פעולה מס' 3
לתקן את העולם במלכות שדי
או: מדוע לתרום לעמ"י?
מבוא :
דיברנו על הכוח של הנוער לשנות ולתקן את העולם, אבל למה? למה לשנות ולתקן את העולם? למה צריך לתרום לכלל? למה לא לחיות חיים פרטיים? למה להיות אידיאליסטים?
מטרת הפעולה :
החניך יבין מהו הערך המצוי בבסיסה של הנתינה והתרומה לכלל.
התשובה תינתן בשתי רמות:
פעולה מס' 3 – מיועדת לשבט ברמה מאוד גבוהה, שמסוגל ללמוד יחד ברצינות דף מקורות.
פעולה מס' 4 – התכנים הם בערך אותם תכנים רק בצורה יותר פשוטה ומתודית.
המלצה – גם מדריך שלא מעביר את פעולה מס' 3 כדאי שיקרא אותה. הדבר יוסף לעומק הבנתו את פעולה מס' 4.
בודאי שאפשר ליצור איזשהו שילוב בין שתי הפעולות – כטוב בעיניכם.
הרבה מהדברים בודאי ידועים לכם ובכל זאת חשוב לפעמים לסדר למהלך מסודר ומבורר דברים שאנחנו לוקחים אותם כמובנים מאליהם ולא נעצרים בשביל לשאול את עצמנו – מדוע?
המלצה – כדאי לתת לחניכים ללמוד בחברותא את דף המקורות ולאחר מכן לדון ולסכם בקול את המהלך – אפשר לתת לכל זוג להסביר חלק ולנסות ליצור לימוד משותף ולא שהמדריך מלמד והחניכים מקשיבים.
המהלך הנבנה מדף המקורות - בנספח:
בפרקי הבריאה בפרשת בראשית מודגש כי האדם נברא כשונה מכל הבריאה, נטעו בו כוחות ייחודיים "צלם אלוקים" או "נשמת חיים".
אפשר לקרוא לנשמה – חלק אלוק ממעל ואפשר סתם להכיר בכך שיש באדם צד רוחני – שאיפות, חלומות, דמיון, דברים שאין בחיות.
האדם נברא כך כוון שיש לו תפקיד שונה מלחיות הקב"ה שולח את האדם לעולם עם מטרה, יעוד זה נכון לגבי כל אדם ספציפית (לכל אדם מטרה שונה, ובכך עוד נעסוק בהמשך) וזה נכון לגבי מין האדם בכללותו – לבני האדם באשר הם יש מטרה.
העולם נברא חסר, לא מושלם. האדם צריך לפתח את העולם ולקדם אותו. אפשר להוסיף בע"פ , לגבי המדרשים על חטא הלבנה וחטא הארץ.
חטא הלבנה – (גמרא – בחולין דף ס' ע"ב ב') – בהתחלה היו שני המאורות באותו גודל. באה הלבנה אל הקב"ה ואמרה לו – א"א שיהיו שני מלכים משתמשים באותו כתר, כלומר רצתה להגדיל עצמה על חשבון השמש. אמר לה הקב"ה – לכי המעיטי עצמך.
חטא הארץ – בהתחלה היה אמור להיות "עץ פרי עושה פרי" (כמו שהקב"ה מצווה בפרק א' פס' יא) כלומר שיהיה אפשר לאכול גם את הגזע, ובפועל האדמה הוציאה "עץ עושה פרי" (פס' יב) שבו ניתן לאכול רק את הפרי וזה כביכול חטאה.
הרעיון שמובע במדרשים – גם הטבע חטא זאת אומרת נפגם במבחינה מוסרית.
בעולם מלכתחילה יש פגמים שתפקיד האדם לתקנם. האדם צריך לתקן את העולם, לקדם אותו, ליצור אותו. כל זה נכון לגבי כל אדם, אך ליהודים יש תפקיד נוסף.
לפני שהקב"ה נותן לעמ"י את התורה הוא מצווה להם את יעודם בעולם – להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. הקב"ה מתגלה בעולם דרך עמ"י, עמ"י הוא העדות לקיומו של הקב"ה בעולם ולאיך הקב"ה רוצה שהעולם יתנהל. (שימו לב בין עדות – יעוד – עדה). היעוד של עדת בני ישראל זה להיות עדות לקב"ה בעולם. הקב"ה קיים בלי קשר אבל רק "לעת נעשה בחפצו כל – אזי מלך שמו נקרא".
המטרה של עמ"י זה לחיות חיים של גוי קדוש. אין זה חוכמה שיהיו יחידים שיחיו חיי קדושה. החוכמה היא עם שחי בארץ, חיים נורמאליים ובריאים ע"פ תורת ה', ע"פ הצווי האלוקי, וזה המשמעות של אור לעמים. עמ"י נועד כדי לבטא בחייו את האידאה האלוקית או במילים יותר פשוטות – איך הקב"ה רוצה שהעולם יתנהל, מתוך שאיפה שבעקבותיו יבואו כל עמי הארץ ולכן זה חשוב שזה יהיה ע"י עם ולא ע"י יחידים – וזה מה שמנסה הר' קוק להסביר לגבי יעודו של עמ"י.
הדרך של כל אחד מאיתנו לקיים יעוד זה, בהיותנו חלק בעמ"י הוא תרומה להתקדמות מצבו של העם גם מהבחינות המעשיות וגם הרוחניות. להתקדם לקראת המטרה של חיים שלמים – מדינה, צבא, חקלאות, כלכלה, מסחר, טכנולוגיה ע"פ דבר ה'.
דף מקורות
"וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה
ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה"
(בראשית פרק ב' פס' ז')
"ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים
ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם"
(בראשית פרק א' פס' כז')
× ממה מורכב האדם? מה מייחד אותו משאר הנבראים?
תשובה לשאלה נותן המדרש.
"כל מה שאתה רואה תולדות שמים וארץ הן, שנאמר: בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, בשני ברא מן העליונים שנאמר ויאמר אלוקים יהי רקיע, בשלישי ברא מן התחתונים ויאמר אלוקים תדשא הארץ, ברביעי ברא מן העליונים ויאמר אלוקים יהי מאורות, בחמישי ברא מן התחתונים ויאמר אלוקים וישרצו המים, בשישי בא לברוא את האדם אמר אם אני בורא אותו מן העליונים עכשיו העליונים רבים על התחתונים בריאה אחת, ואין שלום בעולם. ואם אני בורא אותו מן התחתונים עכשיו התחתונים רבים על העליונים ואין שלום בעולם. אלא אני בורא אותו מן העליונים ומן התחתונים בשביל שלום הה"ד וייצר ה' אלוקים את האדם וגו' עפר מן האדמה מן התחתונים ויפח באפיו נשמת חיים מן העליונים.
(בראשית רבה, פרשת בראשית – יב, ח.)
הרב סולוביצ'ק במאמר "השליחות" -
"סודו של ענין "ויברא אלוקים את האדם בצלמו" מטיל על האדם לקבל על עצמו שליחות מאת בורא העולמים וכן לעצב בניהם יחסים של שולח ושלוח "שלוחו של האדם כמותו" - שלוחו של הקב"ה נברא בצלמו. אם אפשרי היה הדבר לגבי משה להבחר לשלוחו של הקב"ה , הרי אפשרי הדבר לגבי כל יהודי."
× מהי השליחות? מה תפקיד האדם?
"שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא: איזה מעשים נאים – של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס: הרי השמיים והארץ – יכול אדם לעשות כיוצא בהם? אמר לו ר' עקיבא: לא תאמר לי בדברים שהם למעלה מן הבריות שאין שולטים בהם, אלא בדברים שהם מצויים בבני אדם. אמר לו: למה אתם נימולים? אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לאמר לי כן, לכן הקדמתי ואמרתי לך: מעשי בנ"א הם נאים משל הקב"ה. הביא לו ר' עקיבא שבולים וגלוסקאות. אמר לו: אלו מעשי הקב"ה ואלו מעשי בשר ודם. אין אלו נאים? הביא לו אנצי פשתן וכלים מבית שאן. אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר אדם. אין אלו נאים?
אמר לו טורנוסרופוס: הואיל והוא חפץ במילה למה אין הולד יוצא מהול ממעי אמו? אמר לו ר' עקיבא: ולמה אינו יוצא מהול? לפי שלא נתן הקב"ה לישראל את המצוות אלא כדי לצרוף אותן בהן"
(תוה"ק, תזריע, תנח' שם -מופיע במדרש האגדה)
× זה לגבי כל אדם. האם ליהודי יש מטרה נוספת?
"עם זו יצרתי תהילתי יספרו" (ישעיהו מג, כא.)
"בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני: ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר : ומשה עלה אל האלוקים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל : אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי : ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ : ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קודש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל"
(שמות פרק יט פס' א – ו.)
"אתם עדי נאם ה' ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה"
(ישעיהו פרק מג' פס' י – יד.)
אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא
לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא.
× איך עושים זאת?
"בראשית מטעו של העם הזה, אשר ידע לקרוא בשם הרעיון האלהי הברור והטהור בעת השלטון הכביר של האליליות בטומאתה-פראותה, נתגלתה השאיפה להקים צבור אנושי גדול אשר "ישמור את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". זוהי השאיפה שבאה מכח ההכרה הברורה והעזה והתביעה המוסרית הכוללת והרמה, להוציא את האנושיות מתחת סבל נורא של צרות רוחניות וחומריות ולהביאנה לחיי חופש מלאי הוד ועדן באור האידאה האלהית, ולהצליח בזה את על האדם כולו. למלואה של שאיפה זו צריך דוקא, שצבור זה יהיה בעל מדינה פוליטית וסוציאלית וכסא ממלכה לאומית, ברום התרבות האנושית, "עם נבון וגוי גדול", והאידאה האלוהית המוחלטת מושלמת שמה ומחיה את העם ואת הארץ במאור חייה. למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים, חסידים ונזירים ואנשי קדש, חיים באור האידאה האלוהית, כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תקוני התרבות והישוב המדיני ; עמים שלמים, הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות, מן רום האינטליגנציה האמנותית, הפרושית, המשכלת והקדושה, עד המערכות הרחבות, הסוציאליות, הפוליטיות והאקונומיות, ועד הפרולטריון לכל פלגותיו, אפילו היותר נמוך ומגושם"
"למהלך האידאות" הרא"יה קוק