שאלה
שלום וברכה הרב
רציתי לשאול שאלה אבל לפני זה אספר קצת מה קרה לי וכו' מקווה שזה לא יהיה כבד לך מדי.
אני תלמידת אולפנה עולה לכיתה יב
בערך בכיתה ו קרה לי מקרה שלצערי לא הגיוני שיקרה בבית דתי.
מגיעה מבית דתי ורגיל לחלוטין עד אותו מקרה-
יום אחד הייתי בטלפון של אבא שלי וראיתי הודעות מאישה אחרת, הודעות שאת התוכן שלהם מעדיפה לשכוח..
בתור ילדה קטנה ותמימה הלכתי לאבא שלי ושאלתי אותו למה הוא מדבר עם אישה אחרת שהיא לא אמא, אבא שלי מיד נבהל וחרטט לי איזה משהו ואמר לי לעזוב את זה. עזבתי.
אחרי בערך שבועיים יום אחד אני לא קמתי לבית ספר, אבא שלי לא ידע שאני בבית. פתאום אני רואה את האישה שזיהיתי מהתמונת פרופיל בווטצאפ יושבת בחצר שלנו עם אבא שלי.
חיכיתי שאבא שלי ייכנס לבית רגע ואז רצתי והלכתי להתעמת איתה.
אמרתי לה שלא תתקרב לבית שלי יותר ושהיא לא רצויה פה, ניסתה להשתיק את זה ומהר מאוד הלכה.
משם הסיפור כבר התגלה לאחותי ולאמא שלי. שבר גדול בבית, כמעט גירושין .
הבגידה הזאת לא פגעה רק באמא שלי. היא פגעה גם בי ישירות.
יש לו מחויבות כלפיי, דוגמא אישית, הוא הרס לי את כל הכבוד שכיבדתי אותו ברגע אחד. ויש דברים שאין להם מחילה
לאחר שהעניינים הסתדרו לכאורה במשפחה , שנה אחרי היה עוד שבר גדול .
אמא שלי החליטה לצאת "בשאלה" - כנראה בעקבות המקרה עם אבא שלי.
שוב שבר גדול וכמעט גירושין, אך לאט לאט העניינים הסתדרו שוב במירכאות.
במשך שלוש שנים ההורים שלי ניסו לספר לנו כל מיני סיפורים שהם פתרו הכל וכו', אבל זה לא היה באמת המצב.
אין סוף ריבים, צעקות, בלאגן.
המצב הנפשי שלי הדרדר, דיכאונות , התקפי חרדה.
הבגידה והיציאה בשאלה ערערה לי את האמונה כלכך, כל מה שחינכו אותי נעלם ברגע אחד.
הפכתי להיות שבר כלי, לאט לאט הם שיחקו את עצמם כאילו הכל בסדר עד לפני שבוע.
לפני שבוע גיליתי שגם אמא שלי נמצאת בקשר עם שתי גברים אחרים .
לא יכולה להסביר במילים מה זה התחושה הזאת.
מה הם עשו לי במשך השנים.
אחותי פוחדת להתחתן ולא יצאה מהבית שלוש שנים בערך
את אחי הקטן אני רק פוחדת שיגלה על זה.
אני לא אותו בן אדם שהייתי.
אינספור פעמים התעלפתי, הלכתי לפסיכולוגים וכו'
היה להם אחריות על החיים שלי והם פגעו בי כמו שאף אחד אחר לא עשה.
אחרי הסיפור הארוך יש לי כמה שאלות ואני באמת צריכה עזרה
א במשך השלוש שנים בין המקרה הראשון למקרה האחרון , לאחר שעבר זמן לאט לאט קצת שכחתי מזה, והתנהגתי עם אבא שלי רגיל. עכשיו שאני חושבת על זה, זה בסדר הרב? אחרי הכל הוא פגע בי והרס לי את החיים , מה הייתי צריכה לעשות? ומה אני צריכה לעשות בהמשך? להמשיך להתנהג איתו ואיתה רגיל? איך זה הגיוני הם הרסו לי את החיים!
ב האם אני צריכה לעשות כיבוד הורים?
אני בקושי מסוגלת להסתכל עליהם בכלל.
ג לפעמים מרגיש לי שאני צריכה לסכסך בינהם כי זה בית לא תקין, וזה בית שלא צריך להתקיים. מה לעשות?
ד אני מרגישה שאני צריכה לברוח, הבריחה שלי או יותר נכון הכניסה שלי היא ל ה' יתברך. יש לרב ספרים להציע לי ללמוד ולקרוא שאוכל להתחזק אחרי כל מה שקרה לי?
ה איך אפשר למצוא משהו טוב מכל הדבר הזה?
תשובה
שלום וברכה
אוי....
כל כך כואב לקרוא את מה שאת מתארת.
המאורעות המתוארים הם קשים מאוד. מערערים את היסוד המשפחתי, האנושי והמוסרי, וכמובן ההלכתי.
ועוד יותר קשה לקרוא על התוצאות שאתם סוחבים על נשמותיכם.
ולפני כל דבר אחר – ברכה ותפילה לריפוי הצלקות והכאבים שלכם, ויכולת לבנות את המשפחתיות העתידית שלכם בצורה היותר טובה.
ולשאלותייך:
א. יחסך לאביך הוא יחס מורכב מאוד, ולא רק מענייני הלכה. מבחינה הלכתית, לא קיימת מצוות כיבוד אב ואם כלפי הורים שפגעו בילדים. מצווה מיוחדת ונאורה זו אינה מיועדת לתת פרס למי שאינו נוהג כראוי עם ילדיו, ואינה הופכת את הילדים למשועבדים להורים. קיימת חובה לא לבזות אותם, אולם יחס מיוחד וטוב למי שפגע בך הוא בהחלט לא יסוד הלכתי.
ב. מבחינה אישית – הדבר תלוי בשאלה אחת בלבד, והוא מה מיטיב אתך. אם מיטיב איתך לנהוג כרגיל – עשי זאת. אך מדברייך עולה שלא כך הם פני הדברים, אלא להפך, ואז ההתייחסות הרגילה שלך אינה מיטיבה איתך כי אם מזיקה לך.
ג. את לא צריכה לסכסך ביניהם, ואת לא צריכה להיכנס לעניינים שלהם, על אף ההשפעה שלהם עלייך. ילדים לא מתערבים בחיים של ההורים, ומעבר לכך – לא מוטל על ילדים להרוס בתים שלא צריכים להתקיים. אם מישהו מהם היה נמצא במצוקה וההתייצבות שלך לצידו הייתה מחזקת אותו – אז היה מקום להתערב. אולם אני מבין ממה שאת כותבת שלא כך הם פני הדברים, ועל כן – בני את עצמך, ואל תיכנסי להרוס את מה שהם עושים לא כשורה.
ד. הגדרת מאוד יפה את רצונך: לא לברוח אלא להיכנס. להיכנס לעולם שלומד ממי שמתחולל בביתך, בדרך השלילה, מה לא להיות. להיכנס לעולם של אהבת אמת, של יושרה ונאמנות, של קדושה ובריאות זוגית וכדו'. לא לתת למכאובים שהפילו אותך לשלוט בך, כי אם להתנער מעפר, ולקום חזקה וחסונה יותר. את יכולה לקרוא את הספרות הרבה שיוצאת עכשיו לאור על מלחמת עזה, ו"לתרגם" אותה לחיים שלך עצמך. ספרים אלה מדגישים בין השאר את הצמיחה מתוך הנפילה, והעיקרון הזה נכון תמיד, גם במישורים הלאומיים, וגם במישורים האישיים כמו שלך. ואז יתברר לך הטוב שיצא מכל התהליך הזה, כי בעזרת ה' את לומדת איזו זוגיות את רוצה לבנות.
כל טוב ובהצלחה גדולה.
אשמח אם תשובי לכאן ברצונך למצוא את כיווני חשיבה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם