שאלה
לחברים מקשיבים שלום!
אני בת 15 והיה לי קשר עם בן גילי(לא חברות אבל....)
חשבתי קצת על הנושא ויזמתי איתו שיחה ואז החלטנו לנתק את הקשר כי הבנו שכנראה זה רק יזיק..
הקשר נותק לגמרי והייתי מאד שלמה עם ההחלטה (אני עדיין שלמה איתה) אבל בכל זאת הרגשתי שנוצר לי חלל שלא יכול להתמלא כשאני עם חברות ובנוסף אנחנו גם גרים באותו יישוב ואני רואה אותו לעיתים די קרובות ואני גם לא מפסיקה לחשוב עליו למרות שעבר כבר כמעט חודש...
אז מה לעשות? איך מתגברים על ההרגשה הזאת ואיך מפסיקים לחשוב?
תודה רבה
(אשמח אם תענו לי באתר כי האימייל שלי נמחק)
תשובה
קראתי את שאלתך והתרשמתי מאוד מהכוח שלך להפסיק קשר שהיה מאוד חשוב בעינייך בגלל שאת יודעת שכעת זה לא שייך. דרוש הרבה אומץ לעשות את זה וזה בכלל לא דבר פשוט..
אני גם מאוד מזדהה עם ההרגשה של החסרון, כמה שאת מנסה למלא אותו עם חברות, את מרגישה שזה פשוט לא אותו הדבר..
חשבתי על השאלה שלך הרבה זמן ואנסה לייעץ לך מה שהייתי עושה בעצמי. דבר ראשון כדאי להבין מהו בדיוק אותו חלל שמרגישים, הרי הוא לא היה שם 15 שנה... מדובר בעצם בשילוב של צורך מסוים אנושי וטבעי עם מין הרגל שנוצר לו. החלל נובע יותר מהכל מהפסקת אותו ההרגל - הקשר שהיה לך.
אולי זה נשמע נדוש ולא אמין, אבל זה פשוט נכון כשאומרים שהזמן עושה את שלו. הרי ככל שהזמן עובר הזכרונות של אותו הרגל נעלמים ושוב לא מרגישים את תחושת חלל התחלתית. ציינת שאת רואה אותו לעיתים תכופות וכנגד זה אין הרבה מה לעשות חוץ מאשר להתחזק במחשבה שהיית חכמה מספיק להפסיק קשר שאם היה נמשך היה גורם לך כאב רב בעתיד.
חברות לא יכולות למלא את החלל שאת מרגישה באופן טבעי אבל אל תמעיטי בערכן - זה עוזר מאוד. תביני את זה בהמשך אם לא עכשיו.
נראה לי שכדאי לך גם לחשוב טוב עם עצמך מה הקשר ביניכם נתן לך,
קשר עם בן יכול למלא צרכים שונים ואם תדעי לזהות מדוע הוא כל כך תרם לך תוכלי לדעת איך להקל על החסרון.
למשל: אם הוא היה ידיד שאפשר לדבר איתו על הכל, איש שיחה ואחד שפשוט הקשיב לך כשהיית צריכה.. אולי כדאי שתנסי למצוא חברה שאת מגלה בה תכונות דומות וליזום יותר שיחות נפש איתה ואם הוא היה אחד שפשוט כיף לצאת איתו למקומות, כדאי לך יותר לצאת עם חברות למקומות שאת אוהבת. כך תוכלי למלא את החסרון כעת כשהוא מאוד חסר, ועם הזמן, תחושת החסרון תעלם.
אני בטוחה שיש לך את היכולת להתגבר ולהמשיך הלאה.
אני מקווה שעד שתגיע אלייך תשובתי, הבעיה כבר תראה פחות נוראית...
מאחלת לך המון הצלחה בהמשך!!!
רונית