בשיעורי האזרחות בתיכון מסבירים המורים לתלמידים מוכי שעמום איך מחליפים שלטון בישראל. איך 61 חברי כנסת ממליצים לנשיא על מועמד שאומר "עלה בידי" ומחזיר את הימין אל ספסלי האופוזיציה. אבל איך מחליפים מנהיגים לא מלמדים בבתי הספר, אלא במסדרונות מערכת המשפט הכל יכולה.
מנהיגים בעולם עם שחיתות שלטונית, מי יותר מי פחות, עושים את דרכם אל הסדרי טיעון מפוקפקים. שלושה מנהיגים בכירים שעמדו שנים רבות בראש מפלגות שלטון מובילות מוזכרים שוב ושוב עם צירוף המילים עסקת טיעון, דרעי שחתם, נתניהו שמתחבט אם לחתום, וליצמן שהודיע על פרישה, שלושתם קצת נרדפו וגם קצת אשמים, אבל חבל לי על הדרך בה החשדות נגמרים, גם אם אין דרך אחרת.
אולי אני נאיבי, אבל אני עדיין מקווה שכל משפט באשר הוא יגיע אל מיצוי הדין והאמת, ואם אכן לא יהיה כלום כי אין כלום, נשמע על זה בבית המשפט, ואם אכן יש, שימוצה הדין. מרדף אחרי עסקאות טיעון מוזיל את מערכת המשפט שהופכת למערכת הדילים, וגם את הנאשם מספר אחת בתיקי האלפים שהשביע אלפים למאבק במערכת המשפט, עליה הגן במשך שנים.
גם בקואליציה לא שמחים מעסקת טיעון, במידה ונתניהו יפרוש, הטיעון המנצח להקמת הממשלה, "רק לא ביבי" יקרוס כמו סעיפי השוחד ואתו ההסבר האחרון של חברי ימינה ותקווה חדשה להקמת הממשלה, מלבד תאוות השלטון. בקואליציה חוששים מעסקת טיעון לנתניהו, במיוחד בשמאל שם החשש לחזור אל המדבר האופוזיציוני חזק במיוחד, אם כי בשמאל ימצאו עוד מישהו לשנוא בימין, ישכנעו את נציגות הימין בקואליציה ובנט ימשיך לכהן כראש ממשלה כדי להציל את כולנו מבחירות או ישראל כ"ץ. אבל מה יהיה כשיגיע תורו של לפיד? שרים ימניים בממשלה עדיין חוששים מעתיד המדינה ביום בו לפיד יישב בבלפור, אם להשתמש בניסוח של אחד מחברי ימינה, "עד 2023 הממשלה טובה אחר כך נראה".
צל"ש
סיעת רע"מ אולי סופגת ביקורת מבית, המריבות הציבוריות ותקשורתיות שלהם מול חברי הרשימה המשותפת מזכירות את המריבות הציבוריות ותקשורתיות בין ימינה לציונות הדתית, אבל בניגוד לסיעת ימינה, ברע"מ מביאים הישגים, ואין לי אלא להוריד את הכובע בפני עבאס וחבורתו שניצלו את הכאוס הפוליטי להישגים נאים. ימים בודדים אחרי שקיבלו את מבוקשם עם חוק החשמל, במקום להיות ממושמעים, סיעת רע"מ כולה נטשה את המליאה כמחאה על הנטיעות בנגב, נטיעות שאמנם הופסקו בלי הבטחה של סיעת רע"מ לחזור להצביע עם חברי הקואליציה, אבל כן עם דיווחים על מו"מ מואץ להסדרת יישובים בדואים.
טר"ש
הייתה זאת שעת לילה מאוחרת ביום שלישי והדרום בער בעקבות התפרעויות אלימות של צעירים בדואים שניסו להרוג יהודים. שר החוץ יאיר לפיד פרסם הודעת כניעה מפוארת בפני הפורעים בדרום וקרא לעצור את העבודות וכמה דקות אחרי קיבלתי הודעת דוברות מאחד מנציגי הימין בקואליציה, ציפיתי לגינוי האלימות או משהו בסגנון אבל הופתעתי לגלות שמה שנשלח לכתבים הוא ציוץ של העיתונאי מוחמד מג'אדלה שמסביר למה ידה של רע"מ על התחתונה, כשמסכנים יהודים בדרום בעקבות נטיעת עצים, כדאי להפגין עוצמה, ואם לא, לפחות לשתוק. מי שכן נעמדו להגנת הכבוד האבוד הם שרי תקווה חדשה, אלקין הודיע שהעבודות יימשכו והנדל כתב, "נותן גיבוי מלא למשטרה להפעיל כוח רב לדכא את ההתפרעויות ולבצע מעצרים. זה לא ויכוח על נטיעות אלא על ריבונות". האם אחרי שלל אכזבות ממפלגת ימינה, מצביעי הימין ימצאו תקווה חדשה?