תפילה לשלום המדינה

שיראל שלום רב,
ראשית ישר כח על השאלה, כל הכבוד שאת מבררת ומעמיקה בנושאים כאלה.
המשנה במסכת אבות אומרת: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלי מוראה איש את רעהו חיים בלעו" זהו המקור הראשוני למעשה לכך שצריך להתפלל בשלומה של מלכות, יש הדורשים זאת גם מפסוק, שכתוב בירמיהו (פרק כט פסוק ז) "וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל ה´ כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם", כלומר, ירמיה מצווה על העם (לפי פשט הפסוק, ולפי רוב פרשני הפשט) להתפלל בשלומה של העיר שאליה הם מוגלים – בבל.
ראשונים רבים מזכירים את התפילה לשלום המלכות כחלק מהתפילה, לדוגמא האבודרהם מביא תפילה זו כחלק מנוסח התפילה.
התפילה לשלום המלכות שבה היהודים חיו, היתה חלק בלתי נפרד מהתפילה כבר מזמן הראשונים, אם בנוסח של ´הנותן תשועה למלכים´ שנאמרת גם היום בחו"ל בקהילות רבות, ואם בנוסח של ´מי שברך אבותינו.... הוא יברך את הקיסר ירום הודו..."
התפילה הנוכחית לשלום המדינה חוברה למעשה עם קום המדינה, כשהתעורר הצורך להתאים את התפילה שהיתה מתאימה לחו"ל לתפילה למלכות ישראל, אם כן ברור מדוע יש לאומרה, וודאי שמלכות ישראל אינה גרועה מכל מלכות גויים אחרת.
בנוסף לכך כתב המהר"ל: (באר הגולה באר ז פרק ו) "וידוע כי מה שאמרו ´הוי מתפלל בשלומה של מלכות´, אין הכוונה שיתפלל על מלכות ישראל, שאם כן לא היה צריך לתת טעם ´שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו´, שעל מלכות ישראל יש לו להתפלל, ששלום מלכות הוא קיום של ישראל, להמשיך שלומם, וגדולתם ורוממותם והצלחתם. ולכך מה שאמרו ´הוי מתפלל בשלמה של מלכות´, היינו שאר מלכות שאינו מישראל".
כלומר, המהר"ל כותב שברור שלא צריך לחדש שצריך להתפלל להצלחת מלכות ישראל כיון שברור שהצלחתה היא הצלחת עם ישראל, בלי מדינת ישראל אין קיום לעם ישראל.
לצערנו, התפילה לשלום המדינה לא התקבלה בחוגים מסוימים, אף שלכאורה בכל מקרה הם צריכים לומר אותה, אם הם מרגישים בגלות, וודאי שהם צריכים להתפלל לשלום המלכות, כמו שהבאנו למעלה, ואם הם מרגישים שהם תחת מלכות יהודית, כל שכן וכל שכן שהם צריכים להתפלל לשלומה.
בפועל, אחרי מעשים מסוימים של הממשלה, בכל מיני תקופות (גם עם הסכם אוסלו, ואני משער שגם בזמן ימית, אבל אז בקושי נולדתי...) היו אנשים שהפסיקו לומר תפילה לשלום המדינה, או הפסיקו לעמוד, והם טוענים: האם אני מתפלל לשלום המדינה זו, שזה מה שהיא עושה? אך שתי תשובות יש על טענה זו:
א. האם אדם זה עוזב את הארץ? האם הוא לא חי תחת שלטון היהודים? האם הוא לא מרגיש כאן בטוח יותר מבאירופה, הוא מעדיף לחזור לאירופה?! וודאי שלא, הוא נהנה משלטון היהודים, אך דווקא משום שיש לו ציפיות, ובצדק מהשלטון היהודי, הוא דורש שאכן השלטון היהודי יתנהג כפי שהוא חושב, ואם היא לא מתנהגת כמו שהוא היה רוצה, הוא לא מתפלל לשלומה, וצריך לדעת שעם כל הצער שיש לנו על מהלכים ששלטון היהודי מבצע בארץ ישראל, ולפעמים דומים יותר למעשים של שלטון בריטי, ולא של שלטון ישראלי, אין לנו שלטון אחר, ועדיין מדינת ישראל מייצגת את היהודים, אין לנו מקום טוב יותר לחיות, וגם במדינה יש הרבה דברים טובים, וכמו כן צריך לזכור שכמעט תמיד כוונת המנהיגים היא לטובת עם ישראל, אין זה אומר שאסור לחלוק עליהם, ולפעמים מצווה גדולה היא למחות כנגד העוולות שהם עושים, אבל, עדיין עם כל זה, אני לא מכיר מדינה שטוב יותר ליהודים לחיות בה מאשר ארץ ישראל.
ב. נקודה נוספת היא שהתפילה לשלום המדינה חוברה באופן כזה, שאנו מתפללים שהקב"ה יתן לראשי המדינה את אורו, ויאיר להם את דרכו: "ושלח אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה", אם כן ברור שדווקא אם איננו מסכימים לדברים שראשי המדינה עושים, אנו צריכים להתפלל להצלחתה, שהיא הצלחתנו כפי שכתב המהר"ל.
בתפוצות ישראל כאשר היו אומרים את תפילת הנותן תשועה למלכים, היו עומדים כדי לחלוק כבוד למלכות, היהודים שחיו בגלות, יכלו רק לחלום שיזכו שתהיה לנו מדינה ונזכה לומר תפילה לשלומה, ולא לשלום מלך גוי, החלום בוטא בסוף התפילה באמירה: "בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל", המנהג לעמוד בימינו בתפילה לשלום המדינה מבטא את עניין זה של כבוד למלכות, שהיה כבר בגלות, ווודאי שיש עניין גדול לעמוד ולחלוק כבוד למלכות ישראל, אבל כמובן, אין זה הדבר החשוב, אלא אמירתה היא חשובה יותר מאשר לעמוד בזמן אמירתה
בתקווה שנזכה במהרה לגאולה שלמה
עקיבא כהנא
Akiva.ka@gmail.com

קישור נוסף בנושא שאני מקוה שיעזור לך:
http://www.tzohar.org.il/artical_show.asp?id=12198