לשירית סדן, עורכת דין ואם לשמונה, אין ניסיון רב בכתיבה אקדמאית. במשך שנים היא ראתה את מודעות הפרסום על תחרות החיבורים התורניים של מפעל הפיס, אך תמיד המשיכה הלאה. "ראיתי את המודעות על התחרות הזו ולא חשבתי שזה קשור אליי", היא מודה בגילוי לב. "חשבתי שמדובר בכתיבה מאוד מחקרית, ואין לי ניסיון בכתיבה תורנית ממסדית". אלא שלפני שנה, המציאות טלטלה את הכל.
בתוך חודשי לחימה ארוכים בהם הייתה מצויה המדינה כולה, והמילואים המשפחתיים שחקו את הכוחות מבית, התווספה אצל סדן אבלות פרטית על פטירת סבתה, שורדת אושוויץ בת 102 שהייתה עבורה סמל חי לקימה וצמיחה מתוך חורבן. "זה היה בתחילת חודש אלול. היינו בסוף חודשים רבים של מילואים, והרגשתי שאני צריכה להתמלא בכוחות מחדש", היא משחזרת. "אמרתי לעצמי: 'אולי זו הזדמנות באמת להעמיק בתורה ולחקור?'. לא ידעתי על מה אכתוב, אבל החלטתי שאני מקדישה את הכתיבה לעילוי נשמת סבתי. דמותה ייצגה עבורי את נושא התחרות: "צמיחה ממשבר". החלטתי לצאת לנופש קצר לבדי, לקחתי ספרים ואמרתי: אני מתחילה ללמוד".
אוהבים אוכל טוב? הצטרפו עכשיו לקבוצת הוואטסאפ שלנו
דמויות מקראיות שבחרו לבנות מחדש
שילוב בין הזיכרון של סבתה לבין הקושי הלאומי של 'חרבות ברזל', הוביל את שירית לכתיבת מאמר עומק ייחודי, הסורק את הקמת הבית והמשפחה בישראל ככלים העוצמתיים ביותר לתקומה רוחנית אישית ולאומית. תחילה, סדן מנתחת באופן מקיף דמויות מקראיות שחוו חורבן אישי או לאומי עמוק, ובחרו לבנות מחדש: החל מאברהם אבינו, שדאג לשידוך של יצחק דווקא מתוך אובדן שרה; עמרם ויוכבד, שהחליטו להחזיר את זוגיותם מול גזירות פרעה - החלטה שבזכותה נולד משה רבנו וצמחה גאולת מצרים, דרך איוב, לאחר האסונות שפקדו אותו; וכן רות ובועז, מהם צמחה מלכות דוד.
משם, עוברת סדן לפרק מרתק במאמר העוסק בעולם ההלכה שלאחר השואה, בשאלת העגונות ותיאור המאמץ ההלכתי הכביר של גדולי הפוסקים - ובהם המנחת יצחק, הרב יצחק אייזיק הרצוג והרב משה פיינשטיין - שנרתמו להתרת ספקות הלכתיים סבוכים כדי לאפשר לאלמנים ולאלמנות שורדי שואה להקים בתים חדשים. "ככל שקראתי, גיליתי שהסיפור של סבא וסבתא שלי מאוד מאפיין את ניצולי השואה, שמיהרו להקים משפחה ממש בסמוך להצלה שלהם", מסבירה שירית את הניצוץ שהצית בה את הכתיבה. "זה בעצם מה שנתן להם את הכוחות לקום מחדש. הזוגיות והקמת המשפחה נתנו כוח ברמה האישית והלאומית".
אלמנה שמתחתנת נותנת כוח לעולם
את השרשרת הזו מחברת סדן ישירות לימים הלאומיים העכשוויים: "זה חיבר אותי מאוד לתופעה של חתונות האלמנות ושורדי השבי מתוך המלחמה. זה הולך ומתבסס, וזה כ"כ מרגש. כל סיפור כזה של אלמנה שמתחתנת נותן כוחות לכל העם כולו. יתירה מזאת, הזוגיות הפרטית היא משל לברית בין כנסת ישראל לקב"ה, והיא התשובה הכי עמוקה להרס ולתקומת עם ישראל", היא מסבירה.
כששירית התבשרה על זכייתה בפרס היוקרתי על סך 25,000 שקלים, היא בחרה בצעד יוצא דופן של חיבור תורני ומעשי. "מילאתי חלום", היא מספרת בהתרגשות. "רציתי לעשות משהו למען ארץ ישראל, והחלטתי לתרום את כל הסכום להקמת שמונה ספריות תורניות לילדים בתוך בתי כנסת בהתיישבות הצעירה - כגון: אביגיל, עשהאל בדרום הר חברון ואביתר ומלאכי השלום בבנימין. מבחינתי, ספרייה תורנית לילדים בבית הכנסת זה להעביר ערכים של תורה מגיל צעיר, לחבר אותם לתפילה דרך ספרים ערכיים".
עד שיפייס את חברו
כעת, לקראת סגירת ההרשמה למיזם החיבורים התורניים של מפעל הפיס בחמישי הקרוב (3.9), שירית פונה לנשים נוספות לכתוב חיבורים ומבהירה: "אל תחשבו שזה לא קשור אליכן. כשכותבים מתוך נקודה שנוגעת בלב, מתוך החיים עצמם - התורה יוצאת בעוצמה גדולה".
הגשת החיבורים לתחרות 'חיבורים תורניים' של מפעל הפיס, וכן במסלול הנשי בנושא "עד שיפייס את חברו" על סליחה ומחילה, פתוחה עד ליום חמישי הקרוב, כ"א אלול תשפ"ו (03.09). פרטים מלאים מפורסמים באתר מפעל הפיס.