שמחת תורה

שמיני עצרת הוא חג נפרד הצמוד לסוכות שנחוג בכ"ב בתשרי. יסודו של חג זה מופיע בתורה (במדבר כט, לה-לח):

"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט: וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ: אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיהוָה בְּמוֹעֲדֵיכֶם לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם"

בשמיני עצרת הופכת הבקשה על המים למפורשת יותר ונוסח תפילת העמידה משתנה. החל מתפילת מוסף יותר איננו אומרים "מוריד הטל" אלא "משיב הרוח ומוריד הגשם". הסיבה שחיכינו עד כה היא הרצון לאפשר לעם את קיום מצוות הסוכה ולא לאלצם להיכנס אל הבית מפאת הגשם. גם כעת איננו מבקשים ירידת גשמים מפני שעולי הרגל עוד לא חזרו לבתיהם. רק כאשר אנחנו בטוחים שהם כבר לו נמצאים בדרכים, ב-ז' בחשוון, מתבצע בתפילת העמידה שינוי נוסף ובמקום "ותן ברכה" אנחנו מבקשים "ותן טל ומטר לברכה".

מקורו של שמחת תורה

שמחת תורה היא חג אחר שחל בארץ-ישראל באותו היום של שמיני עצרת. בחוץ-לארץ כאשר חוגגים כל חג במשך יומיים נחוג שמחת תורה ביום התשיעי של סוכות. מקורו של חג זה הוא בתקופת הגאונים: מנהג ידוע הוא לקרוא בכל שבת "פרשה" מן התורה. בעולם היהודי היו מחזורים שונים של קריאה: בעוד שיהודי בבל חילקו את התורה ל-54 פרשיות וסיימו את התורה פעם בשנה, יהודי ארץ-ישראל הנהיגו מחזור תלת-שנתי. אך אם השנים התקבל על קהילות ישראל כולן המחזור הבבלי ושמחת תורה הפך ליום הציון בו אנחנו מסיימים מחזור קריאה אחד בפרשת "האזינו" ומתחילים מייד מחזור חדש מפרשת "בראשית".
שמחת תורה הוא על כן חגה של התורה- סיפרה ולימודיה. לאחר תפילת שחרית מוצאים כל ספרי התורה של בית הכנסת (הפסולים והכשרים). המתפללים נושאים אותם ומקיפים את הבימה שבע פעמים כאשר לכל הקפה מיוחדים פסוקי תפילה ופיוטים מיוחדים. עם השנים התרחב המנהג שמקורו ככל הנראה בראשית העת החדשה, וכל הקפה התארכה מעט והתפתחה לכדי ריקודים של שמחה ספונטנית עם ספרי התורה.

עליה לתורה בשמחת תורה

בהמשך היום עולה כל יהודי ויהודי לתורה ובכלל זאת גם מי שלא הגיע לגיל מצוות. בבתי הכנסת נערכת גם עלייה לתורה עבור אלו הקטנים מדי בכדי לעלות לתורה בעצמם, עלייה המכונה "כל הנערים". בכלל שמחת תורה הוא חג של ילדים- הם מוזמנים להיות שותפים מלאים בהקפות ובבתי-כנסת רבים נוהגים גם לפנק אותם בשקית הפתעה.
מקרב המבוגרים נבחרים "חתן תורה" ו"חתן בראשית", הראשון מסיים את המחזור הקודם והשני פותח את המחזור הבא. מדובר בכבוד גדול לו זוכים נכבדי הקהילה או חבריה לפי תור. את קריאת התורה של הללו מקדים טקסט פיוטי מרתק ועשיר מאוד מבחינה ספרותית המכונה "אקדמות".