שאלה
שלום כבוד הרב,
אני כותב כי אני כועס.
אחרי ששמעתי דרשה מהספר של הבן איש חי, ועוד שמעתי מהרצאות של רבנים באינטרנט,
שאדם שעושה גם מצוות וגם חטאים (כמעט כולם), אז הסיטרא אחרא אוכלת לו את כל המצוות.
שכל הזכויות שכביכול מגיעות לו, הולכות לקליפה... הקליפה ניזונה מהמצוות שלו, והסיטרא אחרא מתחזקת. שהקליפה נותנת לו לעשות מצוות כי היא ניזונה מזה. ועושה יותר נזק מתועלת.
אז מה קורה איתי? כל מה שאני משתדל לעשות זה לריק?
אני עושה יותר נזק מתועלת בזה שאני מברך על המזון? כשאני מניח תפילין?
בשביל מה לחזור בתשובה בכלל,
אין לי שאיפה להיות צדיק גמור ולא להיכנס לל"ו צדיקים,
אני איש בינוני, שמנסה לשמור שבת, להניח תפילין, לשמור כשרות ולשמור על לשון הרע ולקבוע עיתים לתורה;
אבל אני לא צדיק גמור שכל מחשבותיי טהורות !
אז כל מה שאני עושה הולך בעצם לסיטרא אחרא ויעמוד לרעתי ???
אם איני צדיק גמור אז כלום לא נחשב?
לא תתקיים מציאות שאיני אחטא גם אם אחיה עד 120.
אז למה להמשיך... זה מתסכל אותי
תשובה
שלום
חס וחלילה חס ושלום
כל מצווה וכל מעשה טוב וכל לימוד תורה שאדם עושה אין קץ לשיעורו ולזכותו.
שום דבר לא הולך לאיבוד. הקב"ה שמח בך מאוד מאוד, ובכל מה שאתה עושה וברצון שלך להיות צדיק (ומי שמתחרט על עוונותיו וחטאיו נחשב צדיק. כך נפסק להלכה). אתה יודע איזו זכות אדירה זו לעשות כל מה שתיארת? אתה מקיים את העולם ממש.
הדרך היחידה לאבד דברים טובים זה כאשר האדם מתחרט שעשה אותם.
(בבקשה תשלח לי את הקישורים למה ששמעת ולמדת).
כלל זה יהא בידך תמיד:
אם משהו או מישהו גורם לירידת המוטיבציה שלך לעשות טוב, או מייאש אותך מלהמשיך לעבוד את ד' כפי יכולתך ולהתקדם בקצב שלך, זה לא רצון ד'.
בוודאי שצריך תמיד לשאוף להתקדם ולהתעלות, ובוודאי שצריך להצטער על מה שאנחנו עדיין חסרים, אבל בתנאי שזה לא פוגם בעבודת ד' בשמחה, ולא מייאש אותנו חלילה מלהמשיך הדרך האמת והישר.
בהצלחה רבה אח יקר
הקב"ה אוהב אותך ושמח בך מאוד
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם