"אסור ואי אפשר לוותר על יהודי התפוצות, גם אם הם רחוקים מאיתנו. היציאה לשליחות היא בגדר פיקוח נפש ממש. זו חובה דתית", כך אומר אוהד טל, סמנכ"ל המזרחי העולמי ומנהל מרכז השליחות של הציונות הדתית - ארגון גג שמרכז שיתופי פעולה בין כל ארגוני השליחות בציונות הדתית.
ביום חמישי הבא יקיים המרכז שבראשו הוא עומד כנס חשיפה לשליחות ציונית בחו"ל, שם הוא מקווה לגייס כמות לא מבוטלת של אנשים מבני הציונות הדתית שיהיו מוכנים לעזוב את ישראל לתקופה עבור השליחות. בריאיון לקראת הכנס מבקש טל להעלות למודעות הציבור את מצבם של יהודי התפוצות, ולהדגיש את החשיבות שביציאה לשליחות.
לדברי טל, 36, תושב אפרת, קיימת תופעה מדאיגה של אדישות וחוסר מעורבות מספקת בציונות הדתית, בכל הקשור ליהודי התפוצות. "אנחנו בתחושה שהציונות הדתית אדישה ושכחה מיהודי התפוצות, במקרה הטוב. במקרה היותר גרוע - יש כאלה שאפילו קצת מעדיפים שהם יתבוללו", הוא אומר.
שליחות באורוגוואיצילום: ללא קרדיט
הוא מוסיף כי "דוגמה מובהקת לכך היא שכשאנחנו מעבירים שיחות בנושא ברחבי הארץ, ומספרים שיותר מ-50% מהעם היהודי עדיין נמצא בגלות - אנשים מאוד מאוד מופתעים. את התובנה הבסיסית הזאת אנחנו לא קולטים מיד, וגם כשקולטים אותה אנחנו שומעים לפעמים את הטענה 'הם בחרו להישאר שמה ולחיות על סיר הבשר הדשן, הם בחרו להיות רפורמים ולהתבולל - אז שיתבוללו ויעזבו אותנו בשקט'. זאת תפיסה שנגדה אנחנו רוצים לצאת".
למרות הדברים הנוקבים, מדגיש טל כי הם נאמרים מתוך רצון לעורר את מודעות הציבור בשל חשיבות הנושא, ואינם באים מתוך ביקורת גרידא. "לומר על היהודים בתפוצות שזו הישארות מתוך בחירה או אידאולוגיה של להיות רפורמי או לאבד קשר - זו תפיסה שנובעת מחוסר הכרה בסיסית של השטח. צריך להבין שהמציאות בחו"ל מאוד מאוד מורכבת, הרבה יותר מורכבת מפה בארץ", אומר טל.
לדבריו, בשונה מישראל שבה היהדות תופסת מקום מרכזי במדינה ומאוד קל לקיים אורח חיים ייהודי, בחו"ל המצב שונה בתכלית. "אנשים חיים לא דור אחד ולא שניים בלי מציאות יהודית ובלי חיים יהודיים. כדי לחיות חיים יהודיים צריך ממש לבחור בזה והבחירה היא מאוד קשה. כדי לחיות כיהודי צריך להיות בקהילה יהודית ולא תמיד יש משהו כזה קרוב אליך. בית ספר יהודי עולה עשרות אלפי דולרים לילד בשנה. כדי לרצות להיות יהודי צריך מממש להתאמץ בשביל זה".
טל, שכאמור מבקש לעודד את הציבור הדתי לאומי לצאת לשליחות, מסביר מדוע לדעתו ישנה חשיבות רבה לכך שדווקא ציבור זה ייפגש עם יהודי התפוצות. "יהודים בחו"ל שנפגשים עם היהדות הרבה פעמים פוגשים דמות של רב זקן שקצת מרוחק מהם, לא תמיד מחובר לתפיסת החיים שהם נמצאים בה, ולא תמיד מחובר לדילמות שאיתן הם מתמודדים. ככה היהדות נראית בעיניהם כדבר מרוחק.
"אם לא נבוא אנחנו, חבר'ה צעירים מהציונות הדתית, שמחוברים גם לתורה וגם לעולם הזה ויכולים להציג מודל אחר - של חיים יהודיים וציוניים משולבים יחד, מלאי רוח וחיוניות - מי יבוא?", אומר טל.
"הצורך של הקהילות במישהו שיבוא אליהם הוא גדול". אוהד טלצילום: יחצ
הוא מוסיף כי "ברמה הבסיסית ביותר - יש לנו אחריות כלפיהם. הם אחים שלנו, וזה לא משנה לאיזה זרם הם משתייכים. הם אחינו ובשרנו. אי אפשר ואסור לוותר עליהם, גם אם הם רחוקים. אנחנו לא יכולים להישאר אדישים לתופעה הזאת, כי בסופו של דבר הנתונים מדברים על התבוללות אדירה שהיא תוצאה של איבוד קשר, של ניתוק מערכים וממדינת ישראל. זו תופעה איומה.
"המספרים מדברים על מאה אלף מתבוללים בשנה. זו דרמה. לא סתם קוראים לזה 'השואה השקטה'. אנחנו מאבדים כאן יותר יהודים מבכל דרך אחרת - יותר מבתאונות ובמלחמות. זה איום על העם היהודי בכל צורה ודרך. אי אפשר להישאר אדישים לזה וכאן אנחנו באים לעורר".
טל מסביר כי "השליחות שהציונות הדתית מכוונת אליה אומרת: כדי לייצר שינוי מגמה במציאות המורכבת וכדי לעצור את הדרמה, צריך קודם כל תחושה של ערבות הדדית מצדנו וליצור מפגש. המפגש בא מתוך ענווה, לא מתוך התנשאות וגישה של 'אנחנו יודעים הכל באנו להציל את העולם'. אנחנו מדברים בגובה העיניים.
"אנחנו מאמינים שכשיהודי שחי בחו"ל פוגש אנשים שחיים חיים שמחוברים לתורה ולארץ ישראל זה מה שיכול ליצור את השינוי, והמטרה שנו היא לחבר אותם לתורה, לציונות ולמדינה. בקצה התהליך אנחנו רוצים שכמה שיותר יעלו לארץ, אבל קודם כל צריך לחבר אותם לערכים של תורה וציונות".
טל אומר כי השליחות במסגרת הארגונים הדתיים מתאימה לכל גווני הקשת בציונות הדתית, ויוצא נגד אנשים שפוטרים את עצמם מלצאת אליה בטענות הקשורות לאיסור ההלכתי לעזוב את ישראל. "'קול דמי אחיך אליך צועקים מן האדמה' אבל אנשים מתחילים לעשות חילוקים אם כן לעזוב את הארץ או לא לעזוב את הארץ. צריך להבין שיש כאן פיקוח נפש, ממש כפשוטו. אנחנו מאבדים יהודים אבל יש כאלה שמתחילים להתפלפל. לצאת לשליחות זה פשוט שמותר וזו אפילו חובה דתית - לא בדיעבד אלא לכתחילה".
עוד הוא מציין כי דווקא אלה שאולי יתנגדו לצאת מהארץ הם אלה שהוא רוצה לראות בשליחות יותר מכל. "אני רוצה דווקא את חובשי ספסלי בית המדרש, את אלה שלא רוצים לצאת מהארץ, שקשה להם, שארץ ישראל חשובה להם, אבל הם מבינים שיש פה מצווה, שיש פה צורך של עם ישראל. אלה אנשים שמלאים בערכים ודווקא אותם אני רוצה, יותר מכל דבר אחר - אנשים שייקחו את התורה ויביאו אותה לשם".
"רוצה דווקא את חובשי ספסלי בית המדרש". שליח ותלמידים בשיעור גמראצילום: ללא קרדיט
לדבריו, בסביבות 300 שליחים יוצאים מדי שנה לחו"ל מטעם הארגונים הדתיים - מספר שנחשב לקטן משמעותית ביחס לארגונים חרדיים, תנועת חב"ד וארגונים רפורמיים - וההיצע לא עונה על הביקוש בקרב קהילות יהודיות בתפוצות. "אם היינו יכולים היינו צריכים 2,000 או 3,000 שליחים כדי ליצור מהלך באמת משמעותי. אין לנו מספיק אנשים מתוך הציבור הדתי לאומי שמגויסים למשימה", הוא אומר.
טל, שיצא בעצמו לשליחות של שנתיים בהולנד יחד עם אשתו וילדיו, מספר על השפעה העצומה שיש למי שיוצא לשליחות, ואומר: "הצורך של הקהילות במישהו שיבוא אליהם הוא גדול וההערכה שלהם כלפי מישהו שעזב הכל ובא מישראל היא מאוד גדולה, ולכן גם ההשפעה של השליח היא מאוד משמעותית ומרכזית בתוך הקהילה.
"אנשים יכולים לחשוב 'מה, אני יכול להשפיע על עצירת ההתבוללות? זה דבר גדול', אבל כן - בדיוק המפגש הזה עם עוד יהודי ועוד אחד זה בדיוק מה שיוצר את המהפכה", מסכם טל.