"הציונות הדתית תוביל את ספרות המקור בישראל בעשור הקרוב"

מנכ"ל "ידיעות ספרים", דובי איכנוולד, עדיין מאמין שעמוס עוז הבא יהיה הסדרניק. הוא חושב שהציונות הדתית השתחררה ממחסום הכתיבה שלה ושהאייפד לא יכחיד את הספרים. ראיון מיוחד לקראת שבוע הספר

חדשות כיפה אריאל הורוביץ, כיפה 01/06/12 00:20 יא בסיון התשעב

"הציונות הדתית תוביל את ספרות המקור בישראל בעשור הקרוב"
איציק בירן, צילום: איציק בירן

לדובי אייכנוולד לא משעמם לרגע. הוא עובר מספר לספר, מכתב יד להוצאה מחודשת ומאסופת מאמרים למיזם שאפתני. הוצאת "ידיעות ספרים" שבראשה הוא עומד הביאה לעולם הצלחות מסחררות כמו ספרי הרלן קובן, הארי פוטר ופרוייקט "עם הספר", אך בשנים האחרונות כבר קשה להתעלם מכך שההוצאה הפכה להיות הבית של ספרי הציונות הדתית. שמות כמו הרב יעקב מדן, הרב דוד סתיו והרב אלחנן סמט - שבעבר היו נחלת קוראי עיתון "הצופה" - נוחתים היישר בחיקה החמים של חנות סטימצקי הקרובה לביתכם, בכריכה יפה ומעוצבת.

אייכנוולד, חובש כיפה סרוגה, נע בין כל העולמות: רגע לפני שהוא נושא דברים בערב השקה לספר חדש של קרן פלס, הוא מספיק לספר לנו בהתרגשות על הפרוייקט הספרותי הבא, שיושק באוגוסט: דף יומי עם פירוש לילדים, החל ממסכת ברכות - המיזם שיתאים את התלמוד הבבלי לילדי דור הפייסבוק. ביום רביעי הקרוב, כשייפתח שבוע הספר העברי, אייכנוולד יבלה בין הירידים עם סופרי ההוצאה; הסרוגים יעוטו על הדוכנים, והרבנים יחתמו לכל דורש. אך אייכנוולד עדיין מחפש את עמוס עוז הבא. לפני שבע שנים אמר בראיון שהסופר הגדול שיכבוש את המדינה בדור הבא יגיע מישיבות ההסדר.

דובי אייכנוולד, אתה עדיין מאמין שעמוס עוז הבא יהיה הסדרניק?

בהחלט. אני צופה שהשדרה המרכזית של סופרי המקור בישראל בחמש עשרה השנים הקרובות תורכב מבני הציונות הדתית. הציבור שלנו נטוע בכל העולמות, בכל רובדי החברה הישראלית: באקדמיה, בתקשורת, בצבא, בכל סוגי העשייה. בסופו של דבר, כמו שאומר הרב סבתו, החבר'ה שלנו יונקים מהנבואה ומההלכה ומהמדרש ומהפיוט, ובחור מישיבת הסדר שמכיר את כל אלה וקורא גם את עמוס עוז ורם אורן, יוצר מתוך איכות פנימית אחרת. אני מאמין שלאט לאט זה יקרה, וכבר היום יש לנו את גילית חומסקי וצבי אייל ומיכאל שיינפלד וחיותה דויטש ועוד רבים וטובים. ממשיכים להגיע אלינו חומרים, לא כולם בשלים מספיק, לא מדברים אל הקהל, אבל אני עדיין מאמין שהפריצה הגדולה תבוא מהציבור הזה.

למה זה לא קרה עד היום? מדוע סופרים דתיים כמעט ולא נראו לפני עשרים שנה?

משום שהספרות העברית החדשה ביקשה לבנות את הגיבור הישראלי ולא את הגיבור היהודי. ניסו להיצמד לשרוליק, לצבר האולטימטיבי. הרב סבתו הוא זה שהוציא את הגיבור מהשבילים של הקיבוץ ונטע אותו בבית המדרש. המהפכה הזו מערבלת את החברה הישראלית, ואתה רואה שהספרים האלה הופכים לרבי-מכר. בשנים הקרובות אנחנו צפויים לראות התרככות מסוימת בציבור החילוני והתקרבות גדולה יותר אל התחומים האלה. תראה את מה שקורה במוזיקה היהודית, למשל, שהפכה מז'אנר שולי למיינסטרים.

(צילום: יחצ)

והחברה הדתית? גם אנחנו היינו במין מחסום כתיבה ארוך.

אין ספק. במשך הרבה שנים היו לנו רגשי נחיתות מול החילונים, וגם יראה מהמילה הכתובה. יש אצלנו כבוד למילה, אולי אפילו סוג של פחד, והפחד הזה משתק את היצירה ולא נותן לה לפרוץ. העובדה היא גם ששיעורי הספרות בישיבות התיכוניות לא מספיק מפותחים ביחס לשיעורי הגמרא, למשל. אבל אתה רואה שזה מתחיל להשתנות. מיכאל שיינפלד הוציא עכשיו ספר חדש שמנסה לפרוץ את הגל הדתי, ועוסק בבדידות, שזה לכאורה נושא 'חילוני'. כבר לא מדובר על ההסדרניק המיוסר או החייל בלבנון, אלא על גיבור שאפשר לתרגם את העולם שלו לכל שפה, ועדיין זה מגיע ממקום אמוני. מיכאל הוא ר"מ בישיבה תיכונית באפרת, וכשנפגשנו בשבוע שעבר הוא סיפר לי שהוא מעודד שם את התלמידים לכתוב. רק ככה יתחולל המהפך.

בתחילת השנה יצא לאור "מבקשי פניך", שהפך מיד לרב מכר היסטרי. אתה שמח על ההתקבלות של הספר?

שמח מאוד. לא הכרתי את הרב ליכטנשטיין ולא הייתי מתלמידיו, אבל בשנתיים של עבודה עם הרב סבתו ועם הרב ליכטנשטיין הצלחתי לעמוד על גודלם של האנשים האלה. תגובה אחת לספר ריגשה אותי במיוחד. הספר היה אמור לצאת בראש חודש אלול, אך הוא התעכב מעט. יום אחד התקשרה אלי אישה מבאר שבע וסיפרה לי שבעלה, תלמיד של הרב ליכטנשטיין, חולה מאוד. למחרת הוא חוגג יום הולדת שישים, והיא ביקשה שנשחרר את הספר וניתן לה עותק אחד, כדי שהיא תוכל להעניק לו במתנה. בהתרגשות רבה שלחנו לה את הספר עם נהג לכבוד יום ההולדת, ואכן, השמחה שם הייתה עצומה.

הסיפור הזה מלמד אותי על השליחות הגדולה שבהוצאת הספר הזה. בכלל, אם יש משהו שגורם לי סיפוק רב הוא הזכות להוציא לאור את ספריהם של הרב סולובייצ'יק והרב עמיטל והרב ריסקין והרב גורן והרב יובל שרלו; כל אחד מהם הוא ענק עולם, וזה כבוד עצום להוציא את הספרים האלה. לפני עשר שנים לא היית רואה בחלון הראווה של סטימצקי ספר של הרב יואל בן נון, אז אם זכיתי לתת העדפה מתקנת לציבור הדתי בגלל העובדה שגם אני בא משם, והיה זה שכרי.

אתה לא מודאג מכמות הספרים שיוצאים לאור? השבוע פורסם שבכל יום רואים אור בישראל שלושה ספרי פרוזה.

השוק אכן מוצף בספרים, ותמיד סוג מעולה וסוג גרוע. אנחנו לא משטרת התרבות. הציבור מספיק אינטליגנטי והוא יפסוק מה ראוי ומה לא. אני יכול לומר שיש ספרים שכלל לא חשבתי שיצליחו, והם היו לרבי מכר גדולים. אי אפשר לדעת מראש. אנחנו מנסים להבין את טעם הציבור; אבל אין ספק שברובם הגדול אנחנו לא מצליחים. על רוב הספרים שיוצאים אתה בכלל לא שומע.

מה דעתך על המבצעים של 'ארבעה במאה' ודומיהם? יש כאלה שטוענים שהם יוצרים זילות לספר, שלא לדבר על השכר הנמוך של הסופרים. אולי הפיתרון הוא בחקיקה?

אני מאוד בעד החוק שמוצע כעת בנוגע למחיר קבוע לספר, אבל לא במתכונת הנוכחית. למרבה הצער, אבי אבות הטומאה בעיניי היא הבעלות המשותפת של רשת 'צומת ספרים' והוצאות זמורה-ביתן ומודן - בעלות הבית על 'צומת ספרים'. יש ברשת הזו הטיה מובנית ומכוונת לטובת ספרי זמורה-ביתן ומודן, וזה יוצר הרבה מהעיוותים. ברגע שינתקו את הקשר הזה, השוק ייראה הרבה יותר טוב. המבצעים של 'ארבעה במאה' ו'אחד פלוס אחד' ודומיהם אכן יוצרים זילות, אבל צריך להבין שהתפיסה השיווקית שלנו משתנה. הספר הופך להיות למוצר. גם ב""סופר פארם" הכל במבצע, יש דיל יומי ואתה קונה עם קופונים. בסופו של דבר, עולם הספרים, כמו כל עולם אחר, הוא עולם צרכני.

ישנם כאלו שמצביעים על קורא הספרים האלקטרוני כאיום החדש על עולם הספרים. האם אתה חושב שבקרוב ניפרד מריח הנייר ומהדפדוף?

אמרו פעם ששום דבר לא יחליף את מילון אבן שושן ואת הבריטניקה לנוער, ואנחנו רואים שזה לא כך. דברים משתנים, והעולם אכן מתקדם. אבל עם כל הכבוד לקורא האלקטרוני, החוויה של קריאת ספר, ההתכנסות מול הדפים, הרגע האינטימי שלך מול הספר - לזה אין תחליף. בקורא האלקטרוני יש לך את הספר לפניך, ומסביב יש לך אינטרנט, מיילים ושאר הסחות דעת. בספר יש לך רק את הספר. אני צופה שהקוראים האלקטרוניים יתפסו יותר ויותר מקום, אבל הם יחיו לצד הספרים. הם יחיו זה לצד זה. את החוויה של קריאת ספר הקורא האלקטרוני לא יוכל להחליף, והרי מהי קריאת ספר אם לא חוויה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן