המחווה של האקדמיה ללשון לרביד פלוטניק: "הזמר נפרד ולא יכולנו להתעלם"

רביד פלוטניק נפרד לאחרונה מחברה שלו והאקדמיה ללשון החליטה שזו הזדמנות טובה להתייחס לשיר המוכר שלו, שאיך לא - עוסק בפרידה: "אוי כפרה שלי". אז אחת ולתמיד, מאיפה הגיעה אלינו הביטוי "כפרה"?

חדשות כיפה חדשות כיפה 23/04/23 21:36 ב באייר התשפג

המחווה של האקדמיה ללשון לרביד פלוטניק: "הזמר נפרד ולא יכולנו להתעלם"
רביד פלוטניק, צילום: Noam Revkin Fenton\ Flash90

"הפרידה של הזמר רביד פלוטניק ובת זוגו הסעירה בימים האחרונים את חדשות הבידור בישראל, וגם אנחנו כמובן לא יכולנו להתעלם" נכתב בפוסט שפרסמה האקדמיה ללשון העברית בחשבון האנסטגרם שלה. לכן, בהמשך ישיר לשירו של פלוטניק "אוי כפרה שלי, את כבר לא תיהי שלי" שנראה שנכתב בדיוק לתקופה זו בחייו של הזמר, באקדמיה הבהירו אחת ולתמיד - מה מקור כינוי החיבה "כפרה"? 

מתוך המילה התנכ"ית "כפרה", יצאו שתי משמעויות שונות

באקדמיה הסבירו כי "כפרה" היא פעולה של מחילה, כמו כפרת עוונות, והיא מופיעה בתנ"ך בעיקר סביב עבודת הקרבנות. מתוך המילה התנכ"ית הזאת, יצאו שתי משמעויות שונות בהן אנו משתמשים כיום:
‍‍‍‍‍‍‍‍הראשונה נאמרת בהקשר של חפץ שנשבר, אל אסון קטן או דבר שהשתבש, ומשמעותה היא שהטרגדיה הקטנה נועדה "לכפר" על עוונות האדם.

השימוש השני למילה (בעיקר בהגייה מלעילית)  הוא עבור כינוי חיבה, כמו "כפרה שלי" של רביד. הכינוי הזה הוא למעשה קיצור  של משפטים שהיו נפוצים בקרב יהודי צפון אפריקה כדגומת: "אהיה כפרה עליך", "אהיה כפרתך". לפי האקדמיה ללשון, המשפטים האלה נוצרו כנראה מביטוי ערבי שפירושו 'אהיה פדיונך'.