ההצעה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת 'עתים' לחוק גיור ממלכתי נועדה לתת פתרון למצוקת הגיור בישראל ולתת מענה לרבים שרוצים להתגייר אך אינם מוצאים את מקומם במערך הגיור כיום. ההצעה נערכה מתוך מפגש יום יומי עם מתגיירים, התמודדות עם הקשיים שהם פוגשים בדרך לגיור, ושיג ושיח עם אנשי ציבור רבים העוסקים בנושא.
ברחבי מדינת ישראל קיימים רבנים אורתודוכסים רבים, שפועלים בתפקידים ציבוריים כרבני ערים ויישובים, אך מודרים מעמדות השפעה על מדיניות הגיור של מדינת ישראל. חלק מאותם רבנים מחזיקים בעמדה הלכתית פתוחה ומכילה יותר ביחס לקבלת גרים. עמדה זו יכולה לשרת, בעינינו, את משימת הגיור הלאומית, שנובעת מתוך המציאות המיוחדת של קיבוץ הגלויות הישראלי.
קביעת גורם אחד ריכוזי לכפיית עמדה הלכתית אחידה בנושא הגיור כשלה במבחן המציאות והיא ממשיכה להיות הרת אסון עבור זהותה של ישראל כמדינה יהודית. מאז ומעולם היו קיימות מחלוקות הלכתיות בעם ישראל, גם בעניין סוגיית הגיור. יחד עם זאת, אנשי תורה ידעו לנהוג כבוד זה בזה והלכו אחר פסיקת חז"ל לפיה "אין בית דין מבטל דברי בית דין חברו". ההצעה לחוק גיור ממלכתי אינה עוסקת בהלכות הגיור עצמן, אך היא מבקשת לשמר תרבות של כבוד הדדי ומחלוקת לשם שמיים בין העוסקים בגיור.
הרב רוזן תוקף רבני ישובים "סופר-ליברלים", שהחוק יאפשר להם להקים בתי דין לגיור. לדבריו, עולים מחבר העמים לא יבואו לבתי דין אלו. ואם כך, יש לתהות, מה החשש הגדול של מתנגדי החוק? ומנגד, טוען הרב רוזן, התוצאה של בתי הדין תהיה "אי קבלת הגיורים על ידי הרבנות". אנו מוחים בתוקף על אמירה זו, לפיה הרבנות הראשית לישראל תמעל בתפקידה הדתי, הלאומי והחברתי ותבקש, בניגוד להלכה, לפסול גיורים שנערכו על ידי בתי דין שונים ברחבי הארץ. אבל אם, חלילה, הרבנות הראשית אכן תבקש "לפסול" גיורים, האם אותה רבנות תוכל לשמור על מקומה במציאות החיים כיום במדינת ישראל?
אנו מצרים על הגישה הרווחת בימינו בעולם הדתי לפיה אדם רוכש את מקומו על ידי פסילת האחר. אנו קוראים לרב רוזן לוותר על דירוגי הרבנים ולפעול יחד איתנו על מנת לאפשר לרבנים מקומיים, ליברלים יותר ופחות, לחזור לגייר בקהילותיהם, כפי שעשו במהלך כל ההיסטוריה היהודית.
הרב רוזן מסכם כי "הצעת החוק במתכונתה הנוכחית נועדה לקדם אג'נדות ליברליות המתרחקות מן "הקונצנזוס ההלכתי". החשש העומד בבסיס הצעת החוק הוא אחר: הפער שנוצר בין אותו "הקונצנזוס ההלכתי", שהוא למעשה לא "קונצנזוס" אלא עמדה הלכתית בדלנית שנכפתה על כלל הרבנים, לבין מציאות החיים כיום במדינת ישראל. אנו מאמינים כי רק אם נאפשר לרבנים מקומיים לגייר על פי אמונתם נוכל לתת פתרון לאוכלוסייה גדולה המבקשת להצטרף לעם ישראל לא רק סוציולוגית אלא גם הלכתית וכך להגשים את חזון קיבוץ הגלויות הציוני.