תגובה למאמר – "הרע בעולם"

שלום אלישבע,
שמחנו על שאלתך החשובה. היא יכולה להוסיף הרבה לברור העניין.
ראשית , ברצוננו לשלול הנחת יסוד שמסתתרת מאחורי דברייך. בסיום בריאת העולם אומרת התורה : "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". צריך לדעת שבורא העולם, אשר הוא "טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו" , ברא עולם טוב. נכון שעדיין לא הכל מושלם, ויש בעולם גם רע, אך הרע הוא מיעוט קטן. המצב של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" אינו 'כלל'. הוא ה'יוצא מן הכלל'. כמובן שהוא זוקק הסבר (ובזה עסק המאמר "הרע בעולם" אליו התייחסת), אך הכלל הוא שלצדיק טוב ולרשע רע גם בעולם הזה. העולם הנו חסד עצום של הבורא. אולי זה יפתיע אותך, אבל ברוב הצרות והרע בעולם מי שאשם הוא דוקא האדם עצמו. הצרות הנעוצות בטבע העולם, כמו מחלות ואסונות , הן מועטות ונדירות. רוב האנשים הם בריאים וחזקים במרבית ימי חייהם. הצרות שהאדם גורם בעצמו, לעומת זאת, מרובות הרבה יותר. הוא מזיק לאנשים אחרים במעשי רצח, שוד, אונס, אלימות, פגיעה נפשית ומילולית וגורם לנזקים ולאומללות רבה.
האדם גם מנהל אורח חיים מזיק. הוא מכור למזון, שתיה, ולכל מיני תאוות, לעולם לא מסתפק במה שיש לו, עובד בטירוף ומכניס את עצמו לסיכונים מיותרים כדי לספק את צרכיו, ובסופו של דבר עוד בא בטענות כלפי ריבונו של עולם – "אולת אדם תסלף דרכו, ועל ה' יזעף ליבו" (משלי יט,ג).
העולם היה יכול להיות מקום נפלא פי כמה וכמה אם האדם לא היה הורס אותו במו ידיו, ואחר כך עוד מעז לבוא בטענות לאלוהים – "למה העולם רע כל כך?".

וזה מוביל אותנו לשאלת הפחד הפרטי של כל אחד מאיתנו. דוד המלך אומר במזמור כ"ג בתהילים "גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע כי אתה עמדי". מדוע דוד המלך לא מפחד כאשר הוא הולך בגיא צלמוות – הרי זה מקום שהצל של המוות מרחף בו ומטיל את אימתו על כל מי שעובר שם. כיצד אפשר לא לפחד במצב כזה? ובכל זאת דוד אינו מפחד.
מדוע? כי אתה עמדי! דוד המלך רומז לנו על אחד מיסודות האמונה הגדולים: גם כאשר האדם נמצא בגיא צלמוות עליו לדעת שהקב"ה משגיח על כל אחד ואחד באופן אישי ופרטי. לא יתכן שמישהו יפגע "סתם" בלא ידיעתו של הקב"ה. אין אנו יודעים מדוע דוקא אדם פלוני נפגע בפיגוע, וחברו שעמד לידו לא נפגע, כמו שאיננו יודעים מדוע בתאונת דרכים אדם שישב מצד ימין ברכב נפגע, וחברו לידו לא נפגע. אבל בטוחים אנו באמונה שלימה שהקב"ה מצוי ומשגיח (מתוך י"ג העיקרים. מופיע בסידור בסיום התפילה). אין דבר שקורה בעולם שאינו מושגח ומנוהל אישית על ידי בורא העולם ומנהיגו, שהוא טוב ורב חסד, "אל אמונה ואין עוול". נכון, לא הכל מובן לנו, אך ברור לנו שהכל לטובה. ולכן נאמר גם אנו מתוך בטחון בה': "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע".
ונחזור לעניין שפתחנו בו. התפילה על כך שה' רופא חולים, מברך השנים, זן ומפרנס לכל, אינה באה "ליפות את המציאות". זוהי המציאות הפשוטה! הכרת תודה היא אחד הצירים המרכזיים במהלך חייו של אדם מישראל. אנו מתחילים את יומינו במילים "מודה אני לפניך מלך חי וקיים", וכל היום כולו צריך להיות שיר תודה לה' על כל הטוב והחסד שהוא גומל עמנו. (וברשותך, הערה קטנה. כל הדברים הללו היו נכונים בעבר, והם נכונים שבעתיים בדורנו, דור התחייה שזכה לראות ניסים גדולים כל כך ונצחונות על אויבים חזקים פי כמה שניסו ומנסים להשמידנו ואינם מצליחים. אנו נמצאים בארצנו בגן עדן ממש. מאז תקופת דוד ושלמה לא היתה תקופה טובה לעם ישראל כמו התקופה שלנו. אנשים רגילים לראות תמיד את "חצי הכוס הריקה" ולהתלונן, אך אנו צריכים לסגל לעצמנו "עין טובה", ולא לשכוח את כל הדברים הטובים שזכינו להם ונראים לנו לפעמים מובנים מאליהם. יש המתלוננים על כך שיש "משבר בענף ההי-טק" , "התיירות בשפל", "היצוא חלש" וכדו'. אבל בואי נשים לב לרגע למה שאנו אומרים . תודה לאל שיש לנו מדינה עם ערים ויישובים, כבישים ושדות תעופה, חקלאות, יצוא ויבוא, תיירות ותעשיית היי-טק מפוארת, מוזיאונים ומשרדי ממשלה, צבא וחיילים המגנים עלינו, וכן הלאה. אלפיים שנה בגלות סבלנו והושפלנו ודמנו נשפך ללא הרף בלי שאנו יכולים לעשות דבר בנידון, וכל הזמן התפללנו לרגע שנזכה לשוב לארץ ולהקים כאן את מדינתנו. והנה, חלום של דורות מתגשם לעינינו, וכל מה שאנו עושים זה להתלונן??? ).
נכון, לא הכל מושלם עדיין. יש עוד בעיות ויש מה לתקן ולשפר, אך אנו אופטימיים. אנו מלאי אמונה בה' ובפוטנציאל שטמון בעולם. הרוב הוא טוב, והעולם עוד הולך ומתעלה ומתקדם לקראת התיקון הגמור. הסתכלות כזו ממלאת תקווה ונותנת כח ומעניקה ערך לכל מעשינו. העולם ניתן לתיקון ויש לנו את הזכות, שהיא גם חובה, לקחת חלק בתיקונו ובשכלולו עד לטוב הגמור.
שיהיה לך כל טוב והרבה הצלחה
יוני, חברים מקשיבים