שחנ"ש במוצ"ש: המת שקם לתחייה

הוא יהרוג אותנו, הוא יהרוג אותנו, הוא יהרוג אותנו...

המחשבות טסו להם בראש, לכולם.

המתח של השבועות האחרונים מגיע לשיא.

מתחת לבגדי היועץ החרטומי, הזקן העבות וכל ה"תחפושת"- מתגלה יוסף, כמו בסצנה מחרידה מתוך סרט אימה- המת שקם לתחיה. אבל, בניגוד לסרט האימה הקלאסי, יוסף לא יוצא למסע נקמה ולא דוקר למוות את אחיו.

האחים, לעומת זאת, מצפים לנקמה. ההלם והאימה משתלטים עליהם. הם לא יכולים לדבר. יוסף הולך ומרגיע אותם, שוב ושוב.

איזה כוח סודי יש ליוסף שעוזר לו לסלוח לאחים שניסו לרצוח אותו? איזה כוח יש לאחים לסלוח לעצמם? איזה כוח יש ליעקב אבינו, לשמוע ולהמתודד עם העובדה שהוא איבד 22 שנה של קשר עם בנו האהוב?

התשובה היא אולי מעין "סוד הפסיכולוגיה היהודית". הסוד, שחסר קצת לפסיכולוגיה המודרנית: סיפור טוב.

הספר הקדוש בעולם, הוא בעצם סיפור. אנחנו מעבירים את התרבות הסיפורית מדור לדור, החל מסיפורים שלפני השינה שאנחנו לוחשים לילדנו, דרך סיפורי-העם, סיפורי גיבורי המולדת, סיפורים של בני המשפחה הזקנים.

לסיפור יש התחלה, אמצע וסוף- אז אנחנו מבינים את הגבולות שלו, הוא עוזר לנו לקבל מושג ושליטה על התגלגלות הענינים. לסיפור יש גיבורים, אז כל אחד מקבל את הפרספקטיבה על המקום שלו בעלילה. הכי חשוב- לסיפור יש מטרה, רצון של הגיבורים, שהם מתאמצים למלא.

לפני הרבה שנים, הייתי נואש מלהבין לאן אני אמור לפנות בחיי. לא היה לי מקצוע, לא היו לי שאיפות מסוימות וחיפשתי את דרכי הרוחנית. קראתי מאמר מרתק על גלגולי נשמות. מסתבר, שיש אנשים שטוענים שהם יכולים (דרך היפנוזה) לגלות מי היית בגלגול הקודם. החלטתי שאין מה להפסיד, אולי אני אעלה על רמז קטן. אם אגלה איפה פספסתי בנסיון הקודם שלי, אולי לפחות אבין מה אני צריך לתקן הפעם. התקשרתי לרב מפורסם כדי לשאול אותו אם זה מותר. הרב נחרד מהרעיון וממש זעק שזה אסור לגמרי. הייתי שבור. לא רק שהרב אסר, הוא גם לא הבין את המצוקה שלי.

פתאום עלה לי בראש שם של רב אחר, שהכרתי מהעבר. רב שהיה לי איתו שפה משותפת. התקשרתי אליו והתחלתי לשפוך מה שהיה לי על הלב. הרב התנצל שהרגע הגיעו אליו אנשים והוא חייב לנתק, אבל הוא מאוד רצה לעזור. אז הוא שלף לי את משנתו על רגל אחת: שב, עם דף ועט, ותתחיל לכתוב את סיפור החיים שלך. תכתוב מה עברת בחיים, את כל השלבים והבחירות והמקרים- ותראה פתאום, שיש פה סיפור מיוחד. הסיפור שלך, התנ"ך שלך. יש בו עלילה, נקודות מפנה, גיבורים ראשיים וגיבורי משנה והרבה משמעות.

יוסף עבר חיים משוגעים. מילדות שסועה של ילד אהוב ביותר על אביו אך שנוא ביותר על אחיו, דרך סכנת חיים בעומק הבור, מכירה לעבד, הטלטלות בדרכים, שירות פוטיפר במצרים, ישיבה בכלא, עליה לשלטון. יוסף קנה את "מבט הסיפור". הכל סיפור, הכל חלק מעלילה. "אני לא כועס", הוא אומר לאחים, "יש פה מישהו שכותב את הסיפור. אני פה רק כדי לספק למשפחה אוכל, ואז המשפחה תשרוד, ואז תרדו למצרים ואז...הסיפור ימשיך. נחיה ונראה מה הפרק הבא".

היום, טיפול כזה נקרא "טיפול נרטיבי". להתחבר לסיפור שלך, נותן לך כוח להמשיך הלאה ולהגיע לעמוד האחרון, ולהאמין שכמו כל סיפור מוצלח- יהיה סוף טוב.