שאלה
היי,
אני בת 14 לומדת בתיכון דתי לבנות וחניכה בבני עקיבא.
עד היום לא הגדרתי את עצמי שומרת נגיעה, גם כי לא חונכתי והורגלתי לשמור, וגם כי פשוט לא ייצא לי כ״כ לפגוש בנים. לפני חצי שנה בערך הצטרפו לנו בנים לשבט, ומאז מצאתי את עצמי מבולבלת ממש. השתדלתי לא לגעת אבל פה ושם קצת כיפים ודברים בסגנון.
שבוע שעבר החלטנו בשבט שנצא לעיר בערב, רק החניכים. שעה אחרי שהגענו הצלחתי לקלוט את מה שהולך שם, היו שם המון נוער לכאורה דתי, עם כיפות לבנות של בתי מלון וחצאיות צמודות וזעירות. רובם עישנו וציחקקו, מיותר לציין שנגעו האחד בשניה כאילו היו זוג חברות טובות. היה שם מוזיקה רועשת ונרגילות והמון "צחוקים" ומגע. אחרי שהבנו לאן הגענו,אני והשבט שלי החלטנו פה אחד ללכת משם כמה שיותר מהר, ותוך חצי שעה כבר היינו בבית של חברה שלי, ראינו סרט והלכנו לישון, כמובן בחדרים נפרדים בקומות שונות. כל הלילה חשבתי על מה שראיתי שם. חשבתי "אם זה ככה, אז מה הופך אותנו לשונים מהנוער החילוני לגמרי? כיפה בוהקת וחתיכת בד זעירה שאפילו לא ניתן לקרוא לה חצאית?" אחרי כמה ימים של מחשבה החלטתי שאני שומרת נגיעה. מה שראיתי שם במרכז העיר כ״כ זעזע אותי שהבנתי שהנוער ה"דתי" שהיה שם באמת לא שונה מנוער חילוני לחלוטין. חוץ מזה, הבנתי שזה גם לא באמת נתון לבחירה שלי, ושמעבר למוסר ולכבוד זוהי חובה. אחרי ש"הצלתי" את עצמי, אני תוהה איך אפשר לשנות את המצב? איך אפשר שהנוער הדתי יבין את חומרת המצב? כשהדתיים נראים ומתנהגים כמו חילונים גמורים אני מרגישה אפילו שהם מוציאים באיזשהו מקום לי שם רע. מה אני יכולה לעשות כדי להעמיד להם "מראה" מולם ולגרום לכך שיחזרו להיות הנוער שנחשב לאיכותי בארץ- הנוער הדתי לאומי האמיתי.
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
מתוך המכתב ניכר הזעזוע שלך אודות מה שראית, ועל כן את רוצה להראות את זה לכולם, לשים להם מראה. נראה שהדרך הנכונה היא לאו דוקא מראה, אלא חינוך, רק אם הדור יתחנך לשמור תורה ומצוות לכל פרטיהם ודקדוקיהם, כולל דקדוק במצוות ארץ ישראל, וצניעות וקדושה, אז התקנה תבוא, מכיוון שאם שמים רק מראה אפשר לנפץ אותה, אבל חנוך גם כי יזקין לא יסור ממנה. על כן עצתי קבלי עליך תפקידי הדרכה, הסברה בכל מיני פורמים, כדי לחנך את צעירי ישראל לקדושה וטהרה, ואי"ה בעוד שנים תראי פירות טובים.
בהצלחה
שבת שלום
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון