שאלה
בס"ד
שלום,
רציתילדעת מהי דעת ההלכה על תפילת דרך:
א. מתי צריך להגיד והאם אפשר לעשות שינויים בגלל סכנה שמפתיעה.
ב. במקרה שאדם עשה "כמעט" תאונה. חוסר תשומת לב משני הצדדים. האם יש צורך לומר תפילת הדרך?? זה לא ברכה לבטלה?
המשך שבוע טוב וגשום
תשובה
לשואלת שלום רב.
א. תפילת הדרך אומרים אם נוסעים למרחק של "פרסה" (כ-4 ק"מ) נחלקו הפוסקים אם מדובר על מרחק, או על זמן כלומר זמן שלוקח ללכת פרסה (כ-72 דקות). האשכנזים נוהגים לאמר תפילת הדרך אם האדם נוסע למרחק גדול יותר מפרסה מחוץ למקום יישוב. הספרדים נוהגים לאמר תפילת הדרך רק אם נוסעים נסיעה של 72 דקות מחוץ לעיר. ולפי הרב עובדיה יוסף, גם אם ה- 72 דקות אינם רצופים אלא עם הפסקה באמצע, יאמר תפילת הדרך.
כמו כן, אם יש בניעה סכנה ממשית, אומרים גם על דרך שהיא פחות מ-פרסה.
אם נוסעים למרחק קצר יותר (כל אחד לשיטתו) אפשר לאמר תפילת הדרך בלי שם ה' בברכה, ואפשר לאמר אותה לפני הנסיעה בתוך ברכת שומע תפילה בתפילת עמידה. אפשרות אחרת היא להתפלל לה' בלשון שלך, בניסוח שלך, ואז אפשר גם עם שם ה'.
ב. לא הבנתי את השאלה. תפילת הדרך אומרים בתחילת הנסיעה, ולא אחרי שקרה כמעט אסון. או אולי התכוונת לברכת הגומל? הגומל מברכים אם נקלע לאסון ממשי, שבד"כ אנשים נהרגים בו וניצול ממנו. לא על חוסר זהירות בנהיגה, שהסתיים בלי תאונה.
בברכה
אפי קיציס