תפילה, תרומה, עבודה זרה?

שלום וברכה!

1. ברכת המזון צריך שישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו; ואם לא השמיע לאזניו יצא, ובלבד שיוציא בשפתיו. (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קפ''ה, סעיף ב').
מכאן שאם ממש אי אפשר יצא בדיעבד. הייתי ממליץ לך לנסות לשים את ידיך על פיך בשעת הברכה, כך תפריע פחות לסובבים שכן ידיך חוסמות את הקול היוצא ועוד שהן יוצרות תיבת תהודה כך שתוכל לברך בקול נמוך יותר.
לא מצאתי שמוזכר דין השמעה לאוזניו בשאר דברים, אך נראה לי פשוט שטוב שישמיע לאוזניו שכן הדבר עוזר להתרכז ולהתכוון.

2. במקרה שחזן מתפלל מהר הרי שדינך כדין אדם שאיחר ויש לו זמן לקרוא חלק מהפרקים (להלן אביא את סדר הדילוג כפי שמופיע בקיצור שולחן ערוך). בכל מקרה, נראה שהפתרון הטוב ביותר במקרה של אדם שיודע שמתפלל לאט יותר מהחזן הוא להתחיל פסוקי דזמרה בעצמו לפני החזן ויגיע עם הציבור לשמונה עשרה (לרוב ההבדל בין קריאה מהירה לבין קריאה נינוחה הוא של שתי דקות לכל היותר). תפילה במניין לכתחילה היא כאשר מתחיל שמונה עשרה עם הציבור (או לפחות בזמן שהציבור נמצא בשלוש ברכות ראשונות). אם הגיע לשמונה עשרה בזמן חזרת הש"ץ לדעת השו''ע (לספרדים) טוב שיגיע עם הש''ץ לקדושה ויגיד איתו קדושה מילה במילה וכן יגיע איתו ל'מודים', ולדעת הרמ''א (לאשכנזים) יחכה עד אחרי קדושה ויתחיל שמונה עשרה ואם קשה לו או שיצטרך לחכות זמן רב, שיעשה כספרדים. אם יכול לומר עם הש''ץ מילה במילה, יעשה זאת. (שולחן ערוך אורח חיים סימן קט סעיף ב', מומלץ לעיין שם ובמשנה ברורה שם).


דיני דילוג:
"סעיף ו
אם איחר מלבא לבית הכנסת, עד לאחר שהתחילו הצבור להתפלל, ואם יתפלל כסדר לא יגיע להתפלל תפלת שמונה עשרה עמהם, והעיקר שיתפלל שמונה עשרה עם הצבור, על כן יכול לדלג כאשר יתבאר. אך ברכת על נטילת ידים וברכות התורה וברכת אלהי נשמה, לעולם צריך לומר קודם התפלה, ועל כן אם לא אמרם בביתו, צריך לאמרם בבית הכנסת, ואפילו אם על ידי זה יתאחר מלהתפלל עם הצבור. וגם קריאת שמע עם הברכות בשחרית, צריך לומר דוקא קודם שמונה עשרה, דהיינו שיתחיל ברכת יוצר אור, ויתפלל כסדר עד אחר שמונה עשרה, בלי שום הפסק, (כדי להסמיך גאולה לתפלה דהיינו גאל ישראל לשמונה עשרה) אבל שאר הברכות וכל הסדר, ופסוקי דזמרה (בלי ברכת ברוך שאמר וישתבח) יכול לאמרם גם לאחר התפלה.

סעיף ז
ולכן לאחר שאמר שלש ברכות הנזכרים לעיל, והניח טלית ותפילין, אם הוא רואה כי אין לו עוד זמן שיוכל להגיע להתפלל שמונה עשרה עם הצבור, אלא כשידלג ויתחיל בברכת יוצר אור, אזי יתחיל שם. ואם יש לו זמן לומר גם ברוך שאמר ותהלה לדוד עד סופו, דהיינו שם קדשו לעולם ועד וישתבח יאמרם. יש לו זמן יותר, יאמר גם הללויה הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה הללויה. יש לו עוד זמן יותר, יאמר גם הללויה הללו את ה' מן השמים וגו'. יש לו עוד זמן יותר, יאמר גם שאר הללויה. יש לו עוד זמן יותר, יאמר הודו עד והוא רחום, וידלג עד והוא רחום שקודם אשרי ושם יתחיל. והמזמורים שמוסיפים בשבת וביום טוב, אם אין לו זמן לאמרם, אזי כל המזמורים והפסוקים שאומרים אותן בכל יום, להם הקדימה, ואם יש לו זמן לומר קצת גם מאלו שמוסיפים, נראה לי דבשבת וביום הכפורים, מזמור שיר ליום השבת והלל הגדול, (שהוא הודו לה' כי טוב וכו') להם הקדימה. ובשאר יום טוב, להלל הגדול לבד הקדימה, ואחר כך המזמור למנצח, לדוד בשנותו, תפלה למשה, וכל אלו המזמורים והפסוקים יאמרם קודם ישתבח, ולאחר גמר התפלה ישלים כל מה שדילג, רק ברוך שאמר וישתבח אין אומרים לאחר התפלה. ואם רואה שאפילו אם יתחיל בברכת יוצר אור, לא יוכל להתפלל שמונה עשרה עם הצבור אלא אם כן ימהר, טוב לו יותר להתפלל בפני עצמו כסדר במתינות ובכוונה."(קיצוש''ע או''ח סי' י"ד).


3. יוסיף ''לשם ייחוד'' רק במקום שמופיע בסידור.


4. לא. אני מעריך שאינך מיחס לחתול יכולות ''על חתוליות'' ובטח שלא אלוהיות.


5. אצלך זה נורמלי שכן החינוך שלך הוא חלק מהטבע שלך. העלבות ביחס להצעת אוכל היא דבר תלוי תרבות והקשר. איני חושב שחבר ייעלב כאשר לא תתכבד מחטיף שקנה, מאידך ייתכן ובעלת בית תיעלב כאשר אדם מסרב לטעום מאכל כל שהוא. לכן "החכם עיניו בראשו" וישפוט בכל מקרה את הנכון לאותו רגע.


6. הייתי ממליץ להיכנס לאתרי אינטרנט של עמותות גדולות כגון ''פעמונים'', ''יד שרה'', ''קו לחיים'', ''הרוח הישראלית'' וכו' וכו'. בד''כ הם מפרטים אפשרויות שונות לתרום אליהם (צ'קים, העברות בנקאיות, הוראות קבע וכדו').


בהצלחה בכל אשר תפנה ובברכת חג אורים שמח.
יונתן.