שותפות בע''ז (?)

שלום וברכה

כשלב ראשון של תשובה אני שולח תשובה מפורסמת של ר' משה פיינשטיין זצ"ל:

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן סח

בענין שרטוט על ניר אופן בנין בית תיפלה אם מותר. כ"א טבת תשי"ז. מע"כ ידידי מו"ה ר' מיכאל קאסטעל שליט"א.

בדבר שאלתו איך שאומנתו היא לשרטט אופני הבנינים על ניר שעל פי תמונה זו בונין אח"כ אם מותר לשרטט לעכו"ם הרוצים לבנות בית תיפלה. הנכון לע"ד שלדינא מותר אף באופן שליכא חשש איבה, דהא אף לבנות הבנין ממש מותר לרש"י ע"ז דף ט"ז והטור יו"ד סי' קמ"ג כתב שכן סובר גם הרמב"ם וכן סובר הב"י שם שרמב"ם ורש"י הם בשיטה אחת שמותר לבנות תשמיש דתשמיש לעכו"ם ורק הכיפה שמעמידין עליה האליל עצמו אסור לבנות וכן פסק גם הר"ן שם שמותר לבנות הבימוס שמקריבין העכו"ם עליה זבחים לע"ז, וא"כ כ"ש בית תיפלה שמותר אף לבנות. ולכן כיון שפסק המחבר שם סעי' ב' כרמב"ם ורש"י מותר לבנות בית תיפלה לדידיה והרמ"א והש"ך שלא כתבו על זה כלום משמע שפוסקין כהמחבר. וא"כ כ"ש שמותר לעשות שרטוט אופן הבנין שידעו הבונים איך לבנות.

אבל הט"ז סק"ד הקשה על המחבר והרמ"א שפסקו לקולא הא יש לפסוק לחומרא בפרט באיסור אליל ומסיק כן להלכה. והגר"א פליג על הטור והב"י בדעת הרמב"ם שאינו ענין לזה דהא אמר במתני' הגיע לכיפה עיי"ש וכוונתו דהטרקלין והחצר שכתב הרמב"ם שמותר לבנות הוא רק הבנין שהוזכר במשנה שמותר לבנותה עד הכיפה וא"כ אפשר שמפרש כתוס' שהוא בנין שאינו לעבוד שם הע"ז אלא כגון מרחץ ובית משפט שלהם ומקום שמתכנסים שם לצורך ענינים אחרים אבל נוהגין להעמיד שם אליל ובונין שם כיפה להעמיד עליו האליל שרק זה מותר, דלא כדמפרשי הטור והב"י שגם הבנין נעשה לעבוד שם את הע"ז דלכן הוא כרש"י. ונמצא שלהגר"א גם הרמב"ם סובר כתוס' שאסור שלכן ודאי יש להחמיר כדסובר הט"ז. וא"כ יש לאסור להט"ז לבנות בית תיפלה לעכו"ם. ואף שיש מקום לחלק דל"ד בית תיפלה שרק מתפללין שם שזה אפשר להם גם בלא הבנין שנמצא שהבנין הוא רק להנאתם שיהיה להם למחסה מזרם וממטר ולצל מחורב שנמצא שגם בית תיפלה הוא רק כטרקלין שכתב הרמב"ם לשיטת הגר"א וכמרחץ שכתבו התוס' שמותר לבנות עד הכיפה, מ"מ יותר מסתבר שלהט"ז אסור לבנות דאולי מחוק ע"ז שלהם להתפלל דוקא בבית תיפלה. ויש להחמיר כהט"ז.

אבל לשרטט אופן הבנין על ניר שעדין אין שייך זה למלאכת הבנין כלל וגם אינו שייך לחוקי ע"ז שלהם איך לבנות, ואף אם יש בעשיית השרטוט יותר נוי מכפי שהיו בונין בעצמם בלא אופן משורטט הוא רק נוי להבאים שם כמו שעושין בית מלון יפה בשביל זמן הקצר שלנין שם וכדומה, מסתבר שאף לתוס' מותר. וא"כ אף למאי דמסיק הט"ז לאסור לבנות, יש להתיר לשרטט אופן הבנין על ניר. ול"ד למאי שאסור למכור להם קלפים ודיו לכתוב בהן ספרי דתן להרמ"א ס"ס קל"ט שהביא הט"ז דהתם הרי בהכתיבה גופה שיכתוב העכו"ם ספרי דתן עושה איסור בהמינות שכותב ועוברין על לפני עור אבל בהבנין עדין אין עושין האיסור עד שיעבדו ויתפללו שם כדאיתא בר"ן אף לגבי בימוס וכ"ש בבנין דבית תיפלה וא"כ ליכא בהשרטוט על הניר איסור דלפ"ע דהוא לפני דלפני. ומצד לבנות לעכו"ם שמשמע שהוא איסור אחר מצד עצמו הא ליכא בשרטוט זה לכו"ע כדבארתי.

ועוד יש טעם גדול להתיר מטעם דהוי שרטוט אופן הבנין על הניר רק מסייע שאין בו ממש שהוא רק להקל על הבונים דהם יכולים לבנות גם בלא השרטוט והמשרטט אינו יכול בלא מעשה הבנין שלהם. ול"ד למסייע שכתב הט"ז שרש"י והרמב"ם מתירין רק לבנות עם עכו"ם ביחד שהוא מסייע שנמצא לפירושו שהתוס' שאסרי הוא אף לבנות עמהם אף שהוא רק מסייע, דהתם הרי צריכין גם למלאכתו דכל אחד עושה בעצמו מה שעושה ולא היה נגמר הבנין בלא מלאכתו והוי כזה אינו יכול וזה אינו יכול דנחשב כל אחד עושה ממש ולכן פליגי התוס'. ואדרבה תמוה סברת הט"ז לרש"י ורמב"ם שיתחשב רק מסייע. אבל השרטוט לגבי הבנין הוא ממש רק מסייע שצורכו הוא רק להקל על הבונים.

ונמצא שלדינא יש להתיר אבל עכ"פ מהראוי להתרחק מהכיעור אם אין בזה משום איבה דאם יש משום איבה הא משמע בתוס' /ע"ז/ דף י"ט ד"ה הגיע שאף לעשות תכשיטין לעכו"ם שהוא אסור מדינא היה מותר שהרי הוצרכו לומר דליכא איבה וא"כ כ"ש כשיש איבה שאין להחמיר כשמותר מדינא. וכן אף באין לחוש לאיבה אבל הוא עני שצריך לפרנסתו אינו צריך להחמיר מאחר שמדינא מותר וכ"ש כשיש לו הפסד ממון כגון שעובד אצל אחרים ואם לא ירצה לעשות שרטוטים אלו יסלקוהו מעבודתו שאין לו להחמיר. אבל כשליכא הפסד ממון וא"צ לפרנסתו וליכא איבה יש לו להחמיר ולהתרחק מן הכיעור שלא להיות אף מסייע רחוק לזה.

ולעשות שרטוט לאופן בנין רעפארם וקאנסערוואטיווע טעמפלען /היכלות רפורמיים וקונסרבטיביים/ ליכא שום איסור ואין צריך אף להחמיר.

נראה לי כי ממנה ניתן ללמוד את רוב הנושאים.
אם אתם לא בקיאים בקריאת חומר הלכתי - אנא שובו.


כל טוב