שני כנסים יש בקיץ הזה לנשים דתיות. ההבדלים ביניהם מספרים על הקולות השונים בציבור הדתי. הכנס של 'בנין שלם' יתקיים כבכל שנה בבנייני האומה, וימשך שלושה ימים. לעומתו, 'כנס קולך' המתקיים בכל שנתיים יארך יומיים, בתיכון 'קשת' בקטמונים. ל'בניין שלם' יבואו אלפי נשים, ל'קולך' עד אלפיים. לכאורה שרטוט של שוליים ומרכז.
אבל מבט עמוק יותר אל התכנים מגלה את הסיבה להבדלים אלה. הסדנאות הרבות שמציעים ב'בנין שלם' מזכירות לנשים את תפקידן. כך למשל המפגש עם הרבנית שרה אליסף יענה על השאלה: 'כיצד לבחור כל יום מחדש להתלכד עם תפקידי שהוא טבע בריאתי' וכמוה הרבנית צביה אליהו תסביר 'כיצד נצעד בדרכן של האמהות הקדושות ונשאב מהן כוחות לעבודת היומיום שלנו כנשים'. במרכז הכנס עומד התפקוד המשפחתי ולכן ילמדו הנשים על 'הקטנטן המרדן', ועל 'לדעת לפרגן, על חשיבות המחמאות בבית'. לצד שיעורים תורניים רבים יש גם בריכה, דיאטטיקנית וסדנאות יצירה ('פטיש מסמר נקח מהר'). במילים אחרות, 'בנין שלם' מאפשר מפגש וְוֶנטילציה, משחרר לחצים של נשים, סוג של הפוגה בקיץ ישראלי ואגב כך נותן אישור למשתתפות כאומר: "אתן במקום הנכון". כך, אחרי הכנס אפשר יהיה, אולי, לחזור אל אוגוסט הקשה- נטול הקייטנות -עם שכנוע פנימי שמה שיש הוא הטוב והנכון.
הכיוון של כנס 'קולך' אחר מאד. המשאלה היא לאתגר את התפישות המקובלות ואת צורת המחשבה, בבחינת "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ". בהקשר החברתי,מופנה המבט לכל המעגלים של הציבור: על קונפליקטים של גננות, על צעירות בעלות קשיי תפקוד מיני, על קשר של אמא עם בן הומו, ושדכנים המדברים על רווקות. הדוברים מביאים ניסיון חייהם, ידע מקצועי וטיפולי ותמיד יהודי וערכי. כך אפשר לחשוב מחדש על מקומן של נשים גרושות בקהילה, על ריבוי הריונות, אתגרים של זוגיות שניה ועוד. בהיבט של חיי רוח פורש כנס 'קולך' מניפה צבעונית: על הקשרים בין חסידות ופמיניזם, הרב בני פרל עם תיאורטיקנית פמיניסטית, אמונה אילון על צנזורה ויצירה ועוד. הכיוון מובן. יהיו גם סרטים חדשים ומאתגרים של במאיות 'מעלה'. (כולל 'נאלמת' של תם דדון-משאלי ) והמופע המקסים "במים אני רואה".
כמעט מיותר לומר שרוב הדוברים ב'בניין שלם' הם רבנים, ומרבית המציגות ב'קולך' הן נשים לצד רבנים וגברים אחרים. החדשות הטובות הן שבבניין שלם יש חלק הפתוח לגברים וגם ל'קולך' מגיעים יותר ויותר גברים כמשתתפים (שהיו מוזמנים מאז ומעולם)
ההבדל העקרוני הרחב בין שני הכנסים הוא זה: ב'בנין שלם' מציעים לנשים התמודדות אישית עם קשיים בכלים תורניים וכאלה השאולים מהפסיכולוגיה המודרנית. נקודת המוצא מקבלת את המערכת, ולא שואלת עליה שאלות. ההנחה הסמויה היא שאין אצלנו בעיות עקרוניות מערכתיות, וכך נותן הכנס אישור מחדש לכוחות הקיימים.
לעומת זאת, נקודת המוצא של 'קולך' היא כי מקורם של רבים מהקשיים של נשים הוא בחברה על הכללים, ההזדמנויות, והציפיות שהיא יוצרת ולכן השינוי הנצרך של הסדר החברתי ולא (רק) בין בני זוג או של אמא מול ילד מרדן. נשים רבות יעידו כמה משחררת ומעצימה נקודת המבט הזו. כנס 'קולך' מבקש לפתוח עוד את השיח הציבורי שלנו ולאפשר לנשים לקחת עליו אחריות, להציף שאלות, להמשיג, לתת מענה. ניסיון השנים מוכיח כי השאלות שעולות כיום בכנס 'קולך' יצופו ב'בניין שלם' בעוד כמה שנים. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.
כנס 'קולך' יתקיים בע"ה ביום ראשון ושני הבא. לצערי, אני בחו"ל ולא אוכל להגיע. מי יודע בהמשך הקיץ אולי אלך ל'בנין שלם'. טוב שיש מקום לכולם.
חנה פנחסי, דוקטורנטית במחלקה למגדר בבר אילן, ומעורבת בכנס קולך