אין לכם שלושה ספרי תורה במניין החצר? לרב רימון יש פתרון עבורכם

במנייני חצרות רבים ישנו רק ספר תורה אחד שבו ניתן להשתמש. רב מרכז האקדמי לב, הרב צבי רימון, מציע פתרון הלכתי שימנע את הגלילה הלוך ושוב של ספר התורה

חדשות כיפה הרב יוסף צבי רימון 09/10/20 15:45 כא בתשרי התשפא

אין לכם שלושה ספרי תורה במניין החצר? לרב רימון יש פתרון עבורכם
הכנסת ספר תורה, צילום: shutterstock

תקופת הקורונה מעלה בפנינו לא מעט אתגרים הלכתיים חדשים שלא הכרנו קודם לכן, כך גם בשמחת תורה שאנו עומדים בפתחו. אחת השאלות המרכזיות הן מה עושים עם ספרי התורה בחג, והרי בעקבות מנייני החצרות ישנו בד"כ ספר תורה אחד בלבד בכל מניין ומצד שני יש שלוש פרשות שונות שצריך לקרוא בהן.

במניינים בהם יש שני ספרי תורה המציאות קלה יותר. אם יש שני ספרים, נחלקו הפוסקים האם בקריאה השלישית עדיף לחזור לספר הראשון [וזאת הברכה] או שעדיף לקרוא בספר השני [בראשית]. למעשה, כדי לא להטריח את הציבור, עדיף במקרה שלנו לחזור לספר הראשון.

השאלה גדלה עוד יותר כאשר יש רק ספר תורה אחד. לכאורה, נוהגים כרגיל, כמו כאשר ישנם שלושה ספרים, אלא שגוללים בין קריאה לקריאה, אבל דרך זו גורמת לקושי רב: בקריאה הראשונה יקראו "וזאת הברכה". אחר כך יגללו ל"בראשית", כלומר את כל התורה. אחר כך יגללו חזרה ל"במדבר" עבור המפטיר. דבר זה לוקח הרבה זמן, וגם עשוי לפגוע בספר התורה.

הטור מביא מנהג אחר לקריאת התורה בשמחת תורה. קוראים קודם וזאת הברכה ומסיים את התורה, לאחר מכן  פרשיית המוספים (במדבר) ואז ספר בראשית. לכאורה, מבחינה הלכתית, דרך זו מסתברת יותר, שהרי קריאת המפטיר היא מעיקר הדין, ואילו קריאת "בראשית" היא מנהג, ולכן יש להקדים את המפטיר. פרט לכך, "תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם", וקריאת המפטיר תדירה ונעשית בכל שבת, ואמורה אם כך, להיות קודמת לקריאת בראשית.

למרות נימוקים אלו, התקבל לקרוא בראשית מיד לאחר "וזאת הברכה", כיוון שלא רצו לסיים את התורה מבלי להתחיל מיד ספר בראשית, ולא לתת פתחון פה למקטרגים לומר, שסיימו את התורה "ואינם רוצים לקרותה עוד". עם זאת, במציאות שלנו, בצורה חריגה, בגלל הנסיבות הקיימות, עדיף לנהוג כמנהג השני, וכך קוראים "וזאת הברכה, גוללים את הספר ל"במדבר", קוראים את המפטיר ואת ההפטרה, וממשיכים לגלול את הספר ל"בראשית" ובמקרה זה ניתן להתיר שמישהו יכול לגלול את הספר בזמן ההפטרה, וקוראים "חתן בראשית".

ימים אלו אינם פשוטים. שמחת תורה במציאות שיש בה מחלות ואף מתים. אמנם, בתוך הקשיים, יש הרבה טוב שעלינו להתבונן בו. כל אחד מאתנו זוכה ב"ה לדברים טובים רבים בצורה אישית, זוכים אנו להיות בארץ ישראל, במדינת ישראל ולראות דברים שאבותינו ואבות אבותינו לא זכו לראות.

לפני כמה שבועות זכיתי לחתן את בתי ובחתונה היו אמורים להיות 250 אנשים. בבוקר יום החתונה, ירד המספר ל-50. הייתה אכזבה. אולם, בסופו של דבר הייתה חתונה מדהימה. כולם הסכימו: שכך יש לעשות חתונה. הילדים הכינו חולצות אשר חולקו במהלך הריקודים, ובהם נכתה: אחד מחמישים! כל משתתף הוא אחד מחמישים והוא צריך להשקיע בהתאם! ואכן כך היה. כל אחד השקיע פי כמה וכמה, ובסופו של דבר הייתה שמחה אדירה.

בשמחת תורה נהיה במניינים קטנים. לא באותה עוצמה. אולם, כל אחד יזכור: הוא אחד מעשרים וכו'. יש לו אחריות להרבות בשמחה, ובע"ה מתוך ריבוי השמחה של כל אחד, נגיע לשמחה מיוחדת גם השנה, שמחה שונה אך לא פתוחה, מאשר בכל השנים.

 

הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב וראש סולמות ולאופק

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן