שאלה
ראשית, אקדים ואומר שאין בכוונתי לפגוע או למתוח בקורת נוקבת על הדת ו/או על דתיים, וכל רצוני הוא לקבל הסברים המיישבים את הדעת.
1. למה ה' באר את העולם הזה, אם הוא כל יכול? למה שלא יברא כבר עולם מושלם? למה הוא ברא אותנו? מה הוא עושה איתנו (כיצורים וכנבראים שלו)? זה עלול להשמע כמו בורא כל יכול שברא יצורים והוא מצווה עליהם לפעול ע"פ השיטה שלו (התורה) כדי - מה? לשחק בהם? להנאתו?
באופן כללי לא ברור לי מדוע ה' נתן לנו את המצוות. יש כאלה שאומרים שהמצוות הן בשבילנו, כדי לזכור מול מי אנו עומדים ומי מנהיג את העולם. יש כאלה שאומרים שהמצוות הן ע"מ שאנו נגרום נחת לבורא גרידא. כך שגם אם אנו לא מרגישים/מבינים את החשיבות (למשל לא להדליק אור בשבת) - עושים את זה בשבילו כי הוא אמר, כך שיגרום לו נחת וזהו תפקידנו. אם זה אכן נכון, זה נשמע מאוד 'אינטרסנטי' ולכאורה לפיכך הוא לא צריך אותנו בשביל נחת. לכל היותר היה יכול לברוא רובוטים...
2. איך אפשר לדעת באיזו רמה צריך לקיים הלכות? יש דרגות חומרה שונות וכשאני עושה משהו ברמה חומרה נמוכה יחסית אני מרגישה לפעמים שזה לא מספיק איכותי ומדויק. אני יודעת שצריך ללכת - לפחות בהתחלה - לפי קיצוש"ע, אבל אם יש את הקיצוש"ע למה 'המציאו' את ההחמרות? זה רק עוד יותר מפלג בין אנשים בעיניי ("מי שמחמיר הוא טוב יותר ממי שמקל"). הבעייתיות מתעצמת כשמתייחסים לכך שהדור שלנו לא ברמה רוחנית גבוהה, ולכן אני מוצאת את עצמי סקפטית לגבי הלכות חדשות ותקנות שיוצאות בימינו מטעם רבנים שגם כך לא בטוח אם הם ברמה רוחנית זהה לזו של חז"ל ושל הפוסקים דאז, שלא לדבר על התורה שיתכן וכבר עברה סילופים מאז.
3. איפה חופש הבחירה שלנו? אם ה' הוא יודע כל, אין לו עבר ועתיד, הוא יודע איך נתנהג בכל מצב נתון - ברמה הפרטנית של הנברא, וגם כמובן מה יהיה ברמה כוללת של העם ושל העולם. אם כך, לא ברור לי עקרון הבחירה החופשית- אומרים שה' נותן לאדם בכל רגע נתון לבחור מה לעשות, אבל אם הוא מפעיל את הגוף שלנו ונותן לנו כוחות להתגבר על משברים- איפה השליטה שלנו בחיינו? איפה ההתאמצות שלנו? איפה האחריות שלנו אם הכל ממנו?
* אשמח לקבל הסברים גם ברמה
תודה מראש.
תשובה
ל´נעמה 89´ שלום וברכה וחג שמח,
שאלותייך רציניות וראויות להתייחסות מעמיקה. מסיבה זו נמנעתי לענות בקיצור בערב החג אלא שחג הפסח בכלל ושביעי של פסח בפרט - הם זמן עדיף לעיסוק בלימוד אמונה. לכן אכתוב לך ראשי פרקים ואם תרצי תשאלי שוב -
1. אין ספק שהשם ´מושלם´ - הוא לא ´צריך´ אותנו אלא ברא את העולם כדי להשפיע מטובו דרך בריות שהם עושות טוב. אם תרצי תוכלי לעיין בתחילת ספר דרך ה´ לרמח"ל.
להבנה יותר - ריבוי הטוב על ידי אנשים העושים טוב הוא יותר גדול מעשית הטוב על ידי אחד (תרתי משמע).
דוגמא: אדם הגורים לכולם לתרום לצדקה גורם יותר צדקה וטוב בעולם מאשר אם הוא בעצמו תורם את כל הסכום.
אין המצוות לגרום נחת לבורא שהרי הוא אינו חסר כלום ובודאי לא את ה´נחת´ שלנו. ברור שכל המצוות הם להיטיב עמנו ולפעמים אין אנו יודעים במה או חושבים בקוטן דעתנו - הפוך.
מה שנאמר בתפילות מסוימות לעשות נחת רוח [ואני מציע לך שלא לומר זאת בשלב זה]. ניתן לדמות זאת בסיפוק שיש להורים כאשר הילד מביא תעודה יפה. הלימוד הוא לילד ולהורה יש נחת רוח מזה.
2. לדעתי, כאיש ההלכה, היופי האדיר הוא בכך שיש מדרגות בקיום מצוות:
1. עיקר הדין שכל יהודי חייב.
2. חומרא - מקום לביטוי אישי של כל אחד. [אם אחד מקיים חומרות וזה מדכא אותו - הרי שהוא לא מבין את תפקידם ועליו שלא לקיים את החומרא] כמו כן כל אחד יכול להחמיר בענין אחד ולהקל בענין אחר (אלא אם יש סתירה בכך)
3. ´הקלות שעת הדחק´ - הקלות מסוימות למצבים מסובכים למשל בהתנגשות עם כיבוד הורים וכד´ יש מצבים בהם מותר לרדת מעט מעיקר הדין כיון שיש כאן התנגשות בין שני ערכים.
דוגמא: אסור לאדם להדליק אש בשבת או לאכול חמץ אם אביו אומר לו, אבל מותר לאדם לקבל ולאכול ´קטניות´ אם זה יפגע בכבוד הורים. [מצוה מהתורה דוחה מנהג ישראל].
כמובן שטוב לקבל הדרכה אישית בתחומים עדינים כאלו.
אין ספק שרבני דורנו הם ´ננס´ לעומת גדולי ישראל הענקים אלא שהם ´ננס על גבי ענק´ דהיינו קומתם המוחלטת קטנה אבל היא אינה עומדת בפני עצמה אלא על גבי הדורות הקודמים הענקים.
דוגמא: ילד בן שנתיים נמוך מאד ביחס לאביו אבל אם הוא עומד על כתפיו הוא רואה רחוק יותר מאביו.
אנו מאד מקוים ואין סיבה לחשוש שהתורה עברה סילופים ולראיה שבכל הגלויות עוד לפני המצאת הדפוס התורה לא השתנתה. והתורה זהה בכל ישראל שנפוצו לגלויות רבות.
הבסיס לכך הוא העברה מדור לדור כמו שמתאר ספר הכוזרי בתחילת ספרו [ראוי לקרוא בפסח את הפסקאות הראשונות בדברי ה´חבר´ למלך כוזר.
שאלת הבחירה החופשית היא שייכת בעיקר לשיחה בתנועות הנוער ולא לחיים באמת כי אין קשר בין ידיעת הבורא לבחירה שלנו [כמו שאין קשר בין אבנים לבין עגבניות]
ה´ידיעה´ שלו אינה משפיעה על מעשינו כלל.
[דוגמא הילד מתייסר ומתלבט אם לבחור שוקולד או סוכריה אבל האמא מכירה את בנה ויודעת שיבחר שוקולד - זה לא משפיע על התלבטותו ובחירתו החופשית]
הקב"ה נותן לאדם כוחות אבל לא אומר לו מה לעשות איתם [כמו האמא שמציעה לילד שוקולד וסוכריה ונותנת לו לבחור בינהם.
בחירת האדם מצומצמת מאד שהרי על כרחו הוא נולד / חי=נושם / מת וכו´.
לכלל אין בחירה במובן מסוים [בחירתו מצומצמת יותר].
בברכת חג שמח
דוד לוי 09-8987548
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם