תפילת מודה אני

הרעיון של תפילת מודה אני הוא הבעת תודה לקדוש ברוך הוא שהחזיר לנו את נשמתינו אחרי הלילה שעבר עלינו בשינה. הרעיון הזה של הבעת תודה נמצא בתלמוד הירושלמי ברכות פרק ד' הלכה א, שם מוסבר שהרעיון והמקור לתפילת שחרית (שהיא הראשונה מתוך שלוש שאדם חייב כל יום) הוא הבעת תודה שיצאנו מאפלה לאורה (מלילה ליום).
תפילת מודה אני בנוסחה שלפנינו אין לה מקור בתלמוד, והיא נתחברה בצפת במאה ה16 ומשם התפשטה לכל תפוצות ישראל. התפילה היא מנהג ולא חובה, ונהוג לומר אותה ישר כשפוקחים את העיניים בבוקר, לפני נטילת ידיים או כל דבר אחד (קצור שלחן ערוך גנצפריד פרק א הלכה ב).
הנוסח הוא כדלקמן: 'מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך'. (את המילה מודה לזכר יש לנקד בסגול מתחת לד' ולנקבה בקמץ מתחת לד')
כיוון שלא נזכר בה שמו של הקדוש ברוך הוא במפורש אין בעיה לומר אותה בכל זמן שרוצים, ולכן אם אשתך או אתה קמים להאכיל את הילד בלילה אתם יכולים לומר אותה בכל פעם שאתם מתעוררים, שהרי עיקר התפילה הוא הבעת תודה , ותודה מותר לומר כמה שרוצים זה אף פעם לא מזיק. אך כאמור המנהג לאומרה פעם ביום כאשר קמים סופית לקראת יום חדש.להרחבה עיין גם בקישור הבא:http://he.wikipedia.org/wiki/מודה_אני