שאלה
בס"ד
יש אומרים שתפילה עם דמעות ותחנונים נענת - שערי דמעה אינן ננעלים ,
אך למדתי שעצב זו כפירה באמונה ואם מתפליים אז רק בשמחה.
איך יותר נכון להתכוון בתפילה? מתוך שמחה? או עם דמעות ותחנונים לה'
תשובה
בס"ד
שלום רב.
כתב רבנו האר"י זיע"א (בשער רוח הקודש בדף י' עמ' ב'): "הנה צריך האדם בעת קיומו (של) כל מצוה ומצוה או בהתעסקו בתורה או [כשמתפלל- להיות שמח וטוב לב יותר מכשר מרויח ומוצא אלף אלפים של דינרי זהב].
[וכן פסק להלכה הגאון האדיר רבנו יוסף חיים זיע"א ]בבן איש חי הלכות שנה א' בפרשת מקץ אות ה', ושם כתב ש-רק בוידוי יתעצב על חטאיו (ועיין עוד בזוהר הקדוש בפרשת ויקרא בדף ח' ע"ב, וראה מה שכתב בזה באורחות ציון של הרב בן ציון מוצפי שליט"א בחלק א' פרק ג' אות מט'-נ').
[וכן יש לנהוג להלכה ולמעשה].
ובאמת - שערי דמעה לא ננעלו.. אבל לשמחה.. אין בכלל שערים.. היא עולה על הכל.
חג שמח.