שאלה
שלום הרב
הרבה בחסידות ובכלל ביהדות אנו מצווים על השמחה.
שואל עצמי איך אפשר באמת לשמוח תמיד? הרי הנפש הבודדה לעיתים, המבולבלת, המתחבטת מוצאת לה הרבה פעמים סיבות להיות בהרהורים נוגים.. בגעגועים.. ואין לה ממש שמחה..
האם רחל אשר בוכה על בניה.. על גלותה של השכינה, שמחה??
האם ירמיהו המקונן על מלכות ישראל שגלתה, שמח??
ועד כאן אני שואל אף במציאות שאין אדם בשעת נפילה או מתייסר על חסרונה הייחודי של נפשו דווקא.
קל וחומר בשעת נפילה. ודאי הוא שיש אמונה שצריך להתחזק בה תמיד שהכול לטובה וכ"ו שכל מה שעושה השם הוא לטובתי הנצחית וכ"ו ושהכול זה תיקונים ומירוקים וכ"ו
אך עדיין... תשוקת הנפש לדבוק בקדושה ומאידך גיסא התבוססותה ברפש וזוהמה לעיתים.
תשובה
שלומי יקר,
נכון, מי שמחפש קרבת אלוקים ותיקון הנפש מתבוסס לא פעם בצער ובכאב. מי שרואה את נגעי עצמו או את נגעי העולם קשה לו מאד להיות שמח.
אבל דרכם של יהודים היא לערב תמיד שמחה בתוך צערם. אפילו ירמיהו הנביא שהזכרת, בעת צערו על החורבן הנורא, מעודד ומנחם את עצמו כמו שנקרא עוד כמה ימים במגילת איכה: "זאת אשיב אל ליבי על כן אוחיל, חסדי השם כי לא תמו כי לא כלו רחמיו". גם בשיא הצער ירמיהו מנסה ומצליח למצוא את נקודת האמונה, את העידוד והתקווה ואת הנקודות שיכולות להביא שמחה גם במצב הכי קשה. כי אם נותנים לצער להשתלט זה גורם יאוש וכפירה, חולשה ורפיון ידיים, וזה בוודאי לא רצון השם.
גם לרחל שבוכה על בניה אומר השם: "מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה, כי שבו בנים לגבולם". אסור להישאר רק עם הצער. אסור ללכת איתו עד הסוף, עד העצבות והיאוש.
הסבר עמוק ונפלא בעניין זה אפשר למצוא בליקוטי הלכות של רבי נתן. והוא מקשר את זה לבין המצרים ולהלכות תשעה באב.תוכל לשמוע שיעור שלי בנושא זה שנקרא: "שמחה מתוך צער". אפשר להאזין לו באתר שלנו.
אני מתכונן למסור את השיעור הזה גם ביום רביעי הקרוב ב"מרכז שורשים" ברחוב שמאי 13 ירושלים בשעה 8.45 בערב. אתה מוזמן.
חזק ואמץ
ארז
לאתר לב הדברים
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם