לא רק יוקר המחיה, הריבית והמלחמה משפיעים על מצבם הכלכלי של הישראלים. דוח פעמונים לחוסן כלכלי לשנת 2025, שנחשף היום (ד') בוועידת פעמונים לחוסן כלכלי בקריה האקדמית אונו, מצביע על גורם נוסף שהולך ותופס מקום משמעותי בקבלת ההחלטות הכלכליות של הציבור: משפיעני הרשת.
לפי נתוני הדוח, 31% מהישראלים דיווחו כי בשנה האחרונה רכשו מוצר או שירות בעקבות המלצה של משפיען או משפיענית ברשת. בקרב נשים הנתון מטפס ל-38%, ואילו בקרב צעירים בגילאי 21-34 כבר מדובר ב-44% מהמשיבים. הנתונים ממחישים עד כמה הפכו הרשתות החברתיות ממקום של בידור והשראה לזירת מסחר משמעותית המשפיעה באופן ישיר על דפוסי הצריכה.
אלא שהנתון הבולט ביותר בדוח אינו עצם הרכישה, אלא העובדה שמדובר פעמים רבות בקנייה ספונטנית. מתוך אלו שרכשו בעקבות המלצת משפיענים, 81% הודו כי כלל לא תכננו לקנות את המוצר מראש. בפעמונים מעריכים כי ההשפעה האמיתית אף רחבה יותר, שכן צרכנים רבים נחשפים לתוכן שיווקי באופן יומיומי מבלי להיות מודעים לקשר שבין החשיפה לבין החלטת הקנייה.
הדוח מצביע גם על קשר אפשרי בין השפעת המשפיענים לבין התנהלות כלכלית פגיעה יותר. כך למשל, 39% מהרוכשים בעקבות המלצות משפיענים דיווחו כי בשנה האחרונה נטלו הלוואה, נכנסו למינוס או הגדילו את משיכת היתר בחשבון הבנק, לעומת 29% בלבד בקרב מי שלא רכשו בעקבות המלצות כאלה. בנוסף, 13% מהם סיפרו כי לקחו הלוואה לצורך מימון חופשה - יותר מפי שניים לעומת שאר האוכלוסייה.
גם שביעות הרצון מהמצב הכלכלי נמוכה משמעותית בקרב מי שמושפעים ממשפיעני רשת. רק 17% מהם הגדירו את עצמם מרוצים ממצבם הכלכלי, לעומת 30% בקרב מי שלא ביצעו רכישות בעקבות המלצות ברשתות החברתיות.
לצד השפעת המשפיענים, הדוח חושף שורה של הרגלי צריכה דיגיטליים שמאפיינים בעיקר את הדור הצעיר. 44% מהצעירים הודו כי הגדילו את סל הקניות שלהם באינטרנט רק כדי לקבל משלוח חינם, 37% סיפרו שהם נוטים לבצע רכישות לא מתוכננות באתרי קניות בינלאומיים, ו-30% מהם העידו כי הם מוציאים יותר כסף בקניות אונליין מאשר בחנויות פיזיות. הנתונים הללו מציירים מציאות שבה הפיתוי לצרוך נמצא במרחק של לחיצה אחת בלבד.
הנתונים מקבלים משנה תוקף לנוכח מצבו הכלכלי של הדור הצעיר. למרות עלייה מסוימת במדד החוסן הכלכלי של בני 21-34 לאחר שלוש שנות ירידה, התמונה המלאה רחוקה מלהיות מעודדת. 37% מהצעירים דיווחו כי הוצאותיהם גבוהות מהכנסותיהם, 42% סיפרו כי נעשה להם קשה יותר לסגור את החודש, רבע מהם ויתרו בשנה האחרונה על מוצרי יסוד כמו מזון או תרופות, ו-28% נכנסו למינוס או נטלו הלוואה. בפעמונים מזהירים כי מדובר בשנים קריטיות לעיצוב הרגלים כלכליים שילוו את הצעירים לאורך חייהם.
במבט רחב יותר, הדוח מצביע על היחלשות מתמשכת בהרגלי ההתנהלות הכלכלית של הציבור הישראלי. שיעור המפרישים כסף לחיסכון צנח מ-56% בשנת 2021 ל-34% בלבד בשנת 2025. גם שיעור הישראלים שמנהלים מעקב מסודר אחר הכנסות והוצאות ירד מ-66% ל-52% בלבד. במקביל, פחות ישראלים מתנהלים לפי תקציב, נערכים להוצאות גדולות או מבצעים השוואות מחירים לפני רכישה.
מנכ"ל ארגון פעמונים, צביקה גולדברג, התייחס לממצאים ואמר: "נתוני המדד ל-2025 משקפים תמונה מורכבת. לצד התחזקות הדור הצעיר, דור הביניים מגלה שחיקה הולכת ומתמשכת בחוסן הכלכלי. כניסתם של כלי ה-AI והיכולת שלהם לסייע בהתנהלות הכלכלית עדיין לא ניכרת בצורה משמעותית, וכך גם החוסר העצום בידע ובכלים שיאפשרו לישראלים להתנהל נכון מבחינה כלכלית. לכן, כניסתו של מקצוע החינוך הפיננסי למערכת החינוך לשנה"ל הקרובה יכולה להיות נקודת אור. אך לצד האחריות שיש לדרג מקבלי ההחלטות בנושא, לציבור הישראלי יש אחריות גדולה הרבה יותר ללמוד להתנהל נכון כלכלית. ארגון פעמונים ימשיך להיות שותף למהלכים לאומיים וציבוריים חיוניים, וימשיך ללוות ולהדריך משפחות להתנהלות כלכלית נכונה, לתכנון נכון ולהענקת הכלים והידע שיאפשרו להימנע ממהלכים דרסטיים ושגויים במצבי מצוקה כלכליים".
למרות שהשנה נרשמה לראשונה זה ארבע שנים בלימה בירידה במדד החוסן הכלכלי הארצי, בפעמונים מסבירים כי מדובר בהתייצבות בלבד ולא בהתאוששות של ממש. בעידן שבו צרכנים חשופים ללא הפסקה להמלצות, מבצעים ותוכן שיווקי, נראה כי האתגר הכלכלי של השנים הקרובות לא יהיה רק להגדיל הכנסות - אלא גם ללמוד לעצור רגע לפני הלחיצה על כפתור "הוסף לעגלה".