אם גם אתם מתרגשים למשמע הביטוי "שבת ארגון", כנראה שבעבר גם נשמתם ריח כתובת אש וליכלכתם את ידכם בצבעי גואש. אך עם כל הפירגון והאווירה הטובה, יש כמה דברים בתנועת הנוער החביבה שטוב היה אם יחלפו מן העולם. לכבוד שבת ארגון רכזנו כמה דברים שטוב היה אם התנועה היתה מוותרת עליהם.
זה נכון שדמי חבר הם דבר הכרחי בתנועת נוער. בסופו של דבר מישהו צריך לשלם על הספסלים שנשברים בלי סוף בסניף ואיך לא, הכי חשוב לבטח את כל הילדודס האלה שזורקים את אותם הספסלים אחד על השני. אבל מה לעשות שאין דבר יותר מבאס מלהגיע לסניף במיוחד, כשבסך הכל רצית לצאת לנטיעות ט'ו בשבט, ועכשיו אתה צריך לשלם דמי חבר רטרואקטיבית שנה אחורה.
בין אם אתה המארח או האורח - זה אחד הדברים שצריך להעלים מחוויות התנועה. תמיד האורח של השכן יהיה נחמד יותר, ותמיד הבית שאליו תגיע יהיה המוזר והשונה ביותר ממה שאתה מכיר. כן, אנחנו מכירים את הגישה של היכרות עם אנשים אחרים, התירוץ הזה שימש אותנו לשכנע את החניכים שלנו מספר פעמים, ובכל זאת, נראה לנו שכל המסר של שבתות האירוח הוא המסקנה הסופית של שני הצדדים: "אין כמו בבית".
אז את בת שירות בשנתך הראשונה או השניה והגעת לסניף חדש עמוס בחניכים קטנים ובמדריכים בשנות התיכון השוצפות שלהם. אמנם השנה הזו יועדה לשירות הלאום, אך אם המדריך החתיך של שבט מעפילים מבקש עזרה בהכנת פעולה ממש שווה לשבת, חובתך העליונה לעזור לו! ואם מפה לשם את נופלת שבי אחר הכריזמה ותמימות הנעורים שבו, אך טבעי הוא שמסיבת הפרידה שלך מהסניף תתקיים באחד מגני האירועים במרכז הארץ, ממש ימים ספורים לפני שהמדריך החתיך שלנו מתחיל את שיעור א' בישיבה. קולמוסים רבים נשברו בשאלת 'נישואים מוקדמים-האתגר', נראה שהגיעה העת לתת את הדעת גם על יחסי קומונרית - מדריכים הנפוצים כל כך במגזרינו.
הרעיון לכנס את מיטב בננו ובנותינו תחת קורת גג אחת מידי שבת, הוא בבסיסו רעיון טוב. ואם לרגע נזכרתם בכך שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, תנוח דעתכם. מעולם לא נכחנו במפקד שהיה בו קשר בין המספר שהוכרז בסופו לכמות האנשים שנכחה במקום. הבעיה במפקד מתחילה בכך שעוד שניה עובר זמן מנחה וצריך להזדרז, וממשיכה בכך שלא הגיעו בכלל חניכות משבט מעלות, ושהבנים שכן הגיעו מושכים בשער לבנות משבט ניצנים. את הטונים אנחנו בטוחים שאתם יכולים לדמיין לבד. עכשיו תוסיפו לזה את העובדה שבחלק גדול מסניפי ארצנו המפקד מתבצע בחוץ, בגשם, ושרמת ההיסטריה גדולה פי כמה ותקבלו מופע גרוטסקי הרחוק שנות אור מהדימוי השקט והמסודר שעולה בכם למשמע המילה 'מפקד'.
אין דבר משפיל יותר מלקושש אחר פרסים לשוק פורים. מה לעשות שאבא שלנו הוא לא מנהל בנק שיש לו עטים לחלק, וגם לא עובד בסוכנות ביטוח שמחלקת לוחות שנה, וכך מצאנו את עצמנו נעלמים לשבועיים בכל שנה מהסניף רק כדי שחלילה לא יתפסו אותנו למסע שנורר בין העסקים במרכז העיר. שנה אחת אזרנו אומץ, או יותר נכון נתפסנו לא מוכנים, והצלחנו להשיג, שימו לב, "מחזיר אור מרשרש לאופניים!" נכון מגניב?
ועכשיו ברצינות, לאחרונה בכל פעם שאנחנו יוצאים לבלות במרכז ירושלים אנחנו פוגשים את חניכי התנועה עם עוגה מבקשים שנתרום לסניף. אנחנו מעדיפים לקרוא לילד בשמו - לקבץ נדבות. לא משהו שהיינו שמחים שהילד שלנו יעשה בשעות אחר הצהרים. דני הירשברג -לידיעתך.
כל העירוניים שבנינו ודאי יוכלו להיזכר לפחות בפעם אחת בה הסתובבו במדרחוב העירוני או בקניון והבחינו בנער או נערה צעירים לבושים בצבעוניות חריגה, עוטים משקפי שמש ופאה. תעשו את זה בטבע, תעשו את זה בסניף, למה צריך להטריד את כל הקניון ואת העוברים והשבים במשחקים מטופשים של 'חפש את המדריך? חפש את המדריך זה דבר נהדר, השאלה היא איפה עושים את זה או לפחות לחשוב על כל אלו שמוטרדים מהעובדה שעדת נערים ונערות צורחים בכל כוחם באמצע קניון. אין ספק שהמצב טעון שיפור, וכמה שיותר מהר, יותר טוב.
יש לכם הצעות נוספות? שכחנו משהו נורא מעצבן ואתם חייבים להזכיר לנו אותו? ספרו לנו בתגובות