו שתי שאלות: האם במקום "שהשחור" יותר קרוב להשקפה של הקבוצה שמחפשת רב האם עדיין ייבחר "לבן" ומדוע, וכן כמה חשוב צבע הכיפה של רב הקהילה, העיר או הרב הראשי במדד הכללי. אני לתומי חשבתי שהמדד העיקרי לרב זה ידע תורני, יראת שמיים, יכולת דרשנות, מידות הארת פנים וכו' , טעיתי?
פעם הרב רפי פוירשטיין (שאינני נמנה על גדולי תומכיו) אמר משפט יפה - "אני לא יודע אם הרב עובדיה יאהב את זה, אבל בשבילי הרב עובדיה הוא יו"ר צהר", זאת אף על פי שהרב עובדיה היה שחור... טוב נו אולי בגלל שהרב עובדיה לא היה שחור אלא היה זהב.
הבהרה חשובה- המאמר נכתב כביקורת לציבור הדת"ל על "הדרת שחורים" יש לציין שבמגזר החרדי המצב גרוע הרבה יותר, אצלנו יש קהילות רבות שרב הביכנ"ס הינו חרדי (פעמים רבות אע"פ שיש בציבור רבנים סרוגים שמתאימים הרבה יותר, אבל זה מאמר אחר), במגזר החרדי לעולם לא יהיה רב קהילה/ ביכנ"ס או אפי' רב מרצה אורח סרוג , נתחיל בנו.