בלוגים

תגובות אחרונות
  1. mosheratt על נו, קדימה, קדימה!
  2. פינחס הימן על איחזו בילדיכם
  3. שולי חי על איחזו בילדיכם
  4. בתיה על אמילם
  5. דוד על שירה חדשה שיבחו גאולים
עקבו אחרי
רוצים להתעדכן בכל פעם שהבלוג מתעדכן? הרשמו לקבל עדכונים במייל
rss

קבלת שבת במטבח עם ר´ שלמה קרליבך

פורסם: 28/01/2010 00:00 מתוך: כללי

קיבלתי לאחרונה ספר חדש ומעניין, "הרבי מקרן הרחוב – סיפורים מופלאים על ר' שלמה קרליבך". סיפורים על הרב קרליבך המאוגדים בספר אחד – מה כבר יכול להיות חדשני בזה? ובכל זאת התחלתי לקרוא.

אולי זה המקום לפרט איך אני קוראת ספר.

דבר ראשון, יש חשיבות עליונה לכריכה (הקדמית והאחורית) ולעמודים הראשונים. כן, אלו שלא כתוב בהם עדיין כלום, רק מי המחבר/מתרגם, למי הוקדש הספר, מתי יצא לאור לראשונה ועוד פרטים מעניינים. תמיד מתגלים דברים מפתיעים בשלב הזה.

אח"כ מתחיל שלב העלעול. קטע מפה ועוד קטע משם ומעבר חד לסוף הספר.

רק לאחר מכן אני מתיישבת לקרוא את הספר מתחילתו ועד סופו (ובספר טוב באמת, הסוף מתבהר לי רק לאחר קריאה רצופה ולא בהצצה הראשונית ההיא). 

את הספר על ר' קרליבך קראתי באותה דרך. אחרי שלב העלעול חשבתי שזה באמת עוד קובץ סיפורים. אמנם לא סיפורים של ר' שלמה קרליבך אלא עליו אבל בכל זאת לא ציפיתי ליותר מדי.

אחרי שהתחלתי לקרוא את הספר ברצף הבנתי עד כמה טעיתי.

וזה הטור שפרסמתי עליו בירחון "הלל" לחודש שבט (לפני עריכה, אני עדיין מעדיפה את הטקסט שלי):  

הרבי מקרן הרחוב/ מאת יוטא הלברשטאם-מנדלבאום (הוצאת רשימו) 

"אני הרבי של הרחוב" נהג ר' שלמה לומר על עצמו. "ישנם הרבה רבני קהילות, הרבה ראשי ישיבות. אבל צריך גם שמישהו יהיה הרב של כל היידאלאך המתוקים, שמסתובבים בחוץ ברחובות". 

ספר זה, שראה אור לפני יותר מעשור ומתורגם כעת לעברית, מאגד בתוכו סיפורים נדירים ומופתיים על ר' שלמה, אשר מתפרסמים כאן לראשונה ושופכים אור על צדדים פחות מוכרים של ר' קרליבך. הדמות הצבעונית האהובה, של זמר ומלחין בחסד עליון מתגלה כאן כצדיק נסתר, אשר נגע בכל אדם שפגש וחשף את היהלום שגלום בתוכו. 

הספר פותח ברקע על ילדותו וגדלותו בתורה של ר' שלמה. הבית בו התוודע למידת החסד ואהבת האדם וממנו צמח להיות מי שהיה וממשיך בתיאור הבחור הנחשב ביותר בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, בן טיפוחיו של גדול הדור, הרב אהרון קוטלר, אשר הכתיר אותו בתואר "עילוי".

ציון דרך חשוב בתולדותיו הוא עזיבת הישיבה לטובת ישיבת חב"ד שבקראון הייטס, כדי לגדל עוד נשמות יהודיות ולהשיב עוד כמה יהודים תועים ומבולבלים ליהדותם. מכאן ממשיך הספר ומתאר את פועלו של ר' שלמה בקצווי תבל. 

ספר זה ממחיש שוב כיצד הפגוע והנופל, הכואב והמחפש-כולם מצאו את דרכם אל דלתו של ר' שלמה ולכן לא פלא כי רבים מהסיפורים מסופרים בעילום שם, גם כיום לאחר שגיבוריהם כבר חזרו לחיק היהדות וחלקם אף משמשים ברבנות בעצמם. 

המחברת מציינת כי הספר נועד לשמש כקלידוסקופ ובו רסיסים, היבטים, ניצוצות, הצצות ותמונות של רגע. סיפור אחד ותמונה אחת כזאת מיוחדים מאוד בעיניי. 

בשנות ילדותו של ר' שלמה, הוא ואחיו התאום הושארו בבית ולמדו באופן פרטי מתלמידי חכמים ומורים ואילו אחותם נשלחה לגימנסיה המקומית, במרחק שעת הליכה. ההורים סירבו לתת לה אופניים לרכוב עליהם לבית הספר אך כאשר שחה לשלמה בן העשר בחשאי את מצוקתה בשל ההליכה הרגלית הקשה הציע שלמה מיד: "קחי את האופניים שלי!, את יכולה לקחת אותם...בשמחה!...את צריכה את האופניים יותר ממני". וכך במשך ארבע שנים, בכל יום, עם סיום הלימודים בגמנסיה, בשעה שלוש וחצי נפגש שלמה עם אחותו בפינת הרחוב בסמוך לבית, לקח את האופניים והעמיד פנים כאילו רכב עליהם כל העת. לא עצרו אותו גשם, שלג או טמפרטורות שמתחת לאפס. במשך ארבע שנים עמד שלמה הילד בפינת הרחובות בשעה מדוייקת (למרות שהיה נתון להשגחה מלאה בבית) והמתין לאחותו, עד שהגיעה לגיל 18 וסיימה את הגימנסיה. יתרה מכך, הוא גרם לזה להיראות כאילו זה הדבר הטבעי ביותר עבור ילד בן עשר. לא קשה לדמיין את התמונה של ילד בן עשר עומד בקרן הרחוב וממתין לאחותו בגשם ובשלג, כדי לקחת ממנה את אופניו בהן לא השתמש כל היום. זה הילד מקרן הרחוב שגדל והיה לרבי מקרן הרחוב. בשביל ר' שלמה זה היה דבר של מה בכך, כבר מילדות. 

במשפט אחד: ר' שלמה ידע ללבות כל ניצוץ חבוי. ספר זה מצליח לאסוף ניצוצות ורסיסים כאלו, שגדלו והוארו ופזורים ברחבי עולם ולאגד אותם ואף פונה לקוראים להוספת סיפורים משל עצמם. כי הסיפורים המובאים כאן הם טיפה מן הים. המחברת, יוטא הלברשטאם-מנדלבאום היא נכדתו של הרבי מצאנז, תלמידתו של ר' שלמה קרליבך.הספר ראה אור לראשונה בארה"ב בשנת 1997 ויצא לאור בעברית בתש"ע  

*************************************

בספר הופיע קטע נוסף שרציתי לכתוב עליו. מסופר שם על "תהלוכת השבת", שהתפתחה באופן ספונטני כאשר ר' שלמה וחבריו נתקעו אי שם לפני כניסת השבת, ירדו מהרכבים והמשיכו בצעדה רגלית עד ליעדם. הצעדה הגיעה לאוזניו של כתב רדיו שהתפעל, ואנשים רבים הגיעו במיוחד כדי לצפות במחזה ואף להצטרף לצעדה, שהפכה לתפילת קבלת שבת המונית . הצעדה מתוארת בספר כקידוש שם שמים וארוע רב עוצמה והשפעה. כמה שבתות לאחר מכן, הגעתי למניין קרליבך ביישוב שלי אצל אחד מהשכנים. התפילה נערכת בדרך כלל בבית מסויים ובאותה שבת נערכה בבית שכניי, אשר נידבו את ביתם לצורך העניין רק כדי שמניין קרליבך לא ייפסק. מפאת חוסר מקום עזרת הנשים מוקמה במטבח ועזרת הגברים בסלון שמאחוריו. וכך התפללנו, קבלת שבת של קרליבך, במטבח. אם אני לא טועה, אין משפט שוביניסטי נפוץ יותר מ"נשים למטבח" והנה מצאנו את עצמנו במטבח, בעזרת נשים.אבל התפילה במנגינות של ר' קרליבך, היתה פשוט התעלות. במהלך התפילה נזכרתי בצעדת השבת הלילית של ר' שלמה, בעוצמה שלה, במנגינות שבוודאי שרו שם, בריקודים שרקדו והתפילה במטבח נראתה לי הדבר הכי טבעי שיש. מי היה מאמין.      

 


תגובות
כתוב תגובה



תמונה
1. מדהים
אלמוני 1/31/2010 7:07:42 PM
אל תערכי את הכתבה היא ממש מושלמת ככה...
תמונה
2. אכן ספר נפלא
אלמוני 1/31/2010 10:18:32 PM
אני השגתי אותו באתר של ההוצאה - "רשימו": http://www.reshimu.com

בין השורות - יונית פרידלר
על ספרים ואנשים ומה שבין השורות (יונית4)
כיפה בפייסבוק כיפה בטוויטר תוסף חדשות כיפה לכרום כיפה מאחורי הקלעים אפליקציית חדשות כיפה לאיפון אפליקציית חדשות כיפה לאנדרואיד