שאלה
האם מותר להכניס שאלה, לאחד הכרכים של "אגרות הקודש", לפתוח את הספר בעמוד שיוצא, וע"פ זה לנהוג? האם לשאול שאלה ספר של אדם שנפטר, זה לא נכשב כעבודה זרה? האם מותר לשאול שאלות בנוגע לשידוכים, בהתחשב בעובדה שזה לא יהיה השיקול היחיד? על מה יכולים להסתמך חבדנקי"ם כשהם עושים זאת? האם צריך להתייחס לזה כמשחק מזל, או לפעולה המושפעת מרוח קודש כלשהי?
תודה רבה,
מרב
תשובה
ב"ה י"א מנחם אב תשס"ד
שלום רב!
חז"ל אומרים שהפסוק: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" מלמד אותנו שלא שואלים בכלדיים, הכוונה לחוזים בכוכבים.
אדם צריך להתנהג בתמימות ולהאמין בהשגחת ה' ובמקביל לנצל את הכח המרכזי שהקב"ה נטע בקרבו שהוא כח הבחירה החפשית שמופעל על ידי השכל, אחרי שהאדם בוחר הוא צריך לקחת אחריות על בחירתו.
בדור שלנו רבו התופעות של אנשים שאינם רוצים לבחור ואינם רוצים ליטול על עצמם אחריות, ולכן מחפשים כל מיני קיצורי דרך כמו הדוגמא שהזכרת.
שמעתי שהפטנט מצליח, אבל אין זה קשור לעצם הענין, גם אם יש הצלחות בפטנט הזה, אין להשתמש בו.
ברור שהשימוש בדבר זה קשור לענין פסיכולוגי של אי יכולת להשלים עם העובדה שהרבי זיע"א הסתלק מן העולם, ובכל צורה שהיא מנסה לשמר את השפעתו הישירה על המציאות, ברור שהשפעה נסתרת קיימת של כל הצדיקים ש"במותם נקראים חיים" אבל אין זה נוגע לנסיון לתקשר איתם אחרי שהסתלקו מן העולם הזה. ידועה הקפדתו של שמואל הנביא אחרי ששאול העלה אותו באוב, "למה הרגזתני".
אני מקוה שבחלוף השנים גם חסידי חב"ד שיש להם זכויות רבות בהפצת תורה ברחבי העולם ישתחררו מדברי ההבל הללו.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם