שאלה
שלום לכבוד הרב
כיצד אפשר להגיע למידה של "תמים תהיה עם השם אלוקיך"?
בהתחשב שאני אדם עם מוח חושב וקיימת באדם סקרנות אז אנחנו חושבים ורוצים לדעת ולהבין דברים אם כך איך מגיעים למצב של להיות תמים ולא לחקור?
אני רוצה להיות תמים אבל לפעמים יש חשיבה מסויימת.האם צריך להתעלם ממנה?
תודה על התשובה
תשובה
אין כל סתירה בין תמימות ובין חשיבה.
כאשר אנחנו מביטים על היצירה התלמודית אפשר לראות את דיוני הגמרא על דברי המשנה, האמוראים, יוצרי הגמרא מקבלים את דברי התנאים - בעלי המשנה - ללא עוררין, אבל דנים בהם ומקשים עליהם ללא רחם.
חשוב שנבין שהקב"ה דורש מאיתנו לעובדו בלב שלם. הוא מרומם מעבר לכל אפשרות חשיבה והבנה, ולכן אנחנו צריכים לקבל את דרישותיו (המצוות) באופן מעשי ללא פקפוק והסתייגות, להבין שלעולם לא נוכל להגיע להבנה ברמה שמעל הרמה האנושית, ומותר לנו לנסות להגיע להבנה אנושית.
האמת היא שגם בעולמנו הטבעי אנו נוהגים כך. קיימים לא מעט נושאים שעושים בלי להבין מדוע, ויודעים ש"ככה זה". אתן שתי דוגמאות: האחת כללית - הרפואה המודרנית מתבססת הרבה על סטטיסטיקה, גם אם מבחינה מדעית לא מבינים. לפי זה אם ימצאו קשר סטטיסטי בין אכילת מאכל מסויים ובין ירידה משמעותית במחלה מסויימת, יתפרסם הדבר כמחקר הממליץ על אותו מאכל, גם אם לא מבינים מה הקשר.
והדוגמה השניה יותר פרטנית - ידועה כבר שנים רבות ההסתכלות הדואלית על האור כחלקיק או כגל. האמת היא שכבר שנים רבות אינני עוסק בנושא ואולי התחדשו דברים, אבל גם אם לא הבינו את הסתירה בין שתי גישות אלה, השתמשו בשתיהן "בתמימות", תוכננו ונבנו מכשירים המתבססים על כל אחת משתי תיאוריות סותרות אלה והמכשירים עבדו.
אם בנושאים פיסיקליים ורפואיים אנחנו משלימים עם נתונים גם כאשר אינם מובנים, ובינתיים מנסים לחקור אותם ולהבינם, בנושאים רוחניים, תורניים, אלוקיים על אחת כמה וכמה.
ולסיום, מילה נוספת: המילה תמימות אינה מבטאת חוסר הבנה. תמימות היא שלמות. בפסוק שהבאת "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" אנחנו נדרשים לשלמות. אז אין צורך להתעלם מנושאים שמעוררים את סקרנותי ואת מחשבותי, ויחד עם זה עלי לעמול כדי להגיע לשלמות הרצויה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם