שאלה
שלום הרב.
בשנים האחרונות חטאתי לא מעט פעמים בהוצאת ז"ל. ניסיתי כמה וכמה פעמים להפסיק אך לא הצלחתי, ותמיד חזרתי לחטא.
השנה, לקראת ראש השנה יום כיפור התחלתי בתהליך פעם נוספת והפעם אני מצליח, אבל זה גובה ממני כוחות נפש גדולים, ואני פחות מצליח להתרכז בלימוד.
בנוסף, (ואני יודע שזה ישמע קצת מוזר) אני קצת מתייאש מהעובדה שאני יודע שיש לי כח רצון חזק, ואם אני ארצה אני אצליח לעצור את עצמי, ולכן אם אחטא זה יהיה במודעות ולא אחשב אנוס.
ודבר אחרון:
איך אדם יכול לחזור בתשובה, ולקבל על עצמו לעתיד אם יודע שכנראה יחטא בהמשך?
תודה.
תשובה
שלום עליך אח יקר.
אשריך אשריך אשריך.
אין לך מושג כמה יקרה תשובתך ויקרים מאמציך בעיני הקב"ה.
אני מניח שבתור לומד תורה אתה מאמין בכל ליבך בדברי קודשם של חז"ל, נכון?
מכיר את דברי הגמרא במסכת ברכות (יב,ב): "כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו"? לא מי שעבר עבירה אלא מי שעובר עבירה, עכשיו, ומתבייש בכך, מוחלין לו על כל עוונותיו.
מכיר את דברי הגמרא במסכת קידושין (מט,ב) שנפסקו להלכה, שמי שמקדש אישה: "על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו"? כלומר היא מקודשת מספק, מכיון שאנחנו לא יודעים אם הוא הרהר בתשובה, אבל היינו יודעים שהוא באמת הרהר בתשובה, היא מקודשת לכל דבר ועניין.
ואת דברי רש"י במסכת קידושין (לט,ב) על כך שמי שבא לידו דבר עבירה "וכפה יצרו ולא עבר אין מצוה יתירה מזו", אתה מכיר? אתה מבין את משמעות דברי קודשו של רש"י? כל פעם שהצלחת להתגבר, אין שום מצווה שמשתווה לזה. וכמה פעמים זה קרה שהתגברת? זה הרבה יותר יותר חזק מכל נפילה שכן נפלת.
כל אלו ועוד, אינם דברי תנחומים בעלמא, אלא אמת אלוקית.
זה שהמאמץ גובה ממך כוחות זה נורמלי וטבעי, ואני ממליץ למצוא את הדרכים לחזק את עצמך בדרכים אחרות - לימוד דברים שמחזקים ומשמחים אותך, עיסוק נוסף במה שעושה לך טוב (כמו למשל פעילות ספורטיבית, טיול או מוסיקה) ולהתפלל על זה כמובן, ולחזק את מבטחך בקב"ה 'הרוצה בתשובה' ו'המרבה לסלוח'.
לגבי שאלת הייאוש - נכון שכאשר האדם מסוגל להתגבר הוא אינו נחשב אנוס לחלוטין, אבל הקב"ה יודע במדויק כמה קשה הניסיון, כמה האדם לא רוצה ליפול בו וכמה הוא מתאמץ שאכן לא ייפול, ובוודאי שהוא דן אותו על פי זה, ולא בשרירותיות.
הייאוש הוא דבר פסול. כל עוד האדם נושם הוא יכול לקום ולתקן, כמבואר בנבואת יחזקאל, פרק י"ח ופרק ל"ג, ובהלכות תשובה לרמב"ם (במיוחד סוף פרק ג' וסוף פרק ד'). וכך כותב מרן הרב קוק זצ"ל באיגרת (ע"ט): "האדם לא נברא גם כן באופן כזה שלא יחטא כולו, כי אם שיזהר מן החטא ואם ישגה ויחטא, ישוב".
לגבי שאלתך האחרונה על הקבלה לעתיד כאשר האדם יודע שסיכוי גבוה שייפול שוב, ראה את דבריו הקדושים של בעל התניא באיגרת התשובה (פרק י"א):
"וּמַה שֶּׁמְּשַׁבְּחִים וּמְבָרְכִים אֶת ה': "חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ", "הַמַּרְבֶּה" דָּיְיקָא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֶזְרָא: "וְרַב לִסְלֹחַ", דְּהַיְינוּ שֶׁבְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה וּמָחַל לוֹ וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְסוּרוֹ, קָשֶׁה מְאֹד שֶׁיִּמְחֹל לוֹ שֵׁנִית, וּמִכֹּל שֶׁכֵּן בִּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית. אֲבָל בְּמִדַּת הקב"ה אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין פַּעַם אַחַת לְאֶלֶף פְּעָמִים, כִּי הַמְּחִילָה הִיא מִמִּדַּת הָרַחֲמִים, וּמִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֵינָן בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית אֶלָּא בִּבְחִינַת אֵין סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו", וּלְגַבֵּי בְּחִינַת אֵין סוֹף אֵין הֶפְרֵשׁ כְּלָל בֵּין מִסְפָּר קָטָן לְגָדוֹל, דְּכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא מַמָּשׁ חָשִׁיב, וּמַשְׁוֶה קָטֹן וְגָדוֹל וְכו'. וְלָכֵן מַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְכָל הַחֲטָאִים שֶׁמִּתְוַדִּים בְּ"עַל חֵטְא" מִדֵּי שָׁנָה, אַף שֶׁחָזַר וְעָבַר עֲלֵיהֶם – חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, וְכֵן לְעוֹלָם. וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא כְּמוֹ כֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מְבָרְכִים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ", וּכְמַאֲמַר רַזַ"ל: תְּפִלָּה כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּהָ, וְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת הַלַּיְלָה, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם עַל שֶׁל יוֹם, וְכֵן מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם לְעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְהַתָּמִיד שֶׁהוּא קָרְבַּן עוֹלָה – מְכַפֵּר עַל מִצְווֹת עֲשֵׂה בִּלְבַד, וְכֵן הַתְּפִלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה עִם הַתְּשׁוּבָה, כַּנַּ"ל.
וְאֵין זֶה "אֶחֱטָא וְאָשׁוּב", כִּי הַיְינוּ דַּוְקָא שֶׁבִּשְׁעַת הַחֵטְא הָיָה יָכוֹל לִכְבֹּשׁ יִצְרוֹ, אֶלָּא שֶׁסּוֹמֵךְ בְּלִבּוֹ עַל הַתְּשׁוּבָה; וְלָכֵן, הוֹאִיל וְהַתְּשׁוּבָה גּוֹרֶמֶת לוֹ לַחֲטֹא, אֵין מַסְפִּיקִין וְכו'. וְאַף גַּם זֹאת "אֵין מַסְפִּיקִין" דָּיְיקָא; אֲבָל אִם דָּחַק וְנִתְחַזֵּק וְנִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, מְקַבְּלִין תְּשׁוּבָתוֹ. אֲבָל אָנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁים בְּכָל יוֹם "סְלַח לָנוּ", אָנוּ מַקְדִּימִין לְבַקֵּשׁ: "וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ", דְּהַיְינוּ שֶׁלֹּא נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְבַקְשִׁים: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד", מַסְפִּיקִין וּמַסְפִּיקִין, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל: "הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ", "הַבָּא" דָּיְיקָא, מִיָּד שֶׁבָּא. וְאִי לָזֹאת גַּם הַסְּלִיחָה וְהַמְּחִילָה הִיא מִיָּד".
כלומר, שהבעייתיות היא דווקא כאשר בזמן החטא הוא סומך על התשובה, וממילא התשובה גורמת לו לחטוא, אבל אם הוא מתחרט באמת ובכל ליבו חפץ שלא לשוב לחטא הזה לעולם, זו תשובה מעולה, גם אם הוא יודע שבעתיד יהיו עוד התמודדויות ויכול להיות שחס וחלילה הוא יפול שוב.
חזק ואמץ אח יקר.
הקב"ה אוהב אותך ושמח בך, ובע"ה תזכה לעלות מעלה מעלה במעלות עבודת ד', בשמחה.
כל טוב וגמר חתימה טובה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם